ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הספל נגד מדינת ישראל פמתא דוח-א תא תנועה-09044020726 :

5


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

עפ 070231/08

בפני:

כבוד השופטת יהודית אמסטרדם

תאריך:

04/05/2009

בעניין:

פנחס הספל

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד מרציאנו

המשיבה

פסק - דין

א. פתח דבר

1. בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה תל-אביב (כב' השופט דרורי) בתיק ת' 28820/06 מתאריך 26.4.06, לפיו הורשע המערער בהיעדרו, בכך שנהג מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, והוטל עליו קנס בסך 250 ש"ח.

2. נוכח ריבוי הבקשות שהגיש המערער לביהמ"ש, להלן תפורט השתלשלות העניינים בתיק דנן:

א. בישיבת ההקראה בתאריך 26.4.06 לא התייצב המערער, והוא הורשע בהיעדרו, ונגזר עליו תשלום קנס בסך 250 ש"ח.

ב. בתאריך 23.5.06 הגיש המערער לבימ"ש קמא, בקשה לביטול גזר הדין שניתן בהעדרו, וטען כי הוא לא הוזמן כדין. לדבריו, נודע לו על הרשעתו מהמרכז לגביית קנסות, ברם, המערער לא ציין את המועד ואת הנסיבות לפנייתו למרכז לגביית קנסות.

ג. בתאריך 29.5.06 הורה בימ"ש קמא למערער לפרט את טענותיו לגופן, ועל כן בתאריך 4.6.06 הגיש המערער את נימוקיו לבקשתו לביטול פסק הדין.

לדבריו, הוא לקה באירוע מוחין, אושפז בבית החולים "מאיר", ולאחר מכן נשלח לבית החולים "לוינשטיין" להליך שיקומי של השבת כושר הדיבור.

לטענת המערער, הוא לא ביצע את העבירה נשוא התיק דנן, ו"לא נסע כשאור אדום ברמזור" (כך נטען על ידו במקור – י.א.), והוא לא זומן לדיון כדין. לבקשתו לא צירף המערער תצהיר או תעודה רפואית התומכת בטענותיו.

ד. בהחלטתו מתאריך 22.6.06 הורה בימ"ש קמא על עיכוב ביצוע גזר הדין, עד למועד הדיון החדש בעניינו של המערער שנקבע לתזכורת לתאריך 24.10.06.

ה. לביהמ"ש הוגש אישור מסירה אודות הדיון שהיה קבוע לתאריך 24.10.06, ואין מחלוקת בין המערער לב"כ המשיבה כי הודעה על דיון זה הגיעה לידי המערער.

ו. במועד הנ"ל (24.10.06) לא התייצב המערער, ובקשתו לביטול פסק הדין – נמחקה.

ז. בתאריך 18.12.06 הגיש המערער בקשה נוספת לבית משפט קמא ("בקשה חוזרת" כלשונו) לביטול גזר הדין שניתן בהיעדרו. המערער חזר וטען, כי לא זומן כדין, וכי למד אודות פסק הדין מהמרכז לגביית קנסות. גם הפעם לא צירף המערער לבקשתו תצהיר או תיעוד רפואי כלשהו.

ח. בתאריך 20.12.06 מחק בימ"ש קמא את הבקשה הנ"ל.

ט. בחלוף כשנה, בתאריך 9.1.08 הגיש המערער בקשה נוספת לבימ"ש קמא בה טען כי הוא הגיש, מבעוד מועד, בקשה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע לתאריך 24.10.06, וזאת מאחר והיה עליו להתייצב בבית החולים, לצורך הכנתו לניתוח. שוב, טען המערער כי "... באם ניתנה החלטה או גז"ד שלא בפניו הרי שהנאשם לא ידע עליו ויש לבטלו באופן מיידי". בבקשתו זו ציין המערער, כי הוא קיבל לידיו את הזימון האמור לתאריך 24.10.06, אך כאמור, טען כי הגיש בקשת דחיה מטעמים רפואיים, כמפורט לעיל.

י. בתאריך 9.1.08 קבע בית משפט קמא כדלקמן: "הנאשם לא צרף כל מסמך ליום 24.10.06 לפיכך נמחקה בקשתו... אין מקום לביטול פס"ד".

יא. בתאריך 25.3.08 הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה נוספת לביטול פסק הדין, ובתאריך 26.3.08 קבע בימ"ש קמא: "... לא מצאתי לנכון לשנות את החלטתי, ופסה"ד המקורי יישאר בתוקפו".

יב. בתאריך 13.4.08 הוגש הערעור דנן, ובו טען המערער כי הוא הגיש בקשה לדחות את הדיון שהיה קבוע בתאריך 24.10.06, ובימ"ש קמא לא נעתר לבקשתו.

עוד הוסיף וציין, כי הדיון היה קבוע ל"תזכורת", והוא לא סבר כי ביהמ"ש יגזור את דינו בהיעדרו.

המערער הלין על כך שפנה בפניות חוזרות לבימ"ש קמא לביטול גזה"ד, אך ביהמ"ש כאמור לא שעה לפניותיו, ולדעתו, יש לעכב ביצוע תשלום הקנס, וכן לבטל את גזר הדין שניתן בהיעדרו.

יג. בתאריך 15.4.08 חזר המערער ועתר לעיכוב ביצוע הקנס, וביהמ"ש המחוזי (כב' השופט המר) הורה בתאריך 27.4.08 למערער לצרף את גזה"ד נשוא הערעור.

יד. בתאריך 25.6.08 קבע ביהמ"ש המחוזי שאין מקום לעיכוב ביצוע תשלום הקנס, והדיון בערעור הועבר לשמיעה בפני מותב זה.

טו. משהובא הערעור בפני, הוריתי על קיום דיון בו בתאריך 18.9.08, אך במועד הנ"ל, המערער לא התייצב, וערעורו נמחק.

טז. בתאריך 14.1.09 וכן בתאריך 5.2.09 פנה המערער למותב זה וביקש להורות על חידוש הדיון בערעור, שכן לטענתו, הוא לא זומן למועד הדיון שהיה קבוע בתאריך 18.9.08.

יז. בתאריך 4.3.09 נעתרתי לבקשתו, והדיון בערעור גופו התקיים בתאריך 26.3.09.

ב. טיעוני המערער

3. לטענת המערער, הוא נמצא בהליכי גירושין מאשתו מזה 10 שנים, ואינו מתגורר בביתו (בכתובת הרשומה במשרד הפנים) – ראו דבריו בעמ' 2 לפרוטוקול שורה 12.

בהמשך טיעוניו, טען המערער היפוכו של דבר, ולפיו הוא "עדיין מתגורר בדירה עד שתימכר" (עמ' 2 שורה 16).

לטענת המערער, הוא לא התייצב לדיון לישיבת ביהמ"ש בתאריך 24.10.06 כיון ששהה בבית חולים, ולדבריו, הוא המציא לבימ"ש קמא מסמכים, אשר אינם כיום בידו.

עוד לטענתו, במועד שניתן לו הדו"ח נשוא הערעור הוא נהג כשהוא חגור בחגורת בטיחות, ועימו היתה עדה, שנפטרה לפני שנה.

ג. דיון

4. נוכח טענת המערער כי צירף מסמכים רפואיים לבקשת הדחיה שהוגשה מטעמו לבימ"ש קמא לדחות ישיבת 24.10.06, הזמנתי את תיק ביהמ"ש לתעבורה, והתברר כי אין ממש בדברי המערער, והוא לא הגיש כל תיעוד רפואי התומך בבקשתו, וכן לא צירף לתמיכה בבקשתו לביטול גזה"ד – תצהיר.

ראה בענין זה גם החלטת בימ"ש קמא מתאריך 9.1.08 כלשונו: "הנאשם לא צירף כל מסמך ליום 24.10.06, לפיכך נמחקת בקשתו... אין מקום לביטול פסה"ד".

5. עוד התברר, כי המערער לא שילם עד היום את הקנס שהוטל עליו בשנת 2006, על אף שהוא מודה כי ידע על קיומו למיצער מחודש מאי 2006.

6. הבקשה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי ת"א לביטול גזר הדין שניתן ע"י בימ"ש קמא הוגשה איפוא שנתיים לאחר שגזר הדין ניתן, וזאת מבלי שצורף תצהיר המסביר את השיהוי ומבלי שצורף כאמור, תיעוד רפואי המסביר אי-התייצבות לישיבת 24.10.06. הערעור אף הוא, הוגש כשנתיים לאחר מתן פסק דינו של בימ"ש קמא, ללא תצהיר.

7. הענישה שהוטלה על המערער בגין אי חגירת חגורת בטיחות – קנס בסך 250 ש"ח איננה ענישה מכבידה, ביחוד נוכח גליון הרשעותיו של המערער, לפיו מדובר בעבירה מסוג זה המבוצעת בפעם הרביעית.

8. ברע"פ 9142/01 סוראיא איטליא נ' מ"י, פ"ד נ"ז(6) 793, דן ביהמ"ש העליון בבקשות מערערים שלא התייצבו לדיון לבטל פסקי דין שניתנו בהיעדרם, ונקבע, כי על המבקש את ביטול פסק הדין לפרט בכתב את מכלול טענותיו כולל הגשת תצהיר מטעמו התומך בבקשתו. וכן נקבע כי: "שיכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון. דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו".

בע"פ 4808/08 מ"י נ' שרון מנחם תק-על 2009(1) 137, קבע בית המשפט העליון כי ההנחיות שנקבעו בפסק הדין בפרשת איטליא המוזכרת לעיל, בנוגע לאופן בו יש לברר בקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם לפי סע' 240 לחסד"פ – עומדות בעינן.

9. לפי סע' 130(ח) לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), רשאי בית משפט לבטל הכרעת דין וגזר דין של נאשם משני טעמים (שאינם מצטברים):

א. הצדק סביר לאי התייצבותו;

ב. מניעת עיוות דין.

בענייננו, המערער לא הגיש תצהיר או תיעוד רפואי לבית המשפט המחוזי ת"א, כפי שלא עשה בעת הגשת בקשותיו לבימ"ש קמא, ומשכך, לא הוכח כי קיימת סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיון שהתקיים בהעדרו.

באשר לטעם השני שבסע' 130(ח) לחסד"פ: "אם ביהמ"ש ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין" – המערער כפר במיוחס לו, ואף טען כי במועד הרלבנטי לעבירה, ישבה לצידו ברכב גב' ורדה כהן, אשר נפטרה לפני כשנה.

דא עקא, שהמערער כאמור, לא הגיש תצהיר לתמוך בטענתו, ואף לא הגיש תצהיר מטעמה של עדת ההגנה אשר בעת הגשת הבקשה (לפני שנתיים) לביטול פס"ד לבימ"ש קמא, היתה עדיין בחיים. משכך, לא הוכח כי אי-ביטול פסק הדין יגרום עיוות דין למערער.

10. עסקינן במערער שלא שילם קנס שהוטל עליו בשנת 2006 בסך 250 ש"ח, ובבקשות חוזרות לבתי המשפט עושה שימוש לרעה בהליכי בימ"ש.

אשר על כן, אני מורה על הטלת הוצאות משפט על המערער בסך 500 ש"ח.

11. עברו של המערער בתחום התעבורה מכביד, והוא כולל עבירות של אי-ציות לתמרורים שונים, נהיגה במהירות העולה על המותר (שתי עבירות), נהיגה כשהאור אדום ברמזור, נהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע, ונהיגה ללא חגורת בטיחות (3 עבירות מלבד העבירה דנן).

גליון הרשעותיו הקודמות של המערער בתחום הפלילי מצביע על ביצוע עבירות של מרמה, זיוף ושימוש במסמך מזוייף.

12. לסיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בנוסף לקנס שהוטל על המערער בתאריך 26.4.06, ישולמו קנסות פיגורים בשל אי תשלום הקנס במועד.

המערער ישלם גם הוצאות משפט בסך 500 ש"ח, וזאת תוך 7 ימים מהיום. לאחר מכן ישא סכום הוצאות המשפט ריבית והפרשי הצמדה עד יום התשלום בפועל.

פטרתי הצדדים מהתייצבות לשימוע פסק הדין, והמזכירות תשלח להם עותק פסק-הדין.

ניתן היום י' באייר, תשס"ט (4 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

יהודית אמסטרדם, שופטת

קלדנית: גילה