ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף נאור (ננקשוילי) נגד סילביו פופלין :

רע"א 11864/04

המבקש:
יוסף נאור (ננקשוילי)

נ ג ד

המשיבים:
1. סילביו פופלין

2. סודי פופלין

3. רן הופמן

4. חיים בייצר

5. אבי ליאור

6. שותפות בייצר - הופמן עסקה משותפת

בשם המבקש: עו"ד מוחמד עלי
בשם המשיבים 2-1: עו"ד גיא אטיאס
בשם המשיב 4: עו"ד אלי שחף

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.11.04 (כבוד השופטים ש' וסרקרוג, א' רזי ור' סוקול). בפסק דינו, קבע בית המשפט בדעת רוב, כי המשיבים (בבקשה הנוכחית) ישאו בתשלום של 205,658 ש"ח לטובת המבקש.

2. בעלי הדין התקשרו בהסכם בו התחייב המבקש לבצע עבודות אלומיניום במסגרת הקמת מרכז מסחרי על ידי המשיבים, אשר פעלו באמצעות שותפות לא רשומה. המשיבים שילמו למבקש סכום של 60,000 ש"ח עם סיום העבודות. בשלב מסוים הועלתה על ידי הצדדים האפשרות, כי במקום לקבל את יתרת החוב בגין העבודות שביצע, יקבל המבקש חנות במתחם בשווי 73,500$. זמן מה לאחר מכן נקלעה השותפות לקשיים כלכליים ומונה לה מנהל מיוחד. לנוכח דרישת תשלום שהגיש, שולם למבקש על ידי המנהל המיוחד סכום של 130,000 ש"ח. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים בבקשה לחייבם לשאת בתשלום מלוא התמורה בגין עבודות שביצע.

לטענת המשיבים, התמורה עליה הוסכם הנה העברת החנות לרשות המבקש. בחלוף הזמן הבין המבקש, כי עשה מקח טעות, שווי החנות ירד ולכן התחמק מסיכום העסקה באמצעות עריכת חוזה כתוב, כמצוות סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. בסופו של דבר נמכרה החנות לידי אדם שלישי בסך של 14,700$ דולר ועל המבקש לשאת בנזק שנגרם להם בגין פרישתו המאוחרת מהמשא ומתן אותו ניהל עימם, וזאת מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

3. בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ע' נווה) קיבל את תביעת המבקש לתשלום התמורה שהובטחה לו. טענת המשיבים, לפיה נהג המבקש בחוסר תום לב שעה שמיאן להשלים את כריתת החוזה, סירב לקבל לידיו את החנות וגרם למשיבים נזק, נדחתה.

כל אחד מהצדדים הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ענייננו אנו בערעורם של המשיבים. לטענתם, שגה בית משפט השלום בקובעו, כי לא נפל פגם בהתנהלות המבקש. המבקש הוא שהתחמק מכריתת החוזה, אף על פי שהמשיבים והמנהל המיוחד עשו כל שביכולתם לחתום על החוזה, מה שגרם לירידת ערך ממשית של שווי החנות. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו (בדעת רוב) וקבע שהמבקש נהג שלא בתום לב:

"המערער (המבקש בבקשה שבפניי – ע.א.) הפגין אדישות, סחבת, התחמק מלשתף פעולה עם השותפים בקשר לחתימה על חוזה מכר, ולבסוף חזר בו מהתחייבותו לבצע את העסקה, רק בשלב מאוחר, בעת דיון בתביעתו בפני המנהל הממונה".

אשר למשיבים, בית המשפט ציין, כי גם להם חלק באי השלמת העסקה שכן הם "לא גילו התנהגות מספיק נחרצת בעניין זה", לאור הקשיים בהם הייתה נתונה השותפות במועדים הרלוונטיים. אשר על כן, נקבע כי המשיבים ישאו בתשלום חובו של המבקש, בניכוי 35% מסך הנזק שנגרמו להם (המשקפים את ירידת ערך הנכס).

4. בבקשה שבפניי נתבקשתי ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השגותיו של המבקש נוגעות הן לקביעת בית המשפט שהצדדים סיכמו על תשלום התמורה בדמות העברת הזכויות בחנות לרשותו, הן לקביעת בית המשפט כי נהג בחוסר תום לב והן לגבי חיובו לשאת בחלק מירידת ערך החנות, מבלי שהוכח על ידי המשיבים מהו היקף הנזק שנגרם להם, אם בכלל.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים לה ומצאתי כי דין הבקשה להידחות. אומנם, פסיקת פיצויי קיום בגין הפרת החובה לניהול משא ומתן בתום לב ובדרך מקובלת אינה מעשה שבשגרה ותיעשה במקרים יוצאי דופן בנסיבותיהן. כך במקרים בהם נוהל משא ומתן על ידי הצדדים, הגיע לשלב מתקדם אך יחד עם זאת לא הסתיים בכריתת חוזה כתוצאה מהתנהגותו חסרת תום הלב של אחד הצדדים לחוזה (ע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 28). יחד עם זאת, דין הבקשה להידחות.

טענות המבקש מופנות נגד קביעות עובדתיות שמקורן בחומר הראיות אותו ניתחו שתי הערכאות שנדרשו לפרשה. אין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להידרש לקביעות שבעובדה והדברים נכונים ביתר שאת מקום בו עסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אין בפי המבקש ולו טענה אחת הנוגעת לסוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים אשר מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה כערכאת ערעור נוספת.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"ז באייר תשס"ה (5.6.05).

ש ו פ ט ת


מעורבים
תובע: יוסף נאור )ננקשוילי)
נתבע: סילביו פופלין
שופט :
עורכי דין: