ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מסעוד שושן נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע

בל 1213/07

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

24/08/2008

בעניין:

מסעוד שושן

ע"י ב"כ עו"ד

ווסר אדוארדו – סיוע משפטי

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

לימור ליבדרו

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לערערים מיום 20/04/2006 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה של המערער.

רקע

2. המערער נפגע בשמיעתו עקב חשיפתו לרעש מזיק במסגרת עבודתו. המשיב הכיר בפגיעתו של המערער כפגיעה בעבודה. המערער עמד בפני וועדה רפואית בשנת 1998 ונקבעה לו נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה ו-10% בגין טנטון.

3. המערער הגיש תביעה להחמרת מצב, ווועדה מדרג ראשון קבעה כי קיימת החמרה במצבו הרפואי של המערער.

4. המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון. וועדה רפואית לעררים מיום 22/11/2005 קיבלה את ערר המשיב וקבעה כי ההחמרה במצבו הרפואי של המערער אינה קשורה לפגיעה בעבודתו.

5. המערער עתר לבית הדין כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים תיק (בל 3267/05). בהתאם לפסק הדין שניתן בהסכמה ביום 29/01/2006, הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים:-

"על מנת שתתייחס לחוות דעתו של פרופ' ליברמן מיום 21/10/2005. הוועדה מתבקשת להזמין את המערער ותאפשר לו לטעון טענותיו בפניה.

הוועדה תנמק החלטתה בהתייחס לחוות הדעת של פרופ' ליברמן כאמור".

6. בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 20/04/2006 ועל החלטתה כי אין החמרה נסוב ערעור זה שבפני.

טענות המערער

7. הוועדה טעתה עת התבססה על מסמך מאת קבוצת שרותי השומרים מיום 22/07/2005 בקובעה כי המערער לא היה חשוף לרעש מזיק וממושך. לטענת המערער במסמך נרשם כי במסגרת עבודתו כפקח תנועה הוא היה חשוף לרעש המנופים והמלגזות ולכן קביעת הוועדה שגויה.

8. לוועדה אין סמכות לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין ההחמרה במצבו הרפואי של המערער לפגיעה בעבודתו וזאת מאחר שהפגיעה הוכרה על ידי פקיד תביעות. ההלכה שנקבעה בפסק דין אברהם ממרוד נ' המל"ל (עב"ל 386/06) ישימה גם במקרה דנן שעניינו תביעה להכרה בהחמרת מצב.

9. כך גם פסקה כב' השופטת יהודית הופמן בתיק בל 3183/04 אפריאט מכלוף נ' המל"ל, בנוגע להכרה בפגיעה בשמיעה של עובד בנמל בתפקיד במחלקת ביקורת ופיקוח. המקרה של המערער דומה שכן תפקידו של המערער היה לפקח על מערך התנועה בנמל ובמסגרת תפקידו הוא היה חשוף לרעש.

טענות המשיב

10. הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין מיום 29/01/2006. לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

11. עניינו של הערעור הינו בשאלת החמרת מצב ולכן פסק דין ממרוד אינו חל בבמקרה זה שכן הוועדה לא שינתה מהחלטת פקיד התביעות בדבר הכרה בפגיעה בעבודה וכן לא שינתה מהחלטת הוועדה הקודמת אשר העניקה למערער נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה ו-10% בגין טנטון.

דיון והכרעה

12. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

13. בית הדין במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד' 213). כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. כפי שפורט בספרו של ד"ר שאול קובובי/רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה שניה, עמ' 195.

14. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' 160).

15. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה שמעה את תלונות המערער. הוועדה התייחסה לחוות דעתו של פרופ' ליברמן וציינה:

"עיון בבדיקות השמיעה מ-11/2004 ו-07/2005 מצביעות על ירידה בשמיעה בכל התדירויות כולל התדירויות הנמוכות 250-500 הרץ שאינן אופייניות לחשיפה לרעש מזיק וממושך.

באשר לקביעתו של פרופ' ליברמן על כך שחשיפה לרעש זמן ממושך הופכת את השינויים הזמניים בשמיעה לקבועים. יש לציין שבמקרה הנדון אינו חשוף לרעש מתמיד ורצוף כפי שתואר במסמך מקבוצת שרותי השומרים מ-22/09/2005 ובו צויין שהנ"ל עוסק בתפקידי פיקוח מ-10/2002. לאור האמור לעיל הוועדה עומדת על דעתה כפי שנקבע בוועדה מ-22/11/2005".

16. לא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה התייחסה לבדיקות השמיעה אשר מופיעות בחוות דעתו של פרופ' ליברמן. הוועדה ניתחה את ממצאי הבדיקות וקבעה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי כי הבדיקות אינן אופייניות לחשיפה לרעש מזיק וממושך.

לדעת הוועדה המערער לא היה חשוף לרעש תמידי וממושך בתפקידו כפקח תנועה בנמל. קביעה זו של הוועדה מתבססת על האמור במסמך מיום 22/09/2005 מאת קבוצת שרותי השומרים אשר מפרט את תפקידו של המערער.

אומנם במסמך נרשם כי עבודת המערער מחייבת לסייר בנמל לאורכו ולרוחבו ובמסגרת עבודתו המערער חשוף לרעש המנופים והמלגזות. ברם לא די בכך שהמערער במסגרת עבודתו היה חשוף לרעש שכן נדרשת חשיפה ממושכת ותמידית לרעש.

17. צודקת ב"כ המשיב כי פסק דין ממרוד אינו רלוונטי לעניינינו שעה שהוועדה לא ביטלה את החלטת פקיד התביעות להכיר בפגיעה בעבודה וכן לא שינתה מהחלטה של וועדה קודמת משנת 1998 אשר קבעה למערער נכויות בגין ליקוי שמיעה וטנטון. במקרה דנן הערעור נסוב בשאלת ההחמרה במצבו הרפואי של המערער ובסמכות הוועדה לקבוע האם ההחמרה שחלה במצבו של המערער נגרמה כתוצאה מאירוע הפגיעה בעבודה ובאם לאו.

18. נוכח ממצאי בדיקות השמיעה ולאור קביעת הוועדה כי המערער בתפקידו כפקח תנועה בנמל לא היה חשוף לרעש תמידי וממושך הוועדה קבעה כי ההחמרה במצבו הרפואי של המערער אינה קשורה לפגיעה.

19. לאור האמור, לא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

20. לפיכך, דין הערעור להדחות.

21. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

שם הקלדנית: שמחה ורון