ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל מור נגד מדינת ישראל :

בש"פ 7408/05

העורר:
מיכאל מור

נ ג ד

המשיבה
מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת יעל וילנר) קבע, כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט קמא ועל-כן דחה את הערר. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי, כי מעיון נוסף בכל החומר שהונח בפני בית משפט השלום ולאור חומר נוסף שהוצג לעיונו, שוכנע, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, וכלשונו "העבירות הינן עבירות חמורות ביותר, והחקירה מסועפת ומסתעפת". כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, כי מהחומר הנוסף שהוא לעיונו ביום מתן ההחלטה עולה, כי מדי יום ישנה התפתחות בחקירה וכי יש צורך ממשי בהמשך מעצרו של העורר לצורך השלמת החקירה וכדי למנוע שיבוש המשך החקירה על-ידו. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי החומר שהובא בפניו אף חיזק את הצורך במלוא ימי המעצר עליהם הורה בית משפט השלום.

החלטה

1. העורר נעצר במעצר ימים, בחשד לביצוע שלוש עבירות חמורות – מעורבות בניסיון לרצח וקשירת קשר לביצוע פשע אשר התרחשו ב-9.7.2005; מעורבות בהשלכת רימון רסס לעבר בית בנהריה ביום 13.7.2005 וחשד למעורבות ואיומים על חיי שוטרים.

2. בית משפט השלום בעכו (כבוד השופטת שושנה פיינסוד כהן) ציין בהחלטתו, כי מעיונו בחומר החקירה החסוי נמצא, כי יש במסמכים כדי להוות בסיס לראשית ראיה בדבר החשדות המיוחסות לעורר לגבי כל אחת משלוש העבירות. על החלטת בית משפט השלום הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת יעל וילנר) קבע, כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט קמא ועל-כן דחה את הערר. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי, כי מעיון נוסף בכל החומר שהונח בפני בית משפט השלום ולאור חומר נוסף שהוצג לעיונו, שוכנע, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, וכלשונו "העבירות הינן עבירות חמורות ביותר, והחקירה מסועפת ומסתעפת". כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, כי מהחומר הנוסף שהוא לעיונו ביום מתן ההחלטה עולה, כי מדי יום ישנה התפתחות בחקירה וכי יש צורך ממשי בהמשך מעצרו של העורר לצורך השלמת החקירה וכדי למנוע שיבוש המשך החקירה על-ידו. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי החומר שהובא בפניו אף חיזק את הצורך במלוא ימי המעצר עליהם הורה בית משפט השלום.

3. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי משיג העורר בפנינו.

העורר סבור כי בית המשפט המחוזי טעה משקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט השלום. לטענתו שתי ההחלטות מבוססות רובן ככולן על מידעים מודיעיניים עלומים, אשר אין בהם די כדי להורות על המשך מעצרו של העורר, ובפרט לנוכח פרק הזמן הארוך מאז החלה החקירה. כמו כן, סבור העורר כי שגה בית המשפט משקבע כי אכן קיים צורך במלוא ימי המעצר. לטענת העורר, החזקתו במעצר לפרק זמן ארוך של שמונה ימים, מבלי שיתקיים כל פיקוח על קצב התקדמות החקירה, פוגעת באורח קשה בזכויותיו, מעבר לנדרש לצרכי החקירה. לבסוף, טוען העורר כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לטענת העורר בדבר האפליה הפסולה בינו ובין חשודים נוספים בפרשה, ששוחררו זה מכבר.

זהו ערעור נוסף על זה שנתקיים בבית-המשפט המחוזי. אין לקבל את הערעור וזאת מנימוקיו של בית-משפט השלום, ועל-פי האמור בהחלטת בית-המשפט המחוזי. אין ממש בטענה כי ראוי היה שבית-משפט השלום יסתפק, במקרה זה, בהארכת מעצר לשעות ולא לימים. כפי שציין בית-משפט השלום, החשדות חמורים, החקירה מורכבת ובמהלך הימים שנקצב לחקירה, בשלב ראשון, נדרשו החוקרים, בין השאר, גם להקדיש מזמנם לדיונים בבית-המשפט בערכאות השונות.

עיון בחומר שהוצג בבית-משפט השלום ובבית-המשפט המחוזי, ושהוצג בבית-משפט זה מלמד כי החקירה מתנהלת במהירות האפשרית וכראוי.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ח בתמוז התשס"ה (4.8.05).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: מיכאל מור
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: