ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן שטרית נגד סידי :

1

בתי המשפט

בבית משפט השלום

בתל אביב-יפו

ת"א 63192/05

ת"א 63193/05

בפני:

כבוד השופט מיכאל תמיר

04/05/2009

התובע:

בן שטרית דוד

ע"י ב"כ עו"ד עדי אלטמן-סעיד

נ ג ד

הנתבע:

סידי אלי

ע"י ב"כ עו"ד עידו קלס

פסק דין

פסק דין זה ניתן לאחר הגשת סיכומים בכתב בשתי תביעות שטריות שהגיש התובע נגד הנתבע כמפורט להלן: 1) תביעה בת.א. 63192/05 לביצוע 3 שיקים: (א) שיק מספר 6714 על סך 26,000 ₪ מיום 25/3/05; (ב) שיק מספר 6703 על סך 26,000 ₪ מיום 25/5/05; ו- (ג) שיק מספר 6705 על סך 26,000 ₪ מיום 25/7/05; 2) תביעה בת.א. 63193/05 לביצוע 2 שיקים: (א) שיק מספר 10531, על סך 30,000 ₪ מיום 20/6/05; ו- (ב) שיק מספר 6704, על סך 26,000 ₪ מיום 25/6/05.

בגין כל אחת מהתביעות הנ"ל הגיש הנתבע התנגדות לביצוע השיקים בצירוף תצהיר. הנתבע הודה בתצהיריו כי משך את כל השיקים על סך 26,000 ש"ח לפקודת עצמו עם הסבתו מאחור, ואת השיק על סך 30,000 ₪ ללא שם הנפרע, אך הוסיף וטען טענות הגנה כדלקמן:

1) בשל בעיות אישיות של הנתבע ואסונות שפקדו אותו ואת משפחתו במרוצת השנים, נקלע בשנים האחרונות למצוקה נפשית קשה, אשר הובילה אותו לידי התמכרות כפייתית להימורים, ניסיונות התאבדות ואשפוז פסיכיאטרי.

2) הנתבע פגש את התובע בקזינו בבולגריה, וזמן קצר לאחר שובם ארצה לקח התובע את הנתבע לקזינו ברמת גן או בגבעתיים, אשר התברר מאוחר יותר כי התובע קשור אליו כשותף או בדרך אחרת. סוכם עם מפעיל הקזינו כי הנתבע יגביל את סכום ההימורים שלו ל- 20,000 ₪, והנתבע נתן שיק ביטחון חתום ללא סכום וללא שם הנפרע. הנתבע שיחק עם התובע ובמהלך המשחק נאמר לו שאין שום בעיה לקבל אשראי נוסף. במהלך המשחק הוגשו לנתבע משקאות חריפים בכמות גדולה והוא לא ממש הבין מה הוא עושה. כשהסתיים המשחק אמרו לנתבע שהוא חייב סכום של 250,000 $, שהם כ- 1,200,000 ₪, והנתבע הגיב ואמר שאינו מבין כיצד נתנו אשראי כה גבוה לאדם לא מוכר.

3) בלילה שבין ה- 8 ל- 9 במרס נסע הנתבע במכוניתו מתוך מועקה ולחץ כשהוא נתון במחשבות אובדניות, כאשר לפתע סביב השעה 00.30 עצרה לידו מכונית ובה התובע ועוד שני אנשים ואלה דרשו להגיע אל ביתו של הנתבע ושם החלו לאיים על הנתבע ועל בני משפחתו. בשלב זה אמר הנתבע שיבטל את שיק הביטחון שנתן.

4) כעבור מספר ימים פנה התובע לנתבע ואמר לו כי יש בידיו שיק על סך 40,000 ₪ שחזר והוא דורש את פירעונו. בעקבות שיחה זו נפגש הנתבע עם התובע ושילם לו עבור השיק, אך לאחר מכן התפתה ללכת עם התובע שוב לקזינו ולהמר. בהמשך פרע הנתבע לתובע שיק נוסף בסך של 43,800 ₪ ואולם התובע לחץ על הנתבע ודרש הסדר תשלומים לכיסוי החוב בטענה כי פרע עבור הנתבע סכומים נוספים.

5) התובע הגיע מספר פעמים לביתו של הנתבע בלווי אנשים שונים עם חזות מאיימת.
בין היתר אמר התובע לנתבע כי אם לא יכסה את החוב הוא ישוב אליו עם אחרים, וכי הפעם לא יסתיים הדבר כפי שהסתיימו הביקורים הקודמים. כמו-כן שאל התובע את הנתבע האם כדאי שיפרקו אותו ואת ביתו כי הם עבריינים ואין להם מה להפסיד.

6) מפאת לחציו של התובע ומתוך פחד ואלימות, נתן הנתבע לתובע שיקים על סכום של 1,084,000 ₪ בפריסה עד סוף 2007.

7) גם לאחר מתן השיקים לא פסקו הלחצים והאיומים של התובע והוא החל לדרוש בטחונות לחוב ולהגיע לביתו של הנתבע עם עורכי דין, אשר החתימו אותו ואת אשתו ביום 23/5/05 על שורה ארוכה של מסמכים והתחייבויות. בין היתר חתמו הנתבע ואשתו על הסכם הלוואה שיקרי לפיו קיבלו כביכול מהתובע סך של 1,050,000 ₪, וכן על מסמכי משכנתא על משרדו של הנתבע.

8) גם לאחר החתימה על המסמכים נמשכו לחציו של התובע, והוא דרש מהנתבע לנסוע עמו לקזינו בבולגריה שבו נפגשו לראשונה, ושם אילץ את התובע את הנתבע לקחת עבורו ז'יטונים בשווי כולל של 45,000 דולר.

9) ככל שידוע לנתבע, כל הנפשות הפועלות והמעורבות בפרשה לרבות בעלי מועדוני ההימורים קשורים זה לזה, כך שניתן לראותם ככנופיה אחת.

הצדדים הגיעו לידי הסדר אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיו התנגדויותיו של הנתבע לביצוע השטרות יתקבלו, מבלי להודות בטענות כלשהן של הנתבע.

לאחר השלמת הליכי גילוי המסמכים וניהול מספר דיוני קדם משפט, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית.

להלן עיקרי טענותיו של התובע בתצהיר עדותו הראשית:

1) התובע הכיר את הנתבע בקזינו בבולגריה, ומאז התפתחו בין הצדדים יחסי אמון הדדיים והם אף הימרו ושיחקו יחד בקזינו כמה פעמים.

2) הנתבע נהג להמר ולהפסיד סכומי כסף גדולים, והתובע החל להלוות לו כסף לכיסוי חובותיו לקזינו, כאשר בתמורה הפקיד הנתבע אצל התובע שיקים אישיים שלו או שילם לו את החוב במזומן.

3) במהלך שנת 2004 סיפר הנתבע לתובע כי בעקבות הימורים כושלים בסכומים גבוהים נקלע לחובות לבעלי קזינו בחו"ל ולגורמים שונים שהלוו לו כספים. בעקבות שיחה זו החל התובע להלוות לנתבע סכומי כסף שונים לסירוגין וכיסה את מרבית חובותיו של הנתבע, אולם הנתבע המשיך להמר ובכל פעם ביקש מהתובע הלוואות נוספות.

4) במהלך חודש פברואר 2005 פנה הנתבע אל התובע בבקשת הלוואה נוספת של מליון ₪ ובאותה הזדמנות סיפר לתובע כי הסתבך בחובות נוספים בסכומי כסף גדולים.

5) התובע אשר הבין שקיימת סכנה כי הנתבע לא יעמוד בתשלום חובותיו אליו, פנה לעורך דין לשם קבלת ייעוץ. לאחר מכן נפגש עם הנתבע כשהוא מצויד במכשיר הקלטה, ובשיחה זו הודה הנתבע כי חובו לתובע עד אז עומד על כמיליון ₪.

6) התובע מעולם לא השתמש באיום, מרמה או כפייה כנגד הנתבע, והנתבע הוא זה שהפציר בתובע להלוות לו מליון ₪ נוספים לצורך כיסוי חובות נוספים שהיו לו.

7) התובע הבהיר לנתבע כי בטרם יוכל לבחון את האפשרות למתן הלוואה נוספת בסכום כה גדול, הוא מבקש לקבל ביטחונות לכספים שכבר הלווה לנתבע, וכך החתים את הנתבע ואשתו על הסכם הלוואה וכן רשם משכנתא על משרדו של הנתבע.

8) בשום שלב לא הביע הנתבע רצון לחזור בו ממה שסוכם בשיחה או הרגיש מאוים או מפוחד. נהפוך הוא, הנתבע הוא זה שהפציר בתובע לסיים את הליך הבדיקה, ואף ערך עם התובע תחשיב מדויק של החוב בטרם נחתם הסכם ההלוואה, כשהוא מעמיד את החוב על סך של 1,050,000 ₪ כולל ריבית עד לאותו מועד.

9) ביום 25/3/05 נחתם הסכם ההלוואה בביתו של הנתבע ובמעמד החתימה נכחו גם אשת הנתבע ושני עורכי הדין מטעם התובע. הפגישה בין הצדדים נערכה כשעתיים בהם הסבירו לנתבע ולאשתו בדיוק על אילו מסמכים הם נדרשים לחתום.

10) מספר ימים לאחר מכן הפקיד הנתבע בידי התובע סדרת שיקים המשוכים על חשבונו ועל חשבון משותף שלו עם אחיו.

11) במקביל הודיע בנק לאומי כי לא יסכים לבקשת הנתבע לאפשר רישום משכנתא בדרגה שנייה על המשק בבעלותו של הנתבע. משום כך ובהעדר ביטחונות, לא נתן התובע הלוואה נוספת לנתבע כפי שביקש.

12) השיקים הנ"ל שמסר הנתבע לתובע לא כובדו במועד פירעונם, וזאת מחמת אכ"מ וחשבון מוגבל. אף אחד מהשיקים לא חולל עקב מתן הוראת ביטול.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית שבו חזר על טענותיו הנ"ל בתצהירים אשר הוגשו בתמיכה לכתבי ההתנגדות.

לאחר הגשת התצהירים התנהל דיון הוכחות שבו נחקרו הצדדים בחקירה נגדית, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב. יצוין כי נמצאות בתיק בית המשפט שתי גרסאות של פרוטוקול דיון ההוכחות אשר הוקלט: גרסה בת 70 עמודים אשר נחתמה במערכת וגרסה בת 75 עמודים אשר נותרה כטיוטה. יחד עם זאת, נראה כי ההבדלים בין הגרסאות הינם ברמת העריכה והעימוד בלבד, וכי תוכנם של הפרוטוקולים זהה. לפיכך ולצורך הנוחות, אתייחס בהפניותיי להלן לפרוטוקול בן 70 העמודים אשר נחתם במערכת.

דיון

עסקינן בתביעה שטרית, ועל-כן הנטל להוכיח כי נפל פגם כלשהו בזכות קניינו של התובע בשיקים או כי לא ניתנה תמורה בעדם מוטלת על הנתבע (ראו לעניין זה סעיף 29 לפקודת השטרות).

הנתבע הציג בתצהיריו גרסה לפיה התובע פיתה אותו בכמה הזדמנויות שונות להמר בבתי קזינו בארץ, ולאחר מכן הפעיל עליו לחץ ואיומים בדרישה לקבל כספים אשר שולמו לדברי התובע בעבור חובות ההימורים של הנתבע. כמו-כן טען הנתבע התובע דרש ממנו ומאשתו לחתום על מסמכים שונים להבטחת החוב, וכי בשלב מאוחר יותר אף אילץ התובע את הנתבע לנסוע עימו לקזינו בבולגריה שבו נפגשו הצדדים לראשונה, ולהזמין עבור התובע ז'יטונים. לגרסתו של הנתבע,
כל הגורמים המעורבים בפרשה קשורים זה לזה ו"ניתן לראות בכולם כנופיה אחת" (ראו סעיף 13 לתצהיר עדותו הראשית). כפי שיפורט להלן, גרסתו של הנתבע לא הוכחה כנדרש ואף נסתרה
על-ידי התובע.

הנתבע לא טרח לבקש לזמן לדיון ולו עד אחד, ואף לא הציג ראיה אחרת כלשהי על-מנת להוכיח כי התובע לקח אותו למועדוני הימורים בלתי חוקיים בארץ. יצוין כי על-אף שהנתבע הצהיר כי מסר שיק ביטחון חתום לקזינו שאליו נלקח על-ידי התובע ברמת-גן או גבעתיים, לא טרח להציג בפני בית המשפט את ספח השיק או כל אסמכתא אחרת לקיומו של השיק. בחקירתו הנגדית טען הנתבע לראשונה כי מסר את ספח השיק לימ"ר במשטרה, אך לא הציג כל אישור על כך, ואף לא זכר לידי מי מסר את הספח ומתי מתי עשה זאת, ולו באופן כללי (פרוטוקול: מעמוד 9 בשורה 5 ועד עמוד 11 בשורה 5). כמו-כן יודגש כי גרסתו של הנתבע בתצהיריו בכל הנוגע לביקוריו במועדוני הימורים בארץ הינה כללית מאוד, ואין בה פירוט כלשהו לגבי המועדים שבהם הגיע הנתבע למועדוני ההימורים, מיקומם ותיאורם של אותם מועדונים, המשחקים שבהם שיחק הנתבע, משך המשחקים ושהותו באותם מועדונים וזהותם של הגורמים שהיו מעורבים בעניין. בנוסף לכך, הנתבע טען כי התובע ביצע בו תרגיל עוקץ וכי ישנה קנוניה בין "כל הנפשות הפועלות והמעורבות בפרשה", אולם לא פירט במה מדובר וכיצד קשור התובע לבעלי המועדונים, למנהליהם או למפעיליהם.

זאת ועוד, הנתבע לא הציג ראיות כלשהן על-מנת להוכיח כי התובע הפעיל כלפיו לחץ או איומים. בחקירתו טען הנתבע כי הגיש תלונה במשטרה כנגד התובע, אולם טענה זו לא מופיעה בתצהיריו של הנתבע, ואף לא צורף לתצהירים העתק של התלונה או אישור על הגשתה (ראו בעניין זה עמודים 19-20 לפרוטוקול הדיון). כמו-כן יצוין כי הנתבע העיד תחילה שהגיש את התלונה בסמוך לאחר שחרורו מבית החולים בתחילת שנת 2005, אך בהמשך העיד כי איננו זוכר מתי הוגשה (פרוטוקול: מעמוד 16 בשורה 9 ועד עמוד 19 בשורה 2). במהלך חקירתו הנגדית טען הנתבע לראשונה כי יש לו עדים רבים למעשיו של התובע ואף נקב במספר שמות, אולם לא עלה בידיו להסביר מדוע לא ביקש את זימונם עד למועד הדיון, על אף שעמד לרשותו זמן רב לעשות זאת (עמוד 8 לפרוטוקול בשורות 1-13). בנוסף בחר הנתבע שלא להגיש תצהיר של אשתו על-מנת להוכיח כי חתמה על הסכמי ההלוואה והשעבוד כתוצאה מאיומים כלפיה, וטען כי לא היה מודע לכך שעליו להביאה לדיון (פרוטוקול: עמוד 41 משורה 14, ועמוד 42 עד עמוד 43 בשורה 13). בנסיבות אלה, יש לזקוף לחובתו של הנתבע את אי זימון העדים הרלוונטיים.

אם לא די בכך, הרי שגרסתו של הנתבע עורערה במידה ניכרת, ובחלקה אף נסתרה לחלוטין,
הן לנוכח ראיות שהציג התובע והן בעדותו של הנתבע עצמו. כך למשל, הנתבע הצהיר כי הוגשו לו משקאות חריפים רבים בקזינו שאליו נלקח ברמת-גן או גבעתיים, וכי לא ממש הבין מה הוא עושה (סעיף 5 לתצהירי הנתבע), אולם בחקירתו הנגדית העיד כי הוא איננו שותה משקאות חריפים כלל, וניסה לטעון לראשונה כי כנראה שמהלו לו אלכוהול במשקאות אחרים (עמוד 12 לפרוטוקול בשורות 20-28). גרסה מאוחרת זו של הנתבע היא בבחינת עדות כבושה שאין לייחס לה משקל של ממש, והיא אף בלתי סבירה לכשעצמה הואיל ולא מתקבל על הדעת שהנתבע אשר אינו נוהג לשתות כלל, לא שם לב לכך שהשקו אותו באלכוהול בכמות גדולה עד כדי אובדן חושים. גרסתו של הנתבע נסתרה גם באמצעות תמליל שצורף לתצהירו של התובע, אשר לדבריו מתעד שיחה שהתקיימה בינו התובע לבין הנתבע. מהתמליל עולה כי במהלך השיחה ערכו הצדדים חשבון לגבי חובותיו של הנתבע לצדדי ג' שונים, והגיעו לסכום של מליון ₪ (ראו תמליל השיחה מעמוד 7 בשורה 6 ועד עמוד 9 בשורה 9). בהמשך השיחה אף הודה הנתבע כי בנוסף לחובותיו לצדדי ג' הנ"ל, הוא חייב גם לתובע כמיליון ₪ – חוב אשר כנגדו מסר לתובע שיקים שטרם נפרעו. ראו עמוד 9 לתמליל בשורות 8-13:

"דוד בן שטרית: מביא לי מליון.

אלי סידי: כן.

דוד בן שטרית: מליון וחמישים אלף אני.

אלי סידי: ... לא, קצת פחות מזה ...

דוד בן שטרית: אז לא פרעת כאילו, זה קיים בשיקים ...

אלי סידי: כלום לא פרטתי [כך במקור – מ.ת.].

בהמשך השיחה הבהיר הנתבע באופן מפורש כי הוא רוצה מהתובע בסך הכל שני מליון ₪ (עמוד 13 לתמליל בשורות 9-16 וכן עמוד 14 בשורות 7-16). עצם העובדה שהנתבע ביקש מהתובע הלוואה נוספת של מליון ש"ח, ואף כל יתר חילופי הדברים בין הצדדים כפי שהם מתועדים בתמליל, סותרים את גרסתו של הנתבע כי הרגיש מאוים על-ידי התובע. הנתבע השיב באריכות ובפירוט על כל השאלות של התובע בנוגע לחובותיו ונכסיו ואף הבטיח לשתף פעולה עם עורך דינו של התובע. ראו שורות 10-13 לתמליל:

"דוד בן שטרית: אה, העורך דין שלי יתקשר אליך, סער קוראים לו. יצטרך פרטים משהו ...

אלי סידי: אין בעיה.

דוד בן שטרית: תענה לו.

אלי סידי: מה שהוא רוצה אני אתן לו אני אשלח לו ..."

ניכר כי השיחה בין הצדדים התנהלה ברוח טובה, ואין כל אינדיקציה לכך שהנתבע היה נתון ללחץ או איומים מצידו של התובע. בסוף השיחה אף אמר הנתבע לתובע: אין בעיה, ונעשה עסקים טובים וגם אני לשרותך דוד" (עמוד 35 לתמליל בשורה 21). במהלך חקירתו הנגדית לראשונה, ניסה הנתבע לטעון בתחילה כי השיחה כולה פוברקה (עמוד 25 לפרוטוקול החל משורה 8),
אך לאחר מכן ובעקבות התערבותו של בית המשפט הודה הנתבע כי יכול להיות שהשיחה אכן התקיימה (עמוד 26 עד שורה 8). בהמשך התכחש הנתבע רק לחלקים מסוימים מן התמליל (פרוטוקול: מעמוד 29 בשורה 13 ועד עמוד 30 בשורה 23), ולגבי חלקים אחרים העיד כי אינו זוכר מה אמר (פרוטוקול: סוף עמוד 30 ותחילת עמוד 31; וכן סוף עמוד 43 ותחילת עמוד 44).
אין לקבל את טענותיו של הנתבע בעניין התמליל אשר הועלו לראשונה במהלך חקירתו הנגדית, כאשר לא נטען דבר לפני מועד הדיון לגבי האותנטיות של הקלטת או לגבי אופן עריכת התמליל, וכשב"כ הנתבע אף לא דרש לקבל את הקלטת או לזמן את עורך התמליל לעדות. יצוין כי גם לאחר מועד הדיון לא הוגשה כל בקשה בעניין זה. בנוסף לכך, הטענות בנוגע התמליל לא הופיעו במפורש בסיכומי הנתבע, ויש לראותם כטענות שנזנחו.

בנוסף לתמליל השיחה הנ"ל צירף התובע לתצהירו מסמכים נוספים: הסכם ההלוואה, שטר משכנתא על משרדיו של הנתבע, סדרת שיקים שעליהם חתם הנתבע וכן שורה ארוכה של מסמכים המעידים על מצב הזכויות במשק אשר בבעלותם של הנתבע ואשתו. הנתבע הודה כי הוא ואשתו חתמו על המסמכים הרלוונטיים, אך טען כי הדבר נעשה תחת לחץ ואיומים של התובע או מי מטעמו. מנגד, התובע הצהיר כי הנתבע לא הרגיש מאוים או מפוחד בשום שלב, וכי הוא זה שהפציר בתובע לסיים את הליך הבדיקה והכנת הסכם ההלוואה (סעיף 16 לתצהיר). כמו-כן הוצהר כי הנתבע שיתף פעולה באופן מלא עם עורכי דינו של התובע וסיפק להם את כל המסמכים שביקשו, וכי רק כחודש לאחר השיחה המתומללת הנ"ל חתמו הנתבע ואשתו על הסכמי ההלוואה בנוכחות עורכי הדין בפגישה אשר נערכה כשעתיים (סעיפים 15-20 לתצהיר). התובע כמעט ולא נשאל בחקירתו הנגדית על נסיבות חתימתם של הנתבע ואשתו על הסכם ההלוואה ומסמכי השעבוד, וממילא גרסתו בעניין זה לא נסתרה. התובע אף תיאר בחקירתו כיצד הזמין אותו הנתבע לביתו על-מנת לבקש ממנו כסף, ולצורך כך הציג בפניו את נכסיו (עמוד 54 לפרוטוקול משורה 20). לעומת זאת, הנתבע מסר בחקירתו עדות מהוססת ומעורפלת לפיה אינו זוכר שהייתה תחלופת מסמכים עם עורכי דינו של התובע ואינו זוכר שנפגש עמם (פרוטוקול: סוף עמוד 32 ועמוד 33), מבלי להסביר כיצד לדידו הגיעו כל המסמכים הנוגעים לנכסיו לידי התובע ובאי כוחו. יודגש כי בניגוד לגרסתו של הנתבע בחקירתו הנגדית, לפיה הוא כלל לא זוכר ששיתף פעולה עם עורכי דינו של התובע לפני מועד החתימה על הסכם ההלוואה, הצהיר הנתבע באופן ברור ומפורש בסעיף 11 לתצהיריו לאמור:

"והוא [התובע –מ.ת.] התחיל לדרוש בטחונות לחוב, ולשוב לביתי עם אחרים, עד אשר הגיע לביתי עם עורכי דין ואלה סקרו ובדקו את כל נכסי; נפגשתי במשרדי עם שני עורכי הדין ונתתי להם פרטים על נכסי, בקרתי עמם בבנק לאומי, והם שבו עם בן שטרית ביום 23/3/5 לביתי, שם החתימו אותי ואת רעייתי גאולה על שורה ארוכה של מסמכים והתחייבויות..."

מכאן שגם על-פי גרסתו הנ"ל של הנתבע עצמו, התובע ובאי כוחו לא הגיעו באופן מפתיע לביתו בדרישה שיחתום על הסכם ההלוואה, אלא עשו זאת בעקבות מספר הליכי בדיקה ובירור קודמים אשר בוצעו תוך שיתוף פעולה עם הנתבע. אף-על-פי-כן, הנתבע שהינו אדם בוגר ומשכיל, יועץ מס במקצועו, שכיהן בעבר כמנהל בנק (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 6, שורות 1-2) לא הציג כל אסמכתא לכך שפנה למשטרה בשלב כלשהו של הליכי הבדיקה המקדימים הנ"ל, ואף הודה כי לאורך כל אותה תקופה לא מצא לנכון לפנות לקבלת ייעוץ משפטי (עמוד 40 בשורות 15-25).

סיכומיו של ב"כ הנתבע מתמקדים בטענה לבטלותם של השיקים מחמת אי חוקיות, הואיל ולגרסתו, השיקים נמסרו לכיסוי חובות הימורים בלתי חוקיים של הנתבע. ואולם כמפורט בתחילת הדיון לעיל, הנתבע לא הציג ראיות כלשהן המעידות כי מסר לתובע את השיקים על-מנת שיכסה עבורו חובות של הימורים בלתי חוקיים בארץ, וודאי שלא הוכח כי החוב נוצר בעקבות קנוניה כלשהי עם התובע. יתרה מזאת, התובע הצהיר כי הנתבע סיפר לו שנקלע לחובות לבעלי קזינו בחו"ל ולגורמים שונים שלוו לו כספים (סעיף 6 לתצהיר), ולא עלה בידי הנתבע לסתור גרסה זו או להוכיח כי החוב נוצר עקב הימורים בארץ. גרסתו של התובע נתמכת גם בראיות שהוצגו בפני ובעדותו של הנתבע עצמו, לפיה נהג להמר בבתי קזינו בחו"ל במשך תקופה ארוכה, החל משנת 95', וכי החל לנסוע לחו"ל באופן אינטנסיבי לצורך הימורים החל משנת 2001 (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 1-3). לפיכך, ובהעדר ראיות לגבי מקורם של החובות אשר בגינם ניתנו השיקים לתובע, לא הוכח כי השיקים נמסרו לכיסוי חובות הימורים בלתי חוקיים.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו על-מנת להוכיח כי השיקים הינם פרי באושים של הימורים בלתי חוקיים, וכי ניתנו ללא תמורה, תוך ניצול מצוקתו של הנתבע ותחת איומים וכפייה.

יצוין כי הנתבע העלה בתצהיריו במשתמע טענת קיזוז לפיה לאחר מסירת השיקים וחתימת הסכם ההלוואה, אולץ בשתי הזדמנויות שונות להזמין עבור התובע ז'יטונים בבתי קזינו בחו"ל בשווי כולל של כ- 45,000$, אשר התובע לא שילם לו תמורתם (סעיף 12 לתצהיר). ואולם, טענה זו איננה מפורטת כנדרש, לא הוכחה כלל ואף נזנחה בסיכומי הנתבע.

אשר על כן, הנני מקבל את שתי התביעות כנגד הנתבע במלואן, ומורה על המשך ההליכים בתיקי הוצל"פ 01-61947-05-3 וכן 01-69005-05-4.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,000 ₪ + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

יובהר כי אין בהכרעתי הנ"ל אשר נוגעת לשיקים נשוא שתי התביעות שבפני בלבד, כדי לקבוע ממצאים כלשהם לעניין שיקים אחרים של הנתבע או לעניין כלל חובו של הנתבע לתובע.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, 4 במאי 2009 (י' אייר תשס"ט), בהעדר הצדדים.

__________________

מיכאל תמיר, שופט