ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד עיני - המוסד לביטוח לאומי :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע
בל 1475/07

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

24/08/2008

בעניין:

דוד עיני

ע"י ב"כ עוה"ד

לימור עמית-פנקר

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד

גניה ברקוביץ

הנתבע

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעות בברכו הימנית, בעמוד שדרה מותני והצווארי כתאונות עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. התובע יליד 1958.

3. התובע עבד בחברת בזק בע"מ (להלן: "החברה"), כ"עובד רשת", באותו תפקיד מ-9/1981, עד לערך אמצע שנת 2002.

4. ביצוע המשימות במסגרת עבודת התובע, היה כרוך, בביצוע תנועות חוזרות ונשנות, של חלקי גופו השונים, שכן קיבל על עצמו משימות בעלות אופי דומה, מידי יום.

5. עקרונית, עבודת התובע הייתה באחזקה ותיקון תקלות של קווי הטלפון.

6. תנאי עבודתו של התובע בנוגע ל-אחזקת קווי טלפון ותיקונים בעמודי הטלפון (קווים עיליים), היו כדלקמן:

א. התובע נדרש מדי יום, לטפס על עמודי טלפון, עבודה שהיתה כרוכה בעליה, בעבודה במרומי העמוד, ובירידה מהעמוד.

ב. הטיפוס עצמו התבצע כאשר הוצמדו לרגליו 'מטפסי ברזל', שבסיועם טיפס, צעד, צעד, על העמוד החלק, שעליו לא היו זיזים לטיפוס.

ג. כל צעד במסגרת העלייה על העמוד, היה כרוך בתנועה חוזרת ונשנית של הברך.

ד. הצד הימני של התובע הוא הצד הדומיננטי, ורגל ימין היא שהובילה בטיפוס ובירידה.

ה. בממוצע טיפס התובע על 20-10 עמודים ביום עבודה, שגובהם 6 מ' לערך.

ו. כל טיפוס היה כרוך בכ-30-25 צעדים של הרגל (ואורך כ-4-3 דקות), הירידה גם היא היתה כרוכה במספר דומה של צעדים, ובמהלך השהייה על העמוד (שאורכה בין רבע שעה לשלוש שעות), על מנת לייצב עצמו, שוב נאלץ התובע להזיז את גופו בצעדים חוזרים.

ז. יובהר כי העמידה עצמה נעשתה, כאשר התובע נשען על רגל ימין, וכשהוא מחליף לסירוגין את כובד משקל הגוף עם הרגל השנייה, בכל כמה דקות.

ח. יצוין כי העמידה בראש העמוד לצורך תיקון תקלה, נמשכה לעיתים זמן קצר ולעיתים גם מעל שעתיים ושלוש שעות ברציפות, כאשר מהלכן, היה כרוך במאמץ תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות הן של הברכיים והן של הגב התחתון.

ט. בכל טיפוס הוצמדה לרוחב גוף התובע חגורת טיפוס, באזור הגב התחתון, ובכל צעד כלפי מעלה, הגב התחתון קיבל חבטה קלה, בעקבות מתיחת החגורה. כך בעת הירידה, וכך גם בעת ייצובו בכל תזוזה, בעת השהייה במרומי העמוד.

י. במהלך העבודה במרומי העמוד, גוף התובע נשען על חגורת הטיפוס, אך הגב התחתון המשיך לקבל חבטות זעירות שנבעו מהידוק ושחרור החגורה, בהתאם לפעולות שביצע התובע, נוכח קירוב וריחוק עמדת המוצא.

7. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 1/3/07.

8. ביום 22.3.07, מינה בית הדין את ד"ר דן דבי כמומחה רפואי, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהם הליקויים מהם סובל התובע, בעמוד השדרה המותני והצווארי?

ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלתו הנ"ל של התובע לבין תנאי עבודתו של התובע כמפורט לעיל?

ג. האם תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה זעירה INJURY שלא ניתן להבחין בה ושניתן לייחס אותה לזמן מסוים, ובמקרה שכן, האם היתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב -הקיים?

ד. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון מצב בריאות בסיסי, גיל וכו')?

ה. במידה והמצב הקיים נגרם גם בשל תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירה מחלתו או החישו אותה?

9. ביום 22.7.07, נתקבלה חוות דעתו של ד"ר דן דבי, על פי המסמכים אשר הובאו בפניו, כדלהלן –

"1. מהם הליקויים מהם סובל התובע בעמוד השדרה המותני והצווארי?

לגבי עמוד השדרה המותני:

מדובר בחולה הסובל כאבי גב תחתון Low Back Pain והקרנה לסירוגין לשתי הרגליים. תסמונת כאבי הגב התחתון הינה אחת מן התסמונות השכיחות ביותר באוכלוסיה. עד 85% מכלל האוכלוסיה יחוו כאבי גב תחתון לפחות פעם אחת בחייהם, ובכ-50% מהם תתפתח הצורה הכרונית המוגדרת ככאבי גב הנמשכים מעל 3 חודשים.

כאבי גב הינם גם אחת הסיבות השכיחות לקבלת תעודת אי כושר. תחילה מדובר במחלה התקפית (Fairbank-Hall classification type), אשר מופיעה בצורה התקפית. לא תמיד ניתן לשייכה לאירוע או סיבה ספציפיים, וההתקפים חולפים ברובם בתוך כ-6 שבועות. בשלב מסוים המחלה יכולה להתקדם ל- Type2 ואז מתפתח כאב כרוני מתמיד. לעיתים קרובות על הכאב הכרוני המתמיד מופיעים התקפים של כאב חד (Acute on Chronic).

להתפתחותם של כאבי הגב יכולות להיות סיבות רבות:

* גורמים גופיים: משקל עודף, הפרעת יציבה, שינויים ניוונים בעמוד השדרה.

* בלט/פריצת דיסק

* אנומליות של עמוד השדרה, spondylolisthesis, מומים מולדים.

* מחלות דלקתיות / איאומטיות ומחלות מטבוליות ואחרות: Paget

Spondyloarthropathies Rheumatoid arthritis וכו'.

* מחלות זיהומיות וגידולים: ובכלל זאת שחפת של העצמות, גרורות.

* הקרנה מאיברים אחרים: כליות (אבני כליות) ומערכת אורולוגית, רחם וטפולותיו, אנוריזמה של כלי הדם הגדולים.

* הרגלים: עישון, אלכוהוליזם.

* גורמים פסיכולוגים: מתח / לחץ נפשי, דיכאון.

* גורמים תעסוקתיים: עבודה הכרוכה במאמצים גופיים ובכללם עמידה ממושכת, הרמת משאות כבדים, עבודה הכרוכה בתנועות פיתול והרמה, ישיבה ממושכת.

* לאחר טראומה לעמוד השדרה.

* וכמובן ישנה קבוצה גדולה בה לא נמצאה כל סיבה להתפתחותם כל כאבי הגב.

לגבי עמוד השדרה הצווארי:

כאן לא בוצע CT אך בדיקות ההדמיה מצביעות על שינויים ניוונים – פאצטרים; להתפתחות שינויים אלו יכולים להיות גורמים רבים ביניהם:

* גיל מתקדם – לאחר גיל 40 מופיעים שינויים ניוונים על רקע "הזדקנות" הסחוס.

* גנטיקה.

* כחלק מ- Generalized Osteoarthritis – שינויים ניוונים במפרקים. מחלה זאת יכולה לפגוע בכול מפרק בגוף אך היא שכיחה במיוחד בכפות הידיים, בעמוד השדרה, בברכיים ובפרקי הירכיים.

* Post Traumatic – לאחר טראומה (לדוגמא חבלת צליפת השוט).

* גורמים תעסוקתיים: חשיפה לכוחות G, ויברציות, עבודה הכרוכה בתנועות צוואר רפטיטיביות ותוך כדי מאמץ, עבודה רכונה (כאשר הצוואר כפוף כמו במכרות), וכו'.

* מחלות אינפלמטוריות.

* וכמובן ישנה קבוצה גדולה בה לא נמצאה כל סיבה להתפתחות השינויים הניוונים.

בנוסף לכאבי עמוד השדרה הצווארי והמותני מתלונן החולה על כאבי בירכיים, דורבן בכף הרגל, וכאבים בכתף.

2. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלתו הנ"ל של התובע לבין תנאי עבודתו של התובע כמפורט לעיל?

כפי שפרטתי בתשובתי הקודמת הגורמים לכאבים בעמוד השדרה הצווארי והמותני הם רבים.

באם נבדוק את תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו ע"י בית המשפט נמצא כי הן עשויות משתי מטלות מרכזיות. האחת הטיפוס על העמודים והשנייה העבודה על העמודים תוך העזרה של חגורת הטיפוס. כל מטלה שכזאת פורטה למרכיביה ע"י בית המשפט – סעיף 6.

כאשר עברתי על כל תתי הסעיף (א-י') לא מצאתי בהם קשר למחלתו של התובע בעמוד השדרה הצווארי או המותני. לא מצאתי במטלות חשיפה לכוחות G, ויברציות, עבודה הכרוכה בתנועות צוואר רפטיטיביות ותוך כדי מאמץ, עבודה רכונה (כאשר הצוואר כפוף כמו במכרות), וכו' כמתואר לגבי עמוד השדרה הצווארי. כמו כן לא מצאתי במטלות עבודה הכרוכה במאמצים גופיים ובכללם עמידה ממושכת, הרמת משאות כבדים, עבודה הכרוכה בתנועות פיתול והרמה. ישיבה ממושכת כמתואר לגבי עמוד השדרה המותני.

3. האם תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה זעירה INJURY שלא ניתן להבחין בה ושניתן לייחס אותה לזמן מסוים, ובמקרה שכן האם הייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

אינני חושב כי תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה זעירה. אין בחבטות הקלות המתוארות ע"י בית המשפט על מנת לגרום לפריצות הדיסק בעמוד השדרה וכך גם לגבי יתר המטלות המתוארות בסעיף 6 תתי סעיף א-י'.

4. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון מצב רפואי בסיסי, גיל וכו')?

נכון, במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

5. במידה והמצב הקיים נגרם גם בשל תהליך תחלואתי וגם בשל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירה מחלתו או החישו אותה?

במידה והמצב הקיים נגרם גם בשל תהליך תחלואתי וגם בשל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, ניתן לקבוע כי תנאי עבודתו של התובע גרמו להחמרת מחלתו או להחשתה אך כפי שעניתי בשאלה הקודמת תרומתם היא קטנה מאוד."

10. בתאריך 25.11.08, התבקש המומחה הרפואי להשיב לשאלות ההבהרה שלהלן:

א. במסגרת העובדות שהועברו אליך נשמטו הפרטים שלהלן:

במסגרת המשימות אותן ביצע התובע על עמודי הטלפון, היה עליו למתוח כבלי טלפון שמקורם בעמוד/ים מרוחק/ים.

כל משימה של מתיחת הכבלים, היתה כרוכה בעשרות תנועות חוזרות ונשנות לברכיים ולגב ולצוואר, שכן התובע היה צריך לבצע פעולת המשיכה, תוך הטיית הגוף, לעבר הכבל וחזרה לעמדת המוצא, וחוזר חלילה, והכל תוך מאמץ פיזי.

התובע עבד בתנאי העבודה שפורטו בהחלטה מיום 22.3.07, ובהחלטה זו במשך כ- 4 שעות ביום.

האם, נוכח הפרטים הנוספים שהובאו לעיל לגבי תנאי עבודתו של התובע, יש מקום לשינוי בעמדתך כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתך מיום 22.7.07?

ב. התביעה המונחת בפני בית הדין עוסקת בשלושה איברים, גב תחתון, עמוד שדרה וברך ימין.

השאלות שנשאלת בהחלטה מיום 22.3.07 התייחסו לגב תחתון ועמוד שדרה בלבד. לאור האמור, נבקשך להשיב על שאלות בית הדין מיום 22.3.07 גם בהתייחס לברך ימין של התובע (בתשובותיך יש לקחת בחשבון גם את העובדות הנוספות שהובאו בסעיף א' לעיל).

11. בתאריך 22.1.08, השיב המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה כדלקמן –

"1. האם נוכח הפרטים הנוספים שהובאו לעיל לגבי תנאי עבודתו של התובע יש מקום לשינוי בעמדתך כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתך מיום 22.7.07?

הפרטים הנוספים לגבי עבודתו של התובע מדגישים כי עבודתו של התובע הייתה כרוכה במאמצים שונים אתם היה צריך לבצע חלקן בעת הטיפוס על העמודים וחלקן בעת העבודה במרומי העמוד.

גם מטלה זאת כקודמותיה אינה תנועה מונוטונית חוזרת של איבר אחד בלבד ולאורך שעות כי אם מטלה הכרוכה ב"תנועות חוזרות ונישנות לברכיים ולגב ולצוואר".

אי לכך לא מצאתי מקום לשינוי עמדתי.

2...

לגבי ברך ימין:

מדובר בחולה הסובל משינוי ניווני "שחיקה" (Degeneration, Chondromalacia) של הסחוס התוך פרקי. בדיקתו, בדיקת ההדמיה כמו מיפוי העצמות וצילומי הרנטגן תומכים בליקוי זה.

הגורמים לליקוי זה הם רבים ושונים:

* גיל החולה – שכיחות שחיקת הסחוס עולה עם הגיל זאת עקב שינויים דגנרטיבים במבנה הרקמות.

* משקל – התופעות נפוצות יותר בקרב אנשים עם משקל יתר.

* לאחר פציעות של המפרק – כמו שברים הגורמים לסדקים או מדרגות במשטח הפרקי או קרעים ברצועות או בליגמנטים הגורמים לאי יציבות של הפרק. התפתחות של אוסטאוארטריטיס שלאחר חבלה (Post traumatic osteoarthritis) יכולה להיות הן תוצאה של הפגיעה עצמה והן תוצאה של הטיפול כמו ניתוח או קיבוע של המפרק (למשל בגבס). בכ-8% מן הגברים הסובלים משינויים ניוונים של פרק הברך יש סיפור של חבלה בעבר.

* קרעים במניסקוס או ניתוחי הוצאה של המניסקוס גורמים לעיתים קרובות להתהוותו של נזק סחוסי ושחיקה בברך.

* תוצאה של שימוש יתר (Over use) בעבודה או בספורטאים – שימוש יתר יכול לגרום להתפתחות של שינויים ניוונים. עליה ניכרת בשכיכות נמצאה אצל כורים, רצפים וכדומה; הדבר נתון במחלוקת אך ישנן עבודות המראות כי עובדות הכרוכות בכיפוף של הברך יכולות לגרום לעליה בשכיחות השינויים; וכך גם בעובדים אשר עבודתם כרוכה במאמצים פיזיים אחרים כמו עלית מדרגות וכדומה.

* תוצאה של מיבנה מולד/נרכש לא תקין של הברך – מיבנה של רגלי "O" או רגלי "X” המשנה את איזון הלחצים בברך, אי יציבות של הפרק וכדומה.

* שינויים ניוונים בפרק הברך אינם קשורים בצורה מובהקת למינו של החולה או מוצאו.

* גורם לא ידוע – זאת היא הקבוצה הגדולה ביותר של החולים ובהם לא נמצאה סיבה לשינויים הניוונים שהתפתחו.

ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין מחלתו בנ"ל של התובע לבין תנאי עבודתו של התובע כמפורט לעיל?

אין שינוי מתשובתי הקודמת לגבי עמוד השדרה הצווארי והמותני.

לגבי הברך:

הטיפוס החוזר על העמודים הגבוהים והעמידה הממושכת תוך השענות ואיזון עליהן יכול לגרום לפגיעה של שימוש יתר (Over use) ושימוש יתר יכול לגרום, כפי שציינתי בתשובתי לשאלה הקודמת (א') להתפתחות של שינויים ניוונים כמו אלו מהם סובל התובע.

ג. האם תנאי העבודה גרמו לתובע לפגיעה זעירה INJURY שלא ניתן להבחין בה ושניתן לייחס אותה לזמן מסוים, ובמקרה שכן האם הייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

אין שינוי מתשובתי הקודמת לגבי עמוד השדרה הצווארי והמותני.

לגבי הברך:

נראה לי כי מדובר בפגיעת שימוש יתר אשר יכולה לגרום לשחיקה מוחשת בברך, והתפתחותם של שינויים ניווניים כמתואר אצל התובע.

ד. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון מצב רפואי בסיסי, גיל וכו')?

אין שינוי מתשובתי הקודמת לגבי עמוד השדרה הצווארי והמותני.

לגבי הברך

גם אם המצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי או בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, אינני סבור כי ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

ה. במידה והמצב הקיים נגרם גם בשל תהליך תחלואתי וגם בשל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירה מחלתו או החישו אותה?

אין שינוי מתשובתי הקודמת לגבי עמוד השדרה הצווארי והמותני.

לגבי הברך

במידה והמצב הקיים נגרם גם בשל תהליך תחלואתי או בשל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, ניתן לקבוע כי תנאי עבודתו של התובע גרמו להחמרת מחלתו או להחשתה, כפי שעניתי לשאלות קודמות, במנגנון של שימוש יתר."

12. ביום 15.5.08, העביר בית הדין שאלת הבהרה נוספת למומחה. המומחה התבקש להשיב על השאלה שלהלן:

"בהתייחס לפגיעות של התובע בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה המותני קבעת בחוות דעתך, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

מהי מידת ההשפעה, באחוזים, שהינך סבור שהיתה לתנאי העבודה, זאת לעומת מידת ההשפעה של גורמים אחרים, על כל אחת מהפגיעות הנ"ל?".

תשובתו של המומחה היתה כדלקמן:

"ראשית אקדים ואתחיל בהסתייגות כי אין מדע הרפואה שייך למדעים המדויקים אלא למדעי החיים וקשה מאוד לכמת את הדברים עד לכדי רמת האחוז הבודד.

* לגבי עמוד השדרה הצווארי הייתי מעריך באחוזים את השפעתם על תנאי העבודה כ-5%-0.

* לגבי עמוד השדרה המותני הייתי מעריך באחוזים את השפעתם של תנאי העבוהד כ 10% פלוס/מינוס5% (הווה אומר כ 15%-5)".

13. הכרעה

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.

ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.

ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99.

14. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

15. המומחה הרפואי קבע, כי בכל הנוגע לעמוד השדרה הצווארי והמותני אין קשר בין הפגיעה לתנאי עבודתו של התובע. המומחה פרט מה הם הגורמים למחלות מהן סובל התובע, וקבע כי תנאי עבודתו אינם מדגימים תנאים שיש בהם כדי לגרום למחלתו.

המומחה הוסיף וציין, כי גם אם תנאי עבודתו של התובע גרמו להחמרת מחלתו או להחשתה, תרומתם היתה קטנה מאוד. כשנתבקש המומחה להעריך את התרומה באחוזים קבע, כי מדובר בתרומה של לכל היותר 5% לגבי עמוד השדרה הצווארי, ו-15% לגבי עמוד השדרה המותני.

16. באשר לפגיעה בברכו של התובע, קבע המומחה כי הטיפוס החוזר על העמודים הגבוהים והעמידה הממושכת תוך הישענות ואיזון עליהן יכול לגרום לפגיעה של שימוש יתר, אשר יכול להביא להתפתחות שינויים ניווניים כמו אלה מהם סובל התובע. המומחה הוסיף וציין, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי פחותה מהשפעת גורמים אחרים.

17. אין בידינו לקבל את טענות התובע, כי חוות דעתו של המומחה הרפואי התבססה על תשתית עובדתית מוטעית, שהרי המאמצים הפיזיים בהם היתה כרוכה עבודתו של התובע הודגשו והובהרו למומחה במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו. בתשובתו – המומחה שב וקבע כי אין בתאור עבודתו של התובע כדי להעיד על קשר סיבתי בינה לבין מחלתו בעמוד השדרה המותני והצווארי.

18. עוד אין בידינו לקבל את הטענות כי כימות השפעת תנאי העבודה של התובע באחוזים מעיד על השפעה המקימה קשר סיבתי.

כבר נפסק כי השפעה אשר יראו בה משמעותית לצורך הכרה בקשר סיבתי הינה השפעה בשיעור של למעלה מ-20%, בית הדין הארצי אף הבהיר, כי השפעה פחותה מ-20% אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקיומו של קשר סיבתי.

ראה: עב"ל (ארצי) 148/07 רון קמפינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14/7/08.

לאור האמור לעיל, אין בידינו לקבל את טענת התובע, כי אחוזי ההשפעה הנדרשים במקרה של החמרה נמוכים, מאשר אלו הנדרשים במקרה של גרימה.

19. אשר על כן, התביעה מתקבלת ככל שהיא מתייחסת לפגיעה בברכו של התובע.

התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי והמותני כ"פגיעה בעבודה" – נדחית.

20. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"