ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ד.ר. נצרת בניין ופיתוח בע"מ נגד מ.מ. מגאר :


בפני כבוד הרשמת ברכה לכמן

מבקשת

החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בעמ

נגד

משיבים

  1. א.ד.ר. נצרת בניין ופיתוח בע"מ
  2. המועצה המקומית מג'אר
  3. מפעל הפיס

החלטה

משיבה 1 ( להלן: "התובעת") הגישה תביעה כספית לבית משפט השלום בנצרת ביום 30/5/13.

ביום 27/6/13 הורה כבוד הנשיא אזולאי ג'ורג' על העברת התביעה לדיון בבית משפט השלום בטבריה מטעמים של שיקולים מערכתיים, לאחר בדיקת העומסים בבתי המשפט השונים במחוז, לשם זירוז הטיפול בתיק לטובת המתדיינים ולאחר בדיקת מרב הזיקות, וזאת מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. (להלן: "ההחלטה")

על ההחלטה, הגישה המבקשת בקשה, שהוכתרה כבקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר העברת הדיון בתיק , אך רובה ככולה עניינה בטענת חוסר סמכות מקומית. משכך, נקבע בהחלטה מיום 2/8/13 שהבקשה תידון בפני.

בתמצית, טענה המבקשת , כי נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בחוזה ההתקשרות נשוא התביעה, הקובעת סמכות בלעדית לבית משפט השלום בתל אביב, יש לבטל את ההחלטה בדבר העברת הדיון לבית משפט השלום בטבריה ולהורות על העברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל אביב.

התובעת, התנגדה לבקשה. בתגובתה, טענה התובעת, כי ה בקשה לא עומדת בעילות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה, כמפורט בסעיף 49 (ב) לחוק בתי המשפט ומבקשת להסתמך על סעיף 49 (ג) לחוק בתי המשפט הקובע כי "בית משפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד". בנוסף, נטען ע"י התובעת, כי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

המבקשת הגישה תשובתה לתגובת התובעת. בתשובה ביקשה להבהיר, כי עתרה לביטול ההחלטה בדבר העברת הדיון, על מנת שמצב הדברים יהיה כמצב טרום מתן ההחלטה ובכך אין תחולה להוראת סעיף 49 (ג) לחוק בתי המשפט. עוד נטען בתשובה כי הבקשה להעברת מקום הדיון מחוסר סמכות מקומית הוגשה ביחד עם הבקשה לעיון חוזר, על מנת לא להטריד את בית המשפט בהגשת בקשה נוספת. המבקשת מלינה בתשובה על חוסר תום הלב של התובעת שלא ציינה את קיומה של תניית השיפוט הייחודית בכתב בתביעה.

משיבה 2 הודיעה כי היא אינה עומדת על תניית השיפוט הייחודית ומסכימה כי התביעה תידון בבית משפט השלום בטבריה. תגובת משיבה 3 לא התקבלה.

לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה לעיון חוזר לא מעלה כל נימוק המצדיק עיון חוזר בהחלטה. בהוראת סעיף 49 (ב) לחוק בתי המשפט נקבע כי "בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדיון לבית המשפט". אין בבקשה, כל נימוק בנוגע לנגישות ופגיעה כל שהיא, כנדרש על פי הוראת החוק. כאמור, הבקשה מתבססת על תניית השיפוט הייחודית, בלבד , משכך, אין בה כל הצדקה לעיון חוזר בהחלטה.

נוכח האמור לעיל, נקבע בהחלטה מיום 2/8/13, שמהות הבקשה , עניינה טענה בדבר חוסר סמכות מקומית.

באשר לתשובת המבקשת, לפיה עתרה לביטול ההחלטה והחזרת מצב הדברים לקדמותו, טרם מתן ההחלטה, גם בה, אין דבר המצביע על נימוק לביסוס עתירה לעיון חוזר. יובהר, לא ניתן לקבל את עמדת המבקשת כי מטרת הבקשה להחזיר את המצב לקדמותו. ככל שהייתה מתקבלת הבקשה לעיון חוזר, אין בכך להביא את הדברים כאילו לא נעשה דבר, דברים נעשו וניתנו החלטות על יסוד נסיבות, טעמים, שיקולים ונימוקים, אין בכל אלה כדי להעלם כאילו מעולם לא ניתנו, כטענת המבקשת.

בנסיבות אלה, לפיהן, הדיון בתביעה הועבר על פי הוראת סעיף 49 לחוק בתי המשפט ונוכח הוראת סעיף 49( ג) לחוק בתי המשפט, לפיו בית המשפט אליו הועבר הדיון לא יעבירנו עוד, דין הבקשה להידחות.

נוכח התוצאה, אין מקום לדון בטענות הנוספות שהועלו על ידי הצדדים בכתבי הטענות.

תחת הנסיבות, מצאתי לנכון לקבוע, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א.ד.ר. נצרת בניין ופיתוח בע"מ
נתבע: מ.מ. מגאר
שופט :
עורכי דין: