ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ. :

בפני כבוד השופט משה בר-עם

מבקשת

המוסד לביטוח לאומי

נגד

משיבה

כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשה (על נספחיה) ותגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

החלטה בעניין פיצול הדיון נכנסת מפורשות לגדרי המקרים שמונה צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "הצו") ושבהן לא תינתן רשות ערעור. סעיף 1(4) לצו אוסר על מתן רשות ערעור על החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך..."למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל". כלומר, כאשר ניתנת החלטה שהדיון יישמע במפוצל ניתן ליתן רשות ערעור ואולם אין לעשות כן מקום בו החליטה הערכאה הדיונית שהדיון לא יפוצל, כבענייננו (ראו והשוו: רע"א 4917/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.11.2013)). מכאן, כי דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

למעלה מהצורך ואף אם אילו ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור, לא היה מקום להתערב במקרה זה, שכן בית משפט של הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות שעניינם אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית, זאת אף במקרים שבהם סבורה ערכאת הערעור שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. אכן, יש גבולות לזמן השיפוטי, קל וחומר לעניינים הניתנים לערעור עתידי במסגרת השגה על פסק הדין (רע"א 4917/13, לעיל).

ככלל, זמנו של ערעור הוא לאחר תום המשפט, ולא במהלכו, ואז ניתן לכלול בו גם השגות על החלטות הביניים. ערעור על החלטות ביניים במהלך המשפט, הוא בגדר חריג. לשם כך נדרשת רשות, על מנת למנוע סִרבול, פיצול והארכת הדיונים שלא לצורך. השגות צדדים על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור יינתנו במידה ועלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויותיו; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (רע"א 4713/13 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (פורסם בנבו, 22.7.2013); רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 20.5.2012); סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)). המגמה הכללית היא להבטיח התנהלות תקינה ורציפה של הליכי המשפט בערכאה הדיונית, למנוע שימוש לרעה. בשלב הערעור על פסק הדין נפרשת התמונה במלואה, ובדרך כלל עדיף לדון ולהחליט אז, על רקע המכלול. לעיתים, מתייתר הצורך לדון בסופו של דבר בעניין שמלכתחילה נחזה כחשוב, שבדיעבד אין עוד חפץ בו.

הנה כי כן, מתחם ההתערבות בהחלטות הקשורות לאופן ניהול הדיון מצומצם ביותר שכן לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להגשמת התכלית של קידום בירור המחלוקת על פי הסמכות הנתונה לה. מכאן כי התערבות ערכאת הערעור תיעשה במשורה ולא ביד רחבה ובמקרים של חשש לעיוות דין ובמיוחד, כאשר עקב ההחלטה נוצר בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין (רע"א 9014/12 פלוטקין נ' Smith Kline (פורסם בנבו, 24.1.2013); רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ (פורסם בנבו, 17.3.2013)). כך בכלל וכך גם בעניין החלטה פרוצדוראלית לפיצול הדיון, הנמנית עם אותן החלטות דיוניות אשר לגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב (רע"א 4153/95 בגשיק נ' ארט-ב חברה בע"מ בפירוק (פורסם בנבו, 15.10.1995); רע"א 2661/11 לב ארי נ' בי. אין אונליין (פורסם בנבו, 27.4.2011)).

אכן, היעתרות לבקשה לפיצול הדיון, תהיה במקרים בהם דיון קצר ומהיר עשוי להביא לסיום ההליך כולו. למשל, בדיון בסוגיית החבות קודם לבירור הנזק, כאשר הדיון בסוגית הנזק הוא דיון מורכב במיוחד או שיש לו עלויות יוצאות דופן, ומאידך גיסא יש אפשרות ממשית שהתובענה תדחה על יסוד העדר חבות. כך גם במקרים בהם החוק מחייב את פיצול הדיון (כך בתביעות לשון הרע, רע"א 1813/12 יאיר חזה נ' בצלאל אלוני (פורסם בנבו, 6.5.2012) ולמקרים נוספים ראו רע"א 4878/12 מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית קופ"ח "כללית" נ' פלוני (פורסם בנבו, 10.10.2012)).

מכל מקום, לענייננו, בשעה שבית משפט קמא קבע שאין מקום לפיצול את הדיון, לא ניתן היה, כאמור בסעיף 1(4) לצו, להשיג על החלטתו , ממילא, לא נראה כי נפלה שגגה בנימוקיו וודאי שזו אינה מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור במסגרת ההליך דנא בשעה שזו נוגעת לאופן ניהול הדיון שככלל ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בה.

נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות

בנסיבות העניין, תישא המבקשת בהוצאות המשיבה סך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ.
שופט :
עורכי דין: