ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דדון חיים נגד בטוח לאומי-סניף ב :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 003298/07

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

24/08/2008

דדון חיים (יגאל)

בעניין:

תובע

מרקמן גלעד

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. בפני תביעתו של מר דדון חיים להכיר בטינטון ממנו סובל באוזניו כפגיעה בעבודה.

2. הנתבע דחה את תביעתו של התובע במכתב מיום 8/2/07 כדלקמן:

"הריני להודיעך, כי תביעתך להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה שהוגשה ביום 13/9/05 אושרה כפגיעה בשמיעה בלבד. – זימון לועדה ישלח בנפרד.

את הטנטון אני דוחה מהנימוקים שלהלן:

על פי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, תנאי להכרה בטינטון שעקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שהפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

מבדיקת תיקך הרפואי, נמצא שתנאי זה אינו מתקיים בתביעתך ועל כן, לצערי, עלי לדחות את תביעתך."

יצוין כי אין מחלוקת כי התביעה הוגשה ביום 17.10.06, ולא ברור מדוע צויין בגוף המכתב תאריך אחר- 13.9.05. מאחר ואין מחלוקת בעניין התאריך הקובע הוא 17.10.06.

3. מאחר ומדובר בשאלה משפטית, ביקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. התובע הגיש סיכומיו ביום 23.6.08, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 17.8.08.

4. התובע טוען, כי ישנן פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי בנושא הטנטון המתועדות ברישומים רפואיים, ארבע פניות לפני הגשת התביעה ושלוש פניות לאחר הגשת התביעה, ועל כן דחיית התביעה על ידי הנתבע אינה מוצדקת.

5. להלן פירוט הרישומים שהתובע טוען שיש לקחת בחשבון במניין לעניין סעיף

84א. (ב) (3):-

א. בדיקת שמיעה מיום 8.10.04, במכון "בון טון" במסגרתה התלונן התובע על טנטון.

ב. בדיקת שמיעה מיום 23.8.06, במכון "בון טון" במסגרתה התלונן התובע על טנטון.

ג. ביקור אצל רופא א.א.ג. מיום 31.8.06 במסגרתו מתועדת תלונה על רעש באוזניים.

ד. בביקור מיום 31.8.06 מצוין : ביקור חוזר מיום 17.8.06, תלונות על רעש באוזניים.

ה. ביקור אצל רופא משפחה מיום 19.3.07 שמפנה את התובע לרופא א.א.ג. עם תלונה על רעש באוזניים.

ו. בדיקת שמיעה מיום 21.5.07 במכון שמיעה של בי"ח סורוקה התלונן התובע על טנטון.

ז. ביקור אצל רופא א.א.ג מיום 7.6.07 במסגרתו התלונן התובע על רעש באוזניים.

(התיעוד הרפואי צורף כנספחי ב' לכתב התביעה).

6. התובע טוען כי אינו צריך לעמוד בתנאי של סעיף 84א.(ב) (3) מאחר ופניה לרופא מחוייבת בהתאם לנוסח הסעיף רק כאשר קיימת פגיעה בתפקוד. החוק לא פירש מהי פגיעה בתפקוד, ולכן, לגבי עובד שסובל מטנטון, אך ממשיך לתפקד בעבודה, אין החוק דורש, לכאורה, פניה לקבלת טיפול רפואי. לפיכך, טוען התובע כי במקרה שלו אף אם לא היו פניות חוזרות ונשנות לרופא, אין חלות לתנאי זה.

7. לשם הזהירות בלבד, טוען התובע גם לפי לשון החוק וטוען כי אם לא נקבל פרשנותו זו לסעיף, הרי שהתובע עומד גם בפרשנות הסעיף כלשונה, מאחר ולטענתו הפרשנות שיש לתת למילים ("הפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית") שבסעיף 84א. (ב) (3) לחוק מחייבת שתי פניות ולא יותר, הגם שבמקרה זה כך או כך מתועדות 7 פניות.

8. כן טוען התובע כי סוד גלוי הוא שלבעיית הטנטון אין מרפא, ורופאו הבהיר לו שאין כל טיפול רפואי לבעיה זו וכך מקובל על כל רופאי א.א.ג, ועל כן, מאליו מובן שאין טעם לפניות נוספות שעה שמדובר בבעיה נטולת פתרון.

9. הנתבע טוען כי החומר הרפואי אותו צירף התובע אינו מעיד על פניות חוזרות ונשנות בשל פגיעה בתפקוד, כפי שדורש הסעיף לחוק. הנתבע טוען כי המחוקק דורש מהמבוטח הוכחה לא רק על תלונה בפני רופא על קיומו של טנטון, אלא כי עקב הטנטון נגרמה פגיעה בתפקוד שחייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.

10. בנוסף, טוען הנתבע כי תופעת הטנטון היא סובייקטיבית וקשה להוכיחה מבחינה רפואית, על כן, הדרישה לפניות חוזרות ונשנות הגיונית שכן לא סביר שאדם שסובל מטנטון תמידי לא יפנה לקבלת טיפול באופן עקבי.

11. הנתבע סוקר את הבסיס לתנאים שנקבעו בסעיף 84א. ומפנה בעניין זה לעבודתו של המומחה רוברט א. דובי והקריטריונים אותם קבע בספרו ( Medical legal evaluation of hearing loss ) לעניין טנטון.

הכרעה

12. עינינו הוראות כי המחלוקת הנטושה בין הצדדים עניינה בפרשנות אותה יש לתת לסעיף 84א.(ב)(3), הקובע:-

"הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

13. ראשית יש לבחון מהי התכלית החקיקתית המונחת בסעיף זה, ולטעמי לאור העובדה שמדובר בבעייה סובייקטיבית קשת הוכחה, הרי שהמחוקק במסגרת הנטל שהטיל על תובע בעילת טנטון, דרש כי הפנייה תתועד ברישומים רפואיים, שיש בהם כדי לתת תמיכה לטענה כי אכן התובע סובל מטנטון.

14. בהקשר זה ראוי לציין את החשיבות אותה מייחסת הפסיקה לרישומים רפואיים, ובין היתר נזכיר את פסק הדין של בית הדין הארצי בעניין ציון מכלוף נ. המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 229/06) מפי כב' הש' פליטמן הקובע בסעיף 8 בפסק הדין:-

"הכלל הוא שיש במסמכים הרפואיים כדי ללמד, לכאורה על אמינות גרסתו של הטוען לאירוע החריג (המוסד לביטוח לאומי – שמעון הירשהורן, דב"ע מט /

23-0 וכן אברהם בן רובי – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) )".

15. הפרשנות אותה יש לטעמי לתת למילים חוזרות ונשנות שבסעיף 84א. (ב) (3) היא כי מדובר בשתי פניות לפחות.

16. באשר לתיעוד הרפואי אליו מפנה התובע, הרי שמעיון בו עולה כי שלושת בפניות האחרונות נעשו לאחר קבלת מכתב הדחייה של הנתבע, והתיעוד מיום 17.8.06 לא הובא כלשונו ואין אנו יודעים מה התלונות הספציפיות של התובע במסגרתו, ועל כן אין הם יכולים להילקח בחשבון שעה שאנו בוחנים את מספר פניותיו של התובע לקבלת טיפול רפואי בהקשר זה.

17. זאת ועוד, אין בידי לקבל את פרשנות הנתבע כי תלונה על טנטון בעת בדיקת שמיעה אינה מעידה על פגיעה בתפקוד.

אני סבור כי עצם הפניה לרופא ותלונה על טנטון מהווה הוכחה כי קיימת פגיעה בתפקוד, שכן לשם כך אדם פונה לרופא, ואלמלא היתה פגיעה בתפקוד, לא היה התובע פונה לרופא

לדעתי הפרשנות שיש לתת לנוסח של 84א. (ב) (3) צריכה להיות פרשנות מרחיבה, שכן כאמור לאחר פנייה אחת כבר ברור שאין לטנטון עצמו מענה רפואי והתלונות החוזרות ונשנות חזקה שאין הם מתייחסות לטנטון עצמו גם אם תועדו כתלונות על הטנטון.

יש להדגיש כי תיקון הסעיף נעשה באופן רטרואקטיבי, ועל כן יש לדעתי להקל בבחינת הרישום הרפואי שנעשה שעה שלא היתה דרישה כלשהי לפירוט ביחס לטנטון וגם לכך יש לתת משקל בבואנו לפרש את משמעות הדרישה לתלונות החוזרות ונשנות, ואופן תיעודן.

18. מעיון בתיעוד הרפואי של התובע מצטיירת תמונה ברורה והיא כי התובע סובל מטנטון לאורך זמן, וכי כבר בשנת 2004 התלונן על כך בפני במסגרת בדיקת שמיעה, וכך גם עשה בהמשך בשתי הזדמנויות נוספות שתועדו ברשומה רפואית לפני הגשת התביעה.

19. לעניין זה נלקחת בחשבון הידיעה כי טנטון, כאמור, הינו תופעה שאין לה מרפא וכי רופאי א.א.ג. אומרים זאת למטופליהם ועל כן לא כי יחזרו בפועל להתלונן על כך, ואם עשו כן, חזקה כי הם אכן סובלים מהתופעה.

20. סוף דבר, דין התביעה להתקבל.

21. בנסיבות העניין, ומשמדובר בפרשנות לתיקון לחוק, אין צו להוצאות.

ניתנה היום 24 באוגוסט, 2008 (כ"ג באב תשס"ח) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

קארין