ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום כהן ובניו חברה לבניין בע"מ ואח' נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא5106/08

בתיק עיקרי: א 1320/06

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

01/05/2009

בעניין:

1. שלום כהן ובניו חברה לבניין בע"מ

2. אברהם כהן

3. שלום מכלוף כהן

4. שושנה כהן

5. מירב כהן

6. טלי סנדרוסי

ע"י ב"כ

עו"ד אילן מוריאנו

המבקשים/הנתבעים

נ ג ד

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד אליעד שרגא

המשיב/התובע

החלטה

הנתבעים עותרים להורות על ביטול העיקול הזמני שהוטל ביום 9/1/07 (בש"א 1258/07) על כספי ערובה להבטחת הוצאות, בסך 15,000 ₪ , שהפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו על החלטה שבמסגרתה נדחתה בקשתם לסעד זמני (רע"א 9120/06).

הנתבעים טוענים, כי התובע נמנע מלמסור להם את בקשת העיקול וצו העיקול, וזאת בניגוד לתקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ולכן צו העיקול פקע, ויש להורות על ביטולו. הנתבעים טוענים, כי ערעורם התקבל באופן חלקי, בפסק דינו מיום 6/2/08 של בית המשפט העליון, ולאחר מכן, המחו הנתבעים את זכותם לקבלת כספי הערובה אל בא כוחם, בגין תשלום שכר טירחתו. ביום 13/2/08 הגישו הנתבעים בקשה להורות על החזר הערובה למשרדו של בא כוחם, בהתאם להמחאת הזכות. כשבוע לאחר הגשת הבקשה, נודע לב"כ הנתבעים, כי הכספים האמורים עוקלו על ידי התובע, כלומר, בעת שהמחו את זכותם לקבלת כספי הערובה, הם כלל לא היו מודעים לכך שהכספים עוקלו על ידי התובע.

מכאן, לטענת הנתבעים, כאשר המחו את זכותם לקבלת כספי הערובה, פקע העיקול זה מכבר.

תקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת-

"העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק, יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה".

על פי תקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, סעד זמני יפקע, אם ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב במסירה אישית, אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בסיכומיו, מאזכר התובע פסיקה לפיה צו עיקול אינו פוקע מעיקרו, ויש להכריע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. לטענתו, בענייננו, אין להורות על פקיעת העיקול, שכן השיקולים שניצבו ביסוד העיקול אינם מוטלים בספק, ואין הצדקה להפקיע את העיקול רק בשל טענות פרוצדורליות. בנוסף, יוצאים הנתבעים כנגד המחאת הזכויות הנטענת, וטוענים כי מדובר בהמחאת זכות פיקטיבית, שמטרתה להוביל לביטול העיקול, ואינה אלא למראית עין.

לטעמי, אין משמעות לתוקפה של המחאת הזכות, שעה שנראה כי אין מחלוקת, שצו העיקול והבקשה לא הומצאו לנתבעים, במשך למעלה משנה.

לאור פרק הזמן הלא מבוטל שבו נמנע התובע למסור את הבקשה והצו לנתבעים, איני רואה לנכון לחרוג מהכלל לפיו בנסיבות אלה, צו העיקול פקע, שכן התרשמתי כי אי המצאת הבקשה וצו העיקול מהווה פגם דיוני של ממש. העובדה שהמחאת הזכות היא מאוחרת, כרונולוגית, לצו העיקול, והעובדה שצו העיקול לא הומצא לנתבעים במשך כשנה, מובילות יחד לכך שאין כל משמעות לתוקפה של המחאת הזכות.

לאור זאת, מתקבלת הבקשה, ואני מורה על פקיעת צו העיקול. איני רואה לנכון להרחיב את צו העיקול בשנית. התובע ישא בהוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ט (1 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו