ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברגינסקי נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010713/06

בפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

נציג ציבור (מ), שמואל קליינר

24/08/2008

בעניין:

ברגינסקי ורה

ע"י ב"כ עו"ד

אביבה רפ

תובעת

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

שרון חג'ג'

נתבע

החלטה

1. לפנינו תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה לה לכאורה ביום 6/5/2005. תביעתה נדחתה על ידי הנתבע בטענה, כי לא הוכח שנגרם לתובעת אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתה.

2. ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק זה

א. התובעת, ילידת 1949 עבדה בניקיון בבית החולים הרצוג בירושלים החל מיום 23/10/1990 ובמשך 13 שנים ברציפות.

ב. התובעת טענה, כי ביום 6/5/2005 החליקה ונפלה על גבה במהלך עבודתה תוך כדי שטיפת הרצפה במחלקת מונשמים בבית החולים, (להלן: "הנפילה").

ג. התובעת טענה, כי לאחר הנפילה החלה להרגיש כאבים, הייתה מעורפלת ומבולבלת וצעקה לעזרה. למרות זאת המשיכה לעבוד מספר ימים לאחר מכן תוך הרגשת כאבים חזקים ומתגברים מדי יום.

ד. לאחר הנפילה פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי. ביום 9/5/05 פנתה לראשונה לרופא המשפחה והופנתה לרופא אורטופד. ביום 16/5/05 פנתה לרופא אורטופד, ד"ר שרצר וביום 18/5/05 פנתה לרופא ממיין במרפאת כאב, ד"ר מרקוב.

ה. התובעת שהתה בחופשת מחלה מיום 9/5/05 ומאז לא שבה לעבודתה. התובעת אובחנה כסובלת מפריצת דיסק ועקב כך עברה טיפול ניתוחי ביום 20/7/2005.

ו. אישור המעביד על פגיעה בעבודה ("טופס 250") ניתן ביום 17/5/05.

ט. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובעת ביום 6/6/05.

3. ראיות ועדים

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה והעידה בפנינו. במהלך עדותה הוגש טופס תביעתה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה מעבודה מיום 25/7/05, (להלן: טופס התביעה לנתבע), סומן נ/1 וכן תיעוד רפואי מיום 9/5/2005, סומן נ/2.

כן הוגשה מטעם התובעת תעודת עובד ציבור של ד"ר מרקוב, רופא ממיין במרפאת כאב אשר השיב על שאלות ב"כ התובעת ופרט את מהלך הטיפולים בתובעת לאחר הנפילה.

מטעם הנתבע העיד מר בוריס זמלמן העובד אף הוא בבית החולים הרצוג בירושלים. במהלך עדותו הוגשה הודעתו לחוקר הנתבע מיום 13/12/2005, סומן נ/3.

4. המחלוקת העיקרית לה נדרשת הכרעתנו הנה, האם ארע לתובעת ביום 6/5/2005 אירוע תאונתי במהלך ועקב עבודתה לצורך הכרה בו, כ"תאונת עבודה". ככל שייקבע כי אירעה לתובעת תאונת עבודה כאמור נדרש להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה למצבה הרפואי של התובעת. כך ייעשה על דרך מינויו של מומחה רפואי.

5. גרסת התובעת ותיאורה לגבי אירוע הנפילה

התובעת טענה, כי במהלך עבודתה ביום 6/5/2005 החליקה ונפלה על גבה. היא תיארה את השתלשלות האירועים בהודעתה לחוקר הנתבע מיום 19/12/2005, "אני נכנסת לחדר שלישי או רביעי ... זה חדר רביעי מהכניסה, אני נכנסתי לחדר רק התחלתי לקחתי את המגב אני חושבת שרק העברתי את המגב פעם ראשונה והחלקתי נפלתי על הגב. אני סובלת מאסטמה וברגע שנפלתי נעצרה לי הנשימה", (עמ' 2 להודעה). לאחר הנפילה הוסיפה, "התחלתי לצעוק ובאו אנשים והרימו אותי והושיבו אותי והייתי כולי רטובה" ולאחר מכן פנתה לחדר הלבשה ושכבה שם כמה זמן. לדבריה, הייתה מעורפלת והמשיכה לצעוק מכאבים, (ראה עמ' 2 להודעה).

לאחר מספר ימים, כאשר קמה בבוקר, "לא הרגשתי את הרגליים שלי. היו לי כאבים בגב התחתון ואת הרגליים לא הרגשתי וכבר לא יכולתי לעמוד רק שכבתי על רצפה", (עמ' 3 להודעה).

התובעת נחקרה בעניין זה וחזרה על האמור בהודעתה, (ראה עמ' 1 לפרוט' ש' 20-7). גרסתה לגבי אירוע הנפילה הייתה עקבית ומשכנעת והיא עומדת בקנה אחד גם עם תיאור הנפילה בטופס התביעה לנתבע. התובעת לא סטתה מגרסתה גם כאשר נטען בפניה במהלך חקירתה, כי לדברי מעבידה סיפרה לו שנפלה ברגע שרצתה לפתוח חלון. התובעת הכחישה את האמור כל תוקף, "איזה חלון? לא יודעת איזה חלון. זה היה בכניסה לחדר. אני שומעת את זה בפעם הראשונה. הוא מנהל 5 קומות איך הוא יכול לדעת", (עמ' 2 לפרוט' ש' 11-10).

עדותה של התובעת הייתה ברורה, עקבית וחד משמעית ואנו מקבלים את האמור בה. שוכנעו, כי גרסתה לגופו של עניין לעצם אירוע הנפילה מתארת את שהתרחש בפועל.

לטענת הנתבע התובעת איננה מהימנה וקיימים אי דיוקים בלתי מוסברים בגרסתה. אולם אנו שוכנענו, כי אי דיוקים אלו אינם מעיבים על גרסתה כי אכן נפלה בעבודה. מעבר לאמור יצוין, כי התובעת בעת חקירתה על ידי חוקר הנתבע הייתה תחת לחץ וסערת רגשות כפי שהדברים מצוינים בפרוטוקול ההודעה. התובעת נלחצה וחששה מכך שהוזהרה על ידי חוקר הנתבע לבל תעיד עדות שקר. דבר אשר השפיע בוודאי על אי דיוקים שחלו בגרסתה. כמו כן, התרשמנו כי התובעת איננה שולטת בשפה העברית על בוריה דבר אשר השפיע אף הוא על גרסתה.

6. נציין, כי לעניין המועד המדויק בו ארעה הנפילה התובעת כתבה בתביעתה - 6/5/2005 אולם לאחר חקירתה בבית הדין לא ברור אם הנפילה ארעה ב 6/5/05 או יום או יומיים למחרת. אך אין חולק, כי התובעת פנתה לרופאה לאחר הנפילה ב 9/5/05. על כן שוכנענו, כי גרסתה לגבי אירוע הנפילה הנה אמיתית ואין משמעות שמועד הנפילה ארע יום לאחר מכן והדבר אף אינו משפיע על מהימנות גרסתה לעניין קרות האירוע עצמו.

7. עדים לאירוע הנפילה

לטענת הנתבע, התובעת איננה מציגה גרסה אמיתית לאירוע הנפילה. הנתבע מסתמך בין השאר על הנתונים שפרטה התובעת בטופס התביעה לנתבע לפיהן לכאורה, נכחו עדים לאירוע הנפילה ובניהם, מר בוריס זמלמן.

בהודעתה לחוקר הנתבע נשאלה התובעת האם היא זוכרת בבירור מיהם האנשים שבאו ועזרו לה לאחר הנפילה והשיבה, כי איננה זוכרת מי הם. התובעת נשאלה באופן ספציפי לגבי מר בוריס זמלמן האם ראה את נפילתה והשיבה כי איננה זוכרת, (עמ' 4 להודעה). התובעת נשאלה על כך מספר פעמים והשיבה באופן ברור ומפורש, כי איננה זוכרת ואיננה יודעת האם אכן ראה את נפילתה.

התובעת הסבירה, כי בעת עבודת הניקיון, אין אנשים המסתובבים בחדר, "כאשר אני עובדת אף אחד לא יכול להיות שם, כולם עוזבים את החדר, אסור להיות שם. אני מנקה ואני שמה מים כולם צריכים לעזוב את החדר", (עמ' 3 לפרוט' ש' 11-10)

לדבריה, "לאחר הנפילה שכבתי במקום שהיו בו שני כורסאות, האנשים לא יכלו להרים אותי, שאלתי מי הרים אותי", (עמ' 2 לפרוט' ש' 20-19) וכן, "שאלתי מי לקח אותי אמרו לי שאולי בוריס פרנקל", (עמ' 2 לפרוט' ש' 24) וכן, "אנחנו עובדים הרבה זמן, מי שכואב אנו משתפים אחד את השני. אמרתי לו שאני לא יכולה ללכת. זה היה ביום אחר", (עמ' 2 לפרוט' ש' 27-26).

התובעת עומתה גם עם הודעתה לחוקר הנתבע בה לכאורה טענה, כי בוריס ראה אותה נופלת והרים אותה. התובעת השיבה, כי טענה בפני חוקר הנתבע שהתלוננה בפני בוריס וכי לא אמרה שהרים אותה, לדבריה התלוננה בפניו יום או יומיים לאחר הנפילה, בעת שעבדו יחד, (ראה עמ' 4 לפרוט' ש' 3).

מר בוריס זמלמן אף הוא העיד בפנינו בעניין זה, "איך היא נפלה אני לא ראיתי. אני יכול לומר הדבר הבא - עברתי במסדרון והיא יושבת ובוכה היא סיפרה שהיא נפלה ונפלה על הגב והמכה הייתה מאוד חזקה והיא לא יכולה ללכת. אני המלצתי לה שהיא תפנה מיד לרופא", (עמ' 7 לפרוט' ש' 27 עד עמ' 8 לפרוט' ש' 1) וכן, "זה היה לאחר הנפילה, זה היה יום או יומיים לאחר הנפילה מכיוון שלא יכלה כבר ללכת", וכן, "היא אמרה שזה פעם ראשונה שהיא נפלה על הגב", (עמ' 8 לפרוט' ש' 14-6).

8. על כן ממכלול העדויות כמפורט לעיל מתיישבת עדות והודעת התובעת עם עדות מר בוריס והסתירה בין האמור בטופס התביעה אין בה כדי להשפיע על העובדה כי היה אירוע נפילה אשר היה ידוע גם לבוריס.

9. פניותיה של התובעת לקבלת טיפול רפואי לאחר האירוע

נדבך נוסף לטענת הנתבע על אי קיומו של אירוע תאונתי הנו המסמכים הרפואיים בעניינה של התובעת לאחר הנפילה ופניותיה לקבלת טיפול רפואי.

10. מהמסמכים שצורפו לתיק עולה, כי ביום 9/5/2005 פנתה התובעת לראשונה לרופא משפחה. בטופס סיכום הביקור לא צוין כי התובעת טענה כי נפלה בעת עבודתה אלא שהתובעת סובלת מכאבי גב. התובעת נחקרה בעניין זה והסבירה, "כאשר הגעתי לרופא צעקתי לא יכולתי ללכת, שוחחנו דרך המזכירה. הוא אמר שהוא לא מבין אותי שאלתי מה הבעיה. השיחה עצמה התנהל דרך המזכירה", (עמ' 5 לפרוט' ש' 9-8). וכן, "זה רופא משפחה. בכיתי וטענתי שאני לא מרגישה את הרגליים, שיש לי כאבים" וכן, "לא יודעת, לא חשבתי שזה כל כך חשוב. אני אמרתי לו שנפלתי בעבודה ואין לי הרגשה ברגלים ויש לי כאבי גב", (עמ' 6 לפרוט' ש' 16-20).

הסבריה של התובעת מקובלים עלינו וככל הנראה חוסר תקשורת בין התובעת לבין רופאה הוא שהביא לכך שדבר נפילתה לא צויין בטופס סיכום הביקור. התרשמנו, כי התובעת איננה שולטת בשפה העברית וכי היא מתקשה בין היתר להביע את עצמה.

11. התובעת פנתה במסגרת זו גם לדר' מרקוב לצורך קבלת טיפול רפואי. בטופס סיכום הביקור של ד"ר מרקוב מיום 18/5/05 צויין, "ידוע ששנים רבות סובלת מכאבי גב תחתון שבאו והלכו בצורה די נמוכה ללא קרינה. החמרה לפי דבריה - מלפני חודש, אחרי מאמצי פיזי בעבודה... ואחרי מאמצי פיזי בעבודה הרגישה המחרת כאבים חזקים גב תחתון עם קרינה לרגליים, יותר צד ימין"

התובעת הבהירה בהודעתה לחוקר הנתבע, לגבי פנייתה לדר' מרקוב, "מרקוב מדבר רוסית. ד"ר שרצר שלח אותי למרקוב כדי שיהיה לי יותר קל לתקשר איתו. תבדוק ותגלה שאין לי שום תיק עם כאבי גב", (עמ' 4 להודעה). התובעת הדגישה בחקירתה בפנינו, כי ציינה בפני ד"ר מרקוב כי היא סובלת מכאבי גב לאחר הנפילה, כי תיארה בפניו את אירוע הנפילה, (עמ' 5 לפרוט' ש' 22-20). התובעת הבהירה, כי מעולם לא סבלה מבעיות גב כלשהן, "16 שנה בארץ ומעולם לא הייתי אצל אורטופד. לפני הנפילה לא היו לי בעיות בגב", (עמ' 5 להודעה).

עדותה של התובעת וגרסתה כי תיארה בפני דר' מרקוב את אירוע הנפילה מקובלים עלינו. כך גם לגבי טענתה כי לא סבלה מכאבי גב טרם הנפילה. מהראיות שהוצגו בפנינו עולה כי, לתובעת אין כל תיעוד רפואי קודם על בעיות או כאבי גב וכי למעשה, עבדה משך 13 שנים בעבודות ניקיון ומעולם לא סבלה קודם לנפילה מכאבי גב. רק לאחר הנפילה הנטענת החלה התובעת לסבול מכאבי גב.

לפיכך, הדברים שצוינו בטופס סיכום הביקור על ידי דר' מרקוב מהם עולה לכאורה כי התובעת לא סיפרה לו על אירוע הנפילה וכי, "ידוע כי התובעת סובלת שנים רבות מכאבי גב" ככל הנראה אינם משקפים את המצב ואין באמור בהם כדי לשלול את גרסתה של התובעת.

12. מסמך נוסף עליו מתבסס הנתבע הנו, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 6/6/05 שניתנה לתובעת על ידי דר' שרצר, אורטופד. בתעודה ציין דר' שרצר, "לדבריה נפלה בעבודה" וכן לגבי תלונות התובעת, "עכשיו מספרת כי כאבי הגב שלה קשורים לת.ע. לא היה ולא נברא, הממצא בצילום כרוני ולא שייך לתאונה. גם דר' מרקוב המכיר אותה היטב כותב כי כאבי הגב שנים רבות. יתכן שנפלה אבל הממצא ברנטגן לא "נולד" בנפילה. תעודת מחלה לנפגע בעבודה יחליט המל"ל".

יחד עם זאת, דר' שרצר מציין, כי התובעת איננה כשירה לעסוק בעבודתה וכי, "אי כושר זה הוא לפי דעתי תוצאה ישירה מהפגיעה שקרתה, לפי דברי הנפגעת הנ"ל ביום 6/5/2005".

התובעת נשאלה על כך בהודעתה לחוקר הנתבע, והשיבה, " ברצוני לציין אני רבתי איתו כי אני אמרתי לו שנפלתי והרופא אמר שזה לא תאונת עבודה. ובאותו מסמך הוא מציין שזה תאונת עבודה", (עמ' 3 להודעה).

יצויין, כי דר' שרצר לא התבקש לחוות דעתו לגבי אמיתות גרסתה של התובעת ולכן אמירתו, כי "לא היה ולא נברא" אינה נחוצה להכרעתנו. מעבר לאמור, דר' שרצר מציין, כי דר' מרקוב מכיר אותה היטב וכי לכאורה, סובלת התובעת מכאבי גב מזה שנים. קביעה זו כאמור איננה מבוססת. כמו כן, התובעת פנתה לדר' מרקוב לראשונה לאחר הנפילה, כך שהדברים שצוינו על ידי דר' שרצר לפיהם דר' מרקוב מכיר את התובעת היטב אינם נכונים אף הם.

לא זו אף זו, דר' שרצר מציין כי התובעת איננה כשירה לעבוד כתוצאה ישירה מהפגיעה שקרתה. מדובר בסתירה מהותית לדבריו הקודמים.

13. לאחר ששקלנו את מכלול הראיות שהובאו בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי יש בפנינו ראשית ראיה לקיומה של תשתית עובדתית המבססת קיומה של תאונת עבודה שארעה לתובעת במהלך ועקב עבודתה. בשים לב לכך שעסקינן בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי הרי שגם אם קיים ספק לגבי גרסתה של התובעת, הרי שיש לפרשו לטובתה.

שוכנענו, כי תאונת העבודה התרחשה כפי שתיארה התובעת ולמרות שהדבר לא צוין מפורשת בעת פנייתה לקבלת טיפול רפואי אצל רופא המשפחה. אין הדבר מעלה או מוריד לעניין מהימנותה ואמינותה של התובעת כפי שהתרשמנו ממנה באופן ישיר.

לאור הנסיבות בתיק זה לרבות היות התובעת עובדת קשת יום אשר איננה מעורה ואיננה יודעת את המוטל עליה על פי דין וכן לאור קשיי השפה אין בכך משום אי סבירות ואין בכך כדי להעיד על מהימנות גרסתה. כמו כן, אין באמור באישורים הרפואיים מטעמם של דר' שרצר ודר' מרקוב כדי להוות משקל נגד לגרסתה של התובעת.

גרסתה של התובעת לגופו של עניין לגבי אירוע הנפילה עצמו, כאשר משווים את גרסתה בעדותה בפנינו אל מול הודעתה לחוקר הנתבע מעלה גרסה ישרה, עקבית וללא סתירות באשר לאירוע הנפילה. התובעת נחקרה ארוכות בעניין זה ולאורך כל החקירה דבקה בגרסתה ושכנעה אותנו באמיתותה.

14. הנה כי כן, משקיימת תשתית עובדתית לצורך הכרה בנפילה כתאונת עבודה ימונה בהחלטה נפרדת מומחה יועץ רפואי למתן חוות דעתו בעניין הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין מצבה הרפואי של התובעת ותקופת אי הכושר שבה שהתה.

15. בתוך 14 ימים מיום שתומצא החלטה זו אל הצדדים יודיעו הצדדים האם יש בידיהם חומר רפואי נוסף שברצונם להעביר למומחה הרפואי.

ניתנה היום ________ במעמד הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

__________________ _________________

מר קליינר, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת