ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גרי ברינט נגד ערןריקליסהפקות :

3


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 2434/05

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

01/05/2009

בעניין:

גרי ברינט

ע"י ב"כ עו"ד

גבריאלי

התובע

נ ג ד

1 . ערן ריקליס הפקות

2 . ריקליס ערן

3 . סוהא עראף

4 . גלובוס גרופ בע"מ

5 . גלובוס יורם

6 . גרינבלט אלן

7 . Neue Implus Film

8 . Mzct Production Antoine de Clermont Tonnere

ע"י ב"כ עו"ד

1 – 3, 7 – 8. שרצר

4 – 6. כהן

הנתבעים

החלטה

לפניי שתי בקשות- בש"א 3236/09 היא בקשה לתיקון כתב תביעה ובש"א 4757/09 היא בקשה לקבלת תרגום מסמכים והארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים 1-3 , 7 ו-8.

התביעה נסבה על הפרה נטענת של זכויות היוצרים של התסריט Leaving Omar שעל פי הנטען, נכתב על ידי התובע. התובע טען, כי בשנת 2005 הוא גילה שהנתבעים העתיקו את התסריט, לצורך הפקת סרטם "הכלה הסורית".

התובע עתר למתן סעד הצהרתי בדבר הפרת זכויותיו, מתן צו מניעה קבוע ומתן חשבונות.

בבקשה הנוכחית, טוען התובע, כי בשנת 2006, לאחר שהוגשו כתבי ההגנה ונמסרו לתובע מסמכים שונים במסגרת הליכי הגילוי, הוא החל "לחשוד" שהנתבעים העתיקו לא רק מהתסריט Leaving Omar, אלא גם משני תסריטים נוספים- Treatment ו- The Pioneers. לטענתו, לאחר בדיקה מעמיקה של הנתונים הראיתיים שברשותו, בעת הכנת תצהיר העדות הראשית מטעמו, התברר לו כי למעשה, בוצעה בתחילה העתקת שני התסריטים האמורים, ורק לאחר מכן הועתק התסריט Leaving Omar , נשוא התביעה הנוכחית. התובע מסביר את העיכוב בהגשת הבקשה, בקשיי הבנתו את השפה העברית, שכן הוא יליד ארה"ב ועלה לארץ בגיל מבוגר. הבקשה נתמכה בתצהיר התובע, שנערך בשפה האנגלית ואומת על ידי אישור קונסולרי.

כידוע, מגמת הפסיקה לגבי תיקון כתבי טענות היא ליברלית למדי, והיא תינקט כאשר התיקון המבוקש נועד לקדם הכרעה בסוגייה השנויה במחלוקת.

ברע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25/9/08) פורטו האינטרסים השונים שיש לשקול במסגרת הדיון בבקשה לתיקון, וביניהם אינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית ואינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך.

קשה להתעלם מהשיהוי המאפיין את הבקשה הנוכחית, שהוגשה לאחר כשלוש וחצי שנים לאחר הגשת התביעה. נראה כי מבחינה אובייקטיבית, היו ברשות התובע הנתונים הרלוונטיים לגילוי הפרת זכויותיו הנטענות בשני התסריטים הנוספים, בשלב מוקדם הרבה יותר מהשלב שבו הדבר נודע לו בפועל, ובהתאם לכך גם ניצבה בפניו אפשרות עקרונית לעתור לתיקון כתב התביעה בשלב מוקדם יותר.

לטעמי, הגשת הבקשה הנוכחית בשלב שבו הוגשה, פוגעת במידה לא מבוטלת באינטרס הנתבעים לוודאות דיונית. בנוסף, התרת התיקון המבוקש בשלב הנוכחי, תוביל, באופן טבעי, להגשת כתבי הגנה מתוקנים מטעם הנתבעים, וכן תיקון תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם התובע, וכל זאת באופן שעלול להאריך את בירור ההליך.

מבחינה זו, איני סבור כי אי בקיאותו של התובע בשפה העברית מהווה טעם המצדיק את התרת התיקון כעת, על חשבון הנתבעים.

הבקשה נדחית.

בבש"א 4757/09 עותרים הנתבעים 1-3, 7 ו-8 להעביר להם תרגום מאושר לעברית של תצהיר העדות הראשית שהגיש, המנוסח באנגלית, ולהורות כי מניין הימים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם יחל במועד שבו יומצאו להם העתקים מתורגמים של התצהיר, או בכל מועד מאוחר יותר.

תצהיר העדות הראשית מטעם התובע הוגש ביום 1/2/09, ונפרש על פני 66 עמודים באנגלית.

בבקשה נטען, כי על פי סעיף 82 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, אנגלית אינה שפה רשמית במדינת ישראל, ולכן יש להגיש מסמכים רשמיים, ותצהיר עדות ראשית בכללם, בשפה העברית.

בע"א (תל אביב-יפו) 3212/05 בש"א (תל אביב-יפו) 21178/05 גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC (1/1/06) דנה כב' השופטת דניה קרת-מאיר במקרה מעין זה, וקבעה-

"מקובלת עלי לחלוטין טענת המשיבה כי ההפניה לדבר המלך במועצה או להוראות סעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט אינן רלבנטיות, שכן הוראות אלה מתיחסות לפקודות מודעות רשמיות וטפסים רשמיים של הממשלה או של רשויות מקומיות ועיריות. השאלה האם יש מקום לתרגם מסמך כלשהו המוגש לביהמ"ש ובכלל זה תצהיר, אמורה להתברר על פי היחסים שבין הצדדים, ויכולתם להבין את תוכן המסמכים".

אני שותף לקביעה זו. הנתבעות 7 ו-8 עצמן הן חברות זרות, ומעיון בנספחי התצהיר נראה כי התכתובות בין הצדדים התנהלו באנגלית.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות. ראיות מטעם הנתבעים יוגשו תוך 60 יום.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ט (1 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו