ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלפסי ישראל :

7


בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

בש 002679/09

בתיק עיקרי: פ 001401/09

בפני:

כב' השופט אילן בן-דור

תאריך:

04/05/2009

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

רחלי חגג'

המבקשת

נ ג ד

אלפסי ישראל – בעצמו (עצור)

ע"י ב"כ עו"ד

אביב סטרול – ממשרדו של עו"ד דייגי – ס.צ.

המשיב

החלטה

מבוא:

1. בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו -1996. (להלן: "החוק").

2. המשיב יליד 1985 כתב האישום מייחס לו סחר בסם מסוכן שהוא עבירה לפי סעיף 13, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה").

3. לפי עובדות האישום ביום 17.1.09 בשעה 20:30 או בסמוך לה, במרכז מישור הגפן באופקים, הציע המשיב לסוכן משטרתי סמוי, למכור לו פלטת חשיש בתמורה לסכום של 1,100 ₪. הסוכן, השיב שאין לו כעת כספים למטרה זאת. ביום 22.1.09 בסמוך לשעה 11:00 התקשר הסוכן למשיב ביקש להפחית מהמחיר נענה בסירוב אך נקבע שישוחחו בטלפון. בשעה 17:10 התקשר הסוכן למשיב והם קבעו מקום מפגש לביצוע העסקה שאמנם בוצעה בשעה 21:30 כשהמשיב מכר לסוכן פלטת חשיש במשקל של 95.10 גרם נטו בתמורה ל- 100 ₪.

4. למשיב עבר פלילי, הכולל הרשעות בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ובהחזקת סם לצריכה עצמית. כמו כן הורשע המשיב בהפרת הוראה חוקית .המשיב ריצה תקופת מאסר ועומד לחובתו מאסר על תנאי בן 6 חודשים.

הטענות והמחלוקת:

5. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת הסחר אך טען שמוצדק לשחררו לחלופה כי לשיטתו הראיות חלשות, ומהטעמים העיקריים הבאים: א. המשיב לא היה יעד מודיעיני בתחילת המבצע. ב. המשיב לא הציע לסוכן את הסם אלא להיפך. הסוכן הדיח את המשיב. לדבריו, לשניים הכרות מוקדמת שסוכן הסתיר מהמפעיל וזאת לרקע עבודה משותפת במפעל לתפוחי אדמה ואף הבאת סם ביחד. ההכרות עולה מהתמליל. ג. ב"כ המשיב טען שהמשיב תיווך ולא סחר וזאת כמו שעולה מתמליל ובניגוד לנאמר בהודעת הסוכן . לטענתו מדובר בתיווך כי המשיב לקח כספים ושילם אותם לאחר שממנו הביא את הסם. ד. המשיב לדברי ב"כ רצה לעשן עם הסוכן מהחומר שיביא לו . ואולם אציין שב"כ המשיב ובצדק, כי גם בעישון של חומר כסף מגולמת תמורה. ה. שהסוכן פחד מכך שהמפעיל ידע מידע לגביו.ה. העבירה האחרונה היא מ- 1.11.03 ונוגעת לצריכה עצמית.

6. ב"כ המבקשת טען שמדובר במקרה שבו דינו של המשיב להיעצר מעתה, עד תום ההליכים. הוא ציין דבר קיומן של ראיות לכאורה, שאינן במחלוקת שמעלות תמונה ברורה כנחוץ לשלב דיוני בדבר ביצוע סחר בסמים נוכח המסוכנות הרבה. זאת כמות שעולה בין היתר מהודעת הסוכן הנתמכת בדוחות המפעיל ובתמלילי הקלטות להם הפנה.

7. ביחס למצע הראיתי לטענת ב"כ המבקשת אין לדון בשלב דיוני זה בטענות ב"כ המשיב בין היתר בנוגע לאמינות הסוכן, לכך שכביכול הדיח. זאת, בלי לגרוע מכך שלדידו הן נעדרות בסיס עובדתי. לדבריו ב"כ המשיב מעלה עתה טענות שהמשיב עצמו מפיו, במשטרה למשל לגבי הכרות מוקדמת והמשמעות שמתבקש ליחס לה. זאת אף אם בתמלול קיים ניסיון של המשיב להתייחס אליה. לדבריו המדובר בסחר ולא בתיווך. בסחר בהתאם להצעת המשיב כפי שעולה מהודעת הסוכן הנתמכת בדוחות המפעיל ובתמלילי הקלטות להם הפנה.

8. אשר למסוכנות בתגובה לטענה שהעבירה האחרונה הייתה ב- 2003 מסר ב"כ המבקשת על עברו הפלילי של המשיב והדגיש כי ההרשעה בעבירה האחרונה הייתה מיום 24.3.08 ובגינה נידון לשלשה חודשי מאסר בעבודות שירות ואף הושת עליו מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

9. לדבריו מדובר בסחר ורק משום העובדה שהסוכן רכש את הסם ממי שאינו מגדל בעצמו אין העבירה הופכת לתיווך. זאת בין היתר לאור מסירת הכסף ששולם למשיב, וקשר לצורך עסקה עם המשיב.

ההכרעה ונימוקיה:

10. לאחר שעיינתי בחומר ושמעתי את ב"כ הצדדים מסקנתי היא שדין המבקש להיעצר עד תום ההליכים. סמכות המעצר עד לתום ההליכים מותנית גם בהתקיימות שלשה תנאים מצטברים של א. קיום ראיות לכאורה. ב. קיום עילת מעצר. ג. העדר חלופת מעצר. להלן אנמק שהתנאים הללו אכן מתקיימים ושמוצדק לעצור את המשיב.

ראיות לכאורה:

11. בקשר עם תנאי זה, מצאתי שקיימות ראיות לכאורה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה הן בעבירת הסחר והן בעבירת החצרים ושעוצמתן אינה חלשה. ואסקור אותן בקצרה.

הודעות הסוכן הנתמכות בראיות נוספות:

12. התיק נשען בעיקרו על הודעותיו של סוכן משטרתי סמוי שמפרטות בהרחבה את ההשתלשלות שבבסיס האישום.

13. בקליפת אגוז, אציין שהסוכן מתעד כיצד המשיב הציע לו סם וזאת במילים "אם אתה רוצה אני יכול לסדר לך פלטת חשיש במחיר של 1,100 ₪ ואני אמרתי לישראל שכרגע אין לי כסף אבל אני ידבר איתו יותר מאוחר על זה" (ראה ההודעה מיום 18.1.09 מול שורה 17).

14. לאחר ההצעה התנהל משא ומתן שתועד בהודעת הסוכן הסמוי מיום 22.1.09 משעה 11:35 ואף בהודעה מיום 22.1.09 משעה 23:40.

15. משא ומתן זה, אכן הניב עסקה שבמהלכה סחר,לכאורה, המשיב בסם שמסר לסוכן. הסוכן שילם סכום של 1,100 ₪ והמשיב הצביע על פלטת חשיש שהניח על קיר בטון ( ראה בהודעה לענין התשלום בעמוד 2 מול שורה 8 ולעניין מסירת הסם בעמוד 3 מול שורה 3 להודעה מיום 22.1.09).

16. המשיב, אגב ביקש מהסוכן שימסור לו חתיכת חשיש, מהפלטה שמכר לו במישרין. יש בכך להעיד על רצון המשיב להרוויח יותר מהעסקה באופן בו יקבל תמורה גבוהה יותר בגין כמות קטנה יותר של סם הואיל וחתיכה תישאר אצלו.

17. הודעות הסוכן נתמכות גם בדו"חות המפעיל אייל גושן. אפנה למשל לדוח מיום 23.1.09 משעה 11:00 שמתאר בין היתר גם את שיגור הסוכן, את התדרוך, ואת קבלת פלטת הסם מהסוכן.

18. הודעות הסוכן נתמכות גם בתמלילי הקלטות שכוללות בין היתר תמליל של מהלך של משא ומתן על מחיר הסם, דיון על הפלטה ששיאו במילים: "וואלה ישראל תודה מותק פלטה יפה" (בעמוד 7 לתמליל מיום 22.1.09 מול השעה 22:30 לקראת 22:35).

ראיות אלה מהוות הוכחות לכאורה:

19. חומר הראיות הגולמי שנסקר לעיל מקיים, את מבחן ה"סיכוי סביר" כמובנו מפי הנשיא ברק בבש"פ 95 / 8087 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133, עמוד 147 (15.4.96) קיים "סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.

20. דין הטענה בדבר עוצמתן הקלושה של הראיות להדחות. עולה מן המקובץ לעיל, שהמשיב תפקד, היה מעורב, וברצון רב, כחוליה בשרשרת הפצת הסם.

עוצמת ראיות מפי סוכן:

21. אגב, בהודעת סוכן משטרתי סמוי כשלעצמה, קיימת עוצמה ראייתית לא מבוטלת לצורך שלב דיוני זה והודעת סוכן, לעיתים חרף השגות על אמינותו תרמה להרשעה. ואפנה למשל לאסמכתאות הבאות: 1. לדברי כב' השופט פוגלמן בבש"פ 8476/07 דוהדה נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 18.10.07) (להלן: "דוהדה") שדן בסחר והחזקה שלא לצריכה עצמית וקבע: "הודעותיו של הסוכן עומדות, אפוא, על מכונן, ודי בהן, לעמדתי, כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך מעצרו של העורר, שכן בעבירות מן הסוג בהם עסקינן, אין דרישה לקיומה של תוספת ראייתית". 2. ראה גם כב' השופט רובינשטיין בבש"פ 06 / 6466 מוסא עקול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.8.06) (להלן:"עקול") 3. אגב, להרשעה שהתבססה על עדות סוכן, למרות טענות נגד אמינותו ראה למשל -מפי כב' השופט קדמי בע"פ 98 / 4029 יוסף חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.11.1998) כב' השופט אלון בע"פ 88 / 249 יהוקם עמרם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.2.89) וכן ראה בע"פ 1293/90 חסן נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 1.10.1991).

22. ער אני לטענות ב"כ המשיב נגד מהימנות הסוכן, והטענה להיותו סוכן מדיח. טענות אלה לא גורעות מהתמונה הראייתית כנדרש לשלב דיוני זה. במקרה זה דין הטענות נגד המהימנות להתברר בהליך העיקרי כמו שנאמר גם בפסקי הדין דוהדה ועקול הנ"ל. גם הטענה הנוגעת להיות הסוכן מדיח, צריכה בנסיבות העניין להתברר בתיק העיקרי וראה למשל כב' השופטת ארבל בבש"פ 5494/05 אבו גמע נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 29.6.05): "ההלכה לפיה מעשי שידול או הדחה של שוטר סמוי - אם יוכחו - עשויים להשפיעו על תוצאות המשפט העיקרי (ראו: 360/80 מדינת ישראל נ' אפנג'ר, פ"ד לה(1) 228, 232), אך השאלה, האם השוטר הסמוי הדיח את העורר, ומה תהיינה השלכותיה של קביעה לפיה העורר הודח, הינן שאלות שצריכות להתברר בהליך העיקרי. "

23. אציין שהשאלה מאיזה מועד הפך המשיב יעד למבצע לא מרכזית בעיני. בכך שהמשיב לא היווה מלכתחילה יעד לא ראיתי כדי לשנות מהערך הראיתי של התשתית כנגדו ומהמסוכנות שנשקפת ממנו שתתואר להלן ובנושאים אלה שומה להתמקד בשלב זה. השווה דיון בפני כב' השופט דנציגר בבש"פ 6666/08 דיין נגד מדינת ישראל (לא פורסם,6.8.08).

24. חומר הראיות הגולמי מצביע, כמדומני על סיכוי סביר להרשעה בסחר. העובדה שהמשיב קנה את הסם בו סחר, לא שוללת לכאורה את מעמדו כסוחר ולא הופכת למתווך והשווה לתיאור ה"מסחר הקמעונאי" בפסק דין טומי מלכה להלן. בשלב זה קיים סיכוי סביר. שיוכח שלא "רק" תיווך ולא "רק" הפגיש סוכן עם אחר שיעביר לו סם.

25. אולם, ובלי לקבוע מסמרות, אם יתברר שבתיווך ולא בסחר עסקינן, נראה שדי בכך לאור פסיקה שראתה בראיות שהייתה השגה על העבירה העולה מהן, כ"מספיקות" לשלב דיוני זה וכמצדיקות לעצור את מי, שבין אם הוא מתווך ובין אם הוא סוחר, מהווה חוליה בשרשרת אספקת הסם המסוכן נשוא האישום. ראה כב' השופט זמיר בבש"פ 2179/99 טומי מלכה נ' מדינת ישראל. (לא פורסם, 20.4.1999) כב' השופט דנציגר בבש"פ 6666/08 דיין נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 6.8.08): "בנוסף, גם אם הראיות לכאורה הקיימות כנגד העורר מקימות תשתית ראייתית לכאורית להרשעתו של העורר בעבירה של תיווך בסם מסוכן ולא סחר בסם מסוכן, ואיני קובע מסמרות בעניין זה, הרי שעובדה זו אינה מעלה או מורידה לעניין מסוכנותו של העורר". ראה גם י.קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (מהדורה מעודכנת, תשס"ז-2007, מעמ' 186).

עילת המעצר:

26. במקרה זה קימת עילת מעצר של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק נוכח חזקת מסוכנות סטטוטורית, שלא נסתרה, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) ומכוח סעיף 21(א)(1)(ג) סיפא. מסוכנות המשיב ניכרת גם מעברו הפלילי הכולל הרשעות גם בעבירות הסמים כמתואר לעיל.

חלופת מעצר:

27. אכן משקמה עילת מעצר, שומה לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר, ולהפיג את המסוכנות שבעילה, בעזרת חלופה למעצר. זאת כמצוות סעיף 21(ב) לחוק שחל גם משמדובר בעבירות סמים שיש לגביהן חזקה סטטוטורית.

לשם כך, יש להתבונן בחשש להישנות העולה מהמעשה, והעושה. בבחינת המעשה יש להתייחס לחומרתה על ספר החוקים, אך גם לפגיעתה החברתית לפי הפסיקה, ולמעורבות הקונקרטית של המשיב.

28. משמדובר בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית שאולי בראשן הסחר נקבע כלל הלכתי שהן מחייבות מעצר עד תום ההליכים. רק במקרים חריגים, ויש אומרים שבחריגים ביותר, או שבנסיבות מיוחדות במינן, ניתן להצדיק חלופת מעצר. אולם, בכל מקרה תיעשה בדיקה פרטנית של הנסיבות והתאמתן לחלופה באופן עקרוני ובכפוף לבדיקה זאת תעשה בדיקה באופן קונקרטי של החלופה. במקרים המתאימים יש לפנות לשירות המבחן.

29. לעניין הכלל הנקוט בפסיקה ראה למשל באסמכתאות הבאות:

א. על כך שהכלל הוא מעצר והשחרור הוא חריג נדיר ראה כב' השופטת נאור בבש"פ 1970/08 וייספיש נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 9/3/08) (להלן: "וייספיש"), אולם חלקי עם הדוגלים שבעבירות סמים (שלא לצריכה עצמית) הכלל הוא המעצר והחריג הנדיר הוא השחרור לענייין זה מקובלים עלי דברי השופט זמיר בבש"פ 3899/95 מדינת ישראל נגד גמאל ואח' פ"ד מט(3) (1995): "גם מי שלא היה מעורב בעסקי סמים צריך לדעת כי בית המשפט לא יטה לו חסד משנתפס לראשונה בעבירה מסוג זה להיפך".

ב. לכך ששחרור לחלופה יתבצע רק בנסיבות חריגות ביותר מפי כב' השופט דנציגר בבש"פ 6652/08 ריזק אזברגה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.6.08) שהתייחס לנסיבות חריגות ביותר ככלל, הגישה היא כי אין לשחרר לחלופת מעצר נאשמים בעבירות סמים, אלא בהתקיימותן של נסיבות חריגות ביותר.

ג. התייחסות לכך ששחרור לחלופה יתבצע רק בנסיבות מיוחדות במינן ראה מפי כב' השופט חשין בבש"פ 03 / 3155 משה דיצי נ' מדינת ישראל (לא פורסם,6.4.2003): כב' השופט גרוניס בבש"פ 11197/04 דניאל סוקולוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.12.04). (להלן:"סוקולוב").

ד. הסבר לרתיעה משחרור נעוץ בכך שהמעצר חיוני למאבק בשרשרת הסם כי מדור בעבירה שניתן לבצע גם מחלופת מעצר ונוכח מסוכנות אישית שנשקפת. ראה כב' השופטת בייניש בש"פ 7083/08 מדינת ישראל נגד אלימלך (לא פורסם, 14.9.2008) שלפיה: "לפיה המעצר כלי חיוני למאבק בשרשרת שבסוף דרכה תביא להפצת הסם. על כך ששחרור למעצר בית בתנאים מגבילים עלול לא לנטרל מסוכנותו למשל כב' השופט דנציגר בש"פ 10162/08 אבו גרדוד נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 15.12.08).

ה. מסוכנות גדולה נשקפת מסחר בסמים ואף מתיווך, כי פגיעתו הרסנית וקיים חשש מהישנות. אוסיף, שהסחר מרכז סביבו פעילות בלתי חוקית רבה. ראה למשל מפי כב' השופט י' זמיר בבש"פ 7913/99 מדינת ישראל נ' הר שפי (לא פורסם, 12.11.99) וראה גם כב' השופט גובראן בבש"פ 06 / 4001 אחמד עלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.5.2006).

ו. מסוכנות נשקפת גם כשמדובר בחוליה המקשרת לצרכן הסופי, שבה סוחר שאינו בקנה מידה גדול לסוחר הקטן וגם את החוליה הזאת יש לקטוע לבל יפגע הציבור חוליה זאת חיונית גם לפעולתם של הסוחרים הגדולים יותר. השווה כבוד השופט זמיר בבש"פ 2179/99 טומי מלכה נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2), 187, עמ' 191-192: "כנגד שיקולים אלה עומדים שיקולים כבדים לחומרה. בראש ובראשונה, הצורך במאבק נחרץ ונוקשה בסמים הקטלניים, שדורש יד קשה גם נגד סוחרים, מתווכים ובלדרים הממלאים תפקידים משניים בעסקי הסמים". ראה גם כב' השופטת פרוקציה בבש"פ 06 / 5254 מרדכי אילוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.8.06) במקרה זה קיים תעוד לכך שהמשיב עודד את הסוכן לשוב אליו ולצרוך סמים ממנו.

ז. הראיות לעיל מצביעות על מעורבות המשיב בעסקה. מידת המעורבות בעסקה לאור הראיות מהווה שיקול אף אם לא שיקול בלעדי, להערכת המסוכנות הנשקפת מהמשיב .

בחינת נסיבות המתייחסות לעושה:

30. בחינת החלופה מתייחסת כאמור גם לעושה ולא רק למעשה. יש ליחס משקל גם לשיקולים הכרוכים במיהות העושה ונסיבותיו האישיות כדוגמת גילו, בפרט אם הוא קטין או צעיר ואם עברו נקי או שקיימות הרשעות קודמות בעבירות סמים או בעבירות אחרות ניתן לעיתים משקל לקיום מקום עבודה, קבוע או אורח חיים נורמטיבי. שיקולים אלה באים בחשבון לצד שיקולים הנוגעים לחומרת המעשה ומעורבותו של המשיב בביצוע.

31. לעיתים כמובן שבחינת נסיבות אלה דווקא מטה את הכף לכיוון המעצר.

הזמנת תסקיר:

32. במקרים מתאימים יוזמן כאמור, תסקיר לשם קבלת המלצה משירות המבחן. אך אין המדובר במהלך אוטומטי ובנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להפעלת סמכות זאת. ראה לעניין זה למשל כב' השופטת ביניש בבש"פ 05 / 1092 זוהיר תראבין נ' מדינת (לא פורסם, 27.2.05) לפיה תסקיר מעצר יוזמן, משאין המדובר בקטין, רק במידת הצורך להסתייע בשירות המבחן. וראה למשל, דברי כב' השופטת ארבל בבש"פ 553/08 סמיר בוקאעי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.1.08) וכלשונה: "במצב דברים זה, בו מעשיו של העורר וכלל הנסיבות מלמדים על מסוכנותו וקיים חשש ממשי לטעמי לשיבוש ההליכים אם ישוחרר, מקובלת עליי עמדת בית המשפט המחוזי כי אין מקום לקבלת תסקיר מעצר". וראה למשל מפי כב' השופטת נאור בבש"פ 3232/09 בוטרשוילי נגד מדינת ישראל (לא פורסם,22.4.09).

מן הכלל אל הפרט:

33. במקרה דנן, בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לסחר בחשיש במשקל של 95.10 גרם. בחומר הראיות קיימת תשתית לכך שהמשיב פעל לכאורה כדי להפיץ את הסם, הציע לסוכן את מרכולתו, היה מעורב במשא ומתן על המחיר ולבסוף בביצוע של עסקת הסחר. המשיב לא הרים את הנטל להפרכת חזקת המסוכנות הסטטוטורית אף התרשמתי שמהמשיב נשקפת מסוכנות אישית רבה גם בשים לב לכך ששב לסורו, לבצע סחר שלכאורה ביצע, למרות שרק באחרונה, ביום 24.3.08 ניתן לגביו גזר דין עקב עבירת סמים שהיא החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. המשיב נדון למאסר וכן ל6 חודשי מאסר על תנאי.

34. חשוב לנתק את המשיב שלא נרתע ממאסר על תנאי שהושת נגדו, ומגזר דין שבקושי יבשה עליו הדיו, משרשרת אספקת הסם. כאמור עבירות סמים ניתנות לביצוע גם במסגרת מעצר בית ותחת פיקוח, ואין יכולת אפקטיבית לסכלן.

35. נוכח המסוכנות ובנסיבות הענין לא מצאתי לשלוח לתסקיר של שירות המבחן.

36. לפיכך, ייעצר המשיב עד תום ההליכים.

37. תיק החקירה מוחזר לב"כ המבקשת.

ניתנה היום י' באייר, תשס"ט (4 במאי 2009) במעמד הצדדים.

אילן בן-דור, שופט

002679/09בש 134 רחל עמר