ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיירקס מערכות רפואיות בע"מ ואח' נגד פור פרינט (1990) בע"מ ואח' :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא019362/08

בתיק עיקרי: א 1420/94

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

01/05/2009

בעניין:

1. דיירקס מערכות רפואיות בע"מ

2. דיירקס אינק חברה זרה הרשומה בישראל

ע"י ב"כ

עוה"ד סלומון, ליפשיץ ושות'

המבקשות

נ ג ד

1. פור פרינט (1990) בע"מ

2. מדיספק בע"מ

3. בלהה ספקטור

4. יונתן אטינג

ע"י ב"כ

עו"ד רונן הורוביץ

המשיבים

החלטה

התובעת 1 מבקשת להורות על השבת הערבויות הבנקאיות שהפקידה במסגרת ההליך (ערבות בנקאית בסך 90,000 ₪ וערבות בנקאית בסך 60,000 ₪ ), וזאת לאור העובדה שהתביעה נדחתה על הסף מפאת מעשה בית דין, בהחלטתי מיום 3/10/08 (בש"א 18947/07), והתובעת 1 שילמה את סכום ההוצאות בו חוייבה במסגרתה (25,000 ₪ ).

התובעת 1 טוענת בבקשתה, כי הערבויות הבנקאיות הופקדו בקופת בית המשפט לשם הבטחת תשלום הוצאות משפטיות, ומשאלה שולמו לנתבעים, יש להורות על השבתן.

הנתבעים טוענים בתגובתם, כי לבקשה לא צורפו ההחלטות שמכוחן הופקדו הערבויות הבנקאיות, ולמיטב ידיעתם, מטרת הפקדת הערבויות הבנקאיות אינה הבטחת הוצאות משפט, אלא הבטחת נזקי הנתבעים 3 ו-4 כתוצאה מעיקולים זמניים שהוטלו על מניותיהם. הנתבעים מתנגדים לשחרור הערבויות, על מנת שלא תפגע זכותם להפרע מהן.

במקביל, הגישו הנתבעים בקשה למחיקת בש"א 19362/08 על הסף (בש"א 22679/08). בבקשה זו מפורטים נימוקי ההתנגדות של הנתבעים להשבת הערבויות, והיא אינה אלא "תגובה" לבש"א 19362/08. לפיכך, נמחקת בש"א 22679/08.

התובעות הגישו תשובה לתגובה, במסגרתה, ככל שהצלחתי לרדת לסוף דעתן, הן טוענות שגם בהנחה שהערבויות הופקדו במסגרת הליך העיקול, הרי שהנתבעים אינם זכאים להיפרע מהן.

מסתבר שתיק בית המשפט (ת"א 1420/94) בוער זה מכבר, כך שקשה להתרשם באופן ישיר מסדר הדברים בהליך, אך התובעות צירפו לתשובתן בקשות קודמות והחלטות שניתנו בעניינן, ומהן עולה די בבירור שהערבויות הבנקאיות הופקדו במסגרת הליך העיקול (הדבר אמור בעיקר לגבי ההחלטה שצורפה כנספח תג/1 א' לתשובה וההסדר הדיוני שצורף כנספח תג/6 לתשובה).

כך לדוגמה, במסגרת ההסדר הדיוני האמור, הסכימו הצדדים כי להבטחת נזקי הנתבעים כתוצאה מהטלת העיקולים, ככל שהתביעה תידחה, תופקד על ידם ערבות בנקאית על סך 150,000 ₪ , וכן הוסכם כי הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי התובעות לגבי עיקולים קודמים, תהיה תקפה גם לגבי העיקול הנוכחי. בנוסף, נקבע כי תוקפה של הסכמה זו הוא עד 30 יום לאחר מתן פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה. פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ניתן ביום 13/10/98, וככל שלנתבעים נגרמו נזקים כלשהם בעקבות צו העיקול, היה באפשרותם להגיש תובענה מתאימה בשלב מוקדם הרבה יותר מהשלב הנוכחי. במילים אחרות, טענת הנתבעים בדבר כוונתם להפרע מנזקיהם, לוקה בשיהוי של ממש. לאור מסקנה זו, מתייתר הצורך לדון בתחולתן הרטרואקטיבית של ההוראות השונות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקות בהפקדת ערבות להבטחת נזקים בעקבות צו עיקול.

תוצאת הדברים היא, שגם אם הערבויות הופקדו במסגרת הליך העיקול, ולא להבטחת הוצאות הנתבעים במסגרת ההליך בכללותו, כפי שטענה התובעת 1 בתחילה, הרי שאין שום סיבה המונעת את השבתן לידי התובעות כעת.

הבקשה מתקבלת, ומזכירות בית המשפט מתבקשת להשיב את הערבויות לידי התובעות (או לידי התובעת 1, לא לגמרי ברור האם הבקשה הוגשה מטעם שתי התובעות). אין צו להוצאות.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ט (1 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו