ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זריהן סוזן נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 2477/07

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

24/08/2008

זריהן סוזן

בעניין:

תובעת

עינת קנפו לוי

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין

1. עניינה של התביעה שבפנינו בהחלטת הנתבע מיום 3.5.07 לשלול לתובעת את זכאותה לגמלת ניידות, ולחייבה בהחזר הלוואה עומדת, בעקבות אי עמידה בתנאי ההסכם לגבי נהג מורשה.

2. התובעת ילידת 1945, לוקה בנכות בשיעור 100%.

3. התובעת, אם ל- 10 ילדים, מהם בן הסובל מפיגור שכלי ומתגורר עימה בביתה. התובעת אלמנה מזה כ- 12 שנים.

4. התובעת מקבלת מהנתבע קצבת זקנה ושארים.

5. לתובעת אין רישיון נהיגה.

6. בן נוסף של התובעת (להלן: "מירון") התגרש לפני כשש שנים, ישהה מרבית שעותיו עם אימו. מירון הוא הנהג המורשה ברכבה של האם לפי הסכם הניידות מכוחו קיבלה האם קצבת ניידות. מירון חולה במחלה סופנית (איידס), ומשום כך אינו מנהל חיים פרטיים שגרתיים, ועומד לרשותה של אימו בכל עת.

7. מירון שוכר דירה הממוקמת במרחק אווירי של 1,577 מטר מבית מגוריה של אימו.

8. לטענת התובעת גימלתה נשללה שלא כדין משני טעמים חלופיים: הראשון, כי בהתאם למסכת העובדתית שהוצגה על ידי התובעת ובנה, יש לראות במירון כמי שמתגורר בקביעות עם אימו באותו בניין. ולעניין זה אין רלבנטיות לשכירות של דירה אחרת בה הוא מבלה זמן מועט ובלתי משמעותי.

השני כי מדובר בבניינים קרובים ביותר זה לזה בתחום אותו ישוב.

9. לטענת הנתבע הנהג המורשה של התובעת אינו עומד בדרישות החוק. הדרישה היא פורמלית ומכילה שלוש חלופות, אשר אף אחת מהן אינה מתקיימת בעניינה של התובעת. מירון אינו מתגורר עימה דרך קבע, מאחר והוא שוכר דירת מגורים אחרת. דירת המגורים של מירון נמצאת במרחק העולה על 500 מטר ממקום מגורי התובעת, ולא מדובר בבניינים קרובים ביותר באותו יישוב. על כן טוען הנתבע כי זמינות בנה של התובעת להגיש לה עזרה אינה אחד מהקריטריונים הקבועים בהסכם לנהג מורשה, ולכן יש לדחות את התביעה.

10. סעיף 5 (ג) להסכם הניידות קובע כדלקמן:

"למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה בר -תוקף, תינתן הלוואה עומדת לרכישת רכב, אם נקבעו לו לפחות 60% מוגבלות בניידות ומתקיימים בו שני אלה

(1) הועדה הרפואית קבעה שלמוגבל בניידות צרכים יום - יומיים שלסיפוקם יש הכרח להסיעו באורח קבע;

(2) יש לו מורשה קרוב משפחה או מטפל כאמור בסעיף 7(ב)(2), הדואגים לצרכיו, כמסוגלים ומתחייבים להסיעו באורח קבע למען צרכיו היום יומיים והמוסד אישר כי קרוב המשפחה או המטפל, לפי העניין, ינהג ברכב.

(3) "קרוב משפחה" מוגדר בסעיף 2 להסכם כ: "בן זוג, בת ובני זוגם, אב, אם לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, שבידו רישיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בניין, או בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו ישוב.

..."

11. הנתבע מניח כי עצם שכירת הדירה על ידי הבן, מירון, במקום המרוחק מבית אימו למעלה מ- 500 מטרים, שוללת את החלופה הראשונה בהסכם , לפיה התובעת ומורשה הנהיגה מתגוררים באותו בית.

אולם, התמונה העובדתית אשר הוצגה בפנינו מלמדת אחרת, ונפרט.

12. התובעת הצהירה כי בנה שוהה עימה בביתה מרבית שעות היום (סעיפים 10 ו- 12 לתצהיר התובעת). כי מירון הו ה"רגליים שלה", והוא עוזר לה בכל צרכיה (סעיף 12 לתצהיר התובעת). התובעת ציינה כי ישנם לילות בהם אינו ישן בביתה (סעיף 13 לתצהיר התובעת), אולם הוא נמצא עימה בבית רוב שעות היום, הוא אוכל בביתה, ישן במהלך היום בביתה, מתקלח בביתה, ומחליף בגדיו. למירון יש חדר בבית התובעת, ובו ארון בגדים, והוא אף מארח ידידים בביתה (סעיף 17 לתצהיר התובעת).

גם בהודעת התובעת מיום 16.1.07 סיפרה התובעת כי מירון גר אצלה, אף שלא תמיד ישן אצלה. לשאלת החוקר משיבה התובעת כי בנה ישן אצלה שלוש או ארבע פעמים בשבוע, אבל כל יום הוא אצלה בבית, וכי הוא זמין עבורה בכל עת (נ/4).

דברי התובעת תואמים את גרסת הבן שהובאה בתצהירו (סעיפים 9 - 13 לתצהיר מירון).

13. לא נעלם מעינינו כי בחקירתו ציין הבן כי רוב הזמן הוא ישן בדירתו, אולם יחד עם זאת הוא נמצא בבית אימו מרבית שעות היום, אוכל שם ארוחות צהריים מדי יום, ישן שנת צהריים, מסייע לאימו בכל הדרוש לה, מסיע אותה לקניות, לביקורי משפחה ולסידורים (נ/3).

14. סבורים אנו כי הנסיבות המתוארות, בהן הבן אינו עובד, ונמצא מרבית שעות היום בבית אימו, כמו גם בחלק מלילות השבוע מלמדות כי מרכז חייו של הבן נמצא בבית אימו, וכי זהו מקום המגורים המהותי שלו, אף אם מבחינה פורמלית בחזקתו דירת מגורים אחרת.

זו היתה המסקנה המתבקשת בכל תחום אחר של דיני הביטוח הלאומי, וראוי כי זו תהא המסקנה המתבקשת גם במקרה שבפנינו, שהרי ידוע כי אין די בהצהרה לגבי מגורים משותפים, וכי נדרשות ראיות של ממש לאשר או להפריך הסדר מגורים שכזה. בענייננו התקיימו התנאים להכיר במגורים המשותפים של האם ובנה, ובכך התקיימו דרישות ההסכם לנהג מורשה כדין.

15. דו"ח החקירה שהציג הנתבע מפרט מספר ביקורים בהן לא נראה הרכב בחניית ביתה של התובעת, אולם באותם מועדים פנה החוקר לבדוק האם הרכב נמצא סמוך לדירת אחד מבניה של התובעת המתגוררים בעיר, ולא מצא כי הרכב מצוי שם. לא ניתן להסיק מהעדרותו של הרכב כי השימוש שנעשה בו הוא שלא כדין, שהרי יתכן ובאותה עת היו התובעת ובנה בסידורים והשתמשו ברכב כדין, על כן לא מצאנו כי יש לתת משקל בהכרעתו לדוח החקירה (נ/2).

16. משמצאנו כי התקיימה החלופה הראשונה לנהג מורשה, אין עוד צורך להוסיף ולבחון האם חלופה נוספת חלה על המקרה שבפנינו.

17. סופם של דברים - התביעה מתקבלת.

18. מאחר והתובעת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי אין צו להוצאות.

ניתן היום 24 באוגוסט, 2008 (כ"ג באב תשס"ח) בהעדר הצדדים.

אילן סופר - שופט