ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר (אלכסיי) זכרנקו נגד רונן דברת בלוך ואח' :

23


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 2148/08

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

01/05/2009

בעניין:

אלכסנדר (אלכסיי) זכרנקו

ע"י ב"כ

עו"ד ברמי

התובע

נ ג ד

1. רונן דברת בלוך

2. הילה דוברת בלוך

ע"י ב"כ

עו"ד הכט

הנתבעים

החלטה

לפניי מספר בקשות- בש"א 19923/08 היא בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבעים, בש"א 19925/08 היא בקשה להטלת צו עיקול על נכסים כספיים וזכויות של הנתבעים המוחזקים אצל המחזיקים המפורטים בבקשה, עד לסכום של 3,801,360 ₪ , בש"א 20822/08 היא בקשה נוספת להטלת עיקול עקב שינוי נסיבות ובש"א 19921/08 היא בקשה למינוי כונס נכסים על שני כלי רכב המצויים בבעלות הנתבעים.

בהחלטתי מיום 6/11/08 קבעתי כי איני רואה מקום להיעתר לבקשות במעמד צד אחד, ובקשתי את תגובות הנתבעים להן.

על פי כתב התביעה, התובע, תושב רוסיה, התקשר עם הנתבע 1 בהסכם להקמת חברה משותפת לצורך הפעלת מסעדה. בהתאם להסכמות בין הצדדים, הוקמה חברת "אר. די. בי שרותי מזון וייעוץ קולינרי בע"מ" (להלן: "החברה"), וכן נפתחה מסעדת אר. די. בי בתל אביב, המצויה בניהולה של החברה האמורה. בכתב התביעה ובבקשות לסעדים זמניים, מפורטים ההסכמים הרלוונטיים (המצורפים גם כנספחים). ההסכם הראשון, מיום 21/11/07, נועד להסדרת אופן הקמת החברה המשותפת וחלוקת המניות בין הצדדים (נספח ב' לכתב התביעה ולבקשות); ההסכם השני, מיום 27/3/08, הוא הסכם הלוואה לצורך פתיחת המסעדה (נספח ג') ובמסגרת מכתב מיום 31/8/08 הובעה הסכמה למתן הלוואה נוספת.

התובע טוען, כי הנתבעים לא השיבו את כספי ההלוואה, ונטלו, שלא כדין, כספים שנועדו להשקעה במסעדה, וזאת לצורך הסדרת חובות קודמים ולמטרות אישיות שלהם. לטענתו, הכספים הוברחו, בין היתר, גם לחשבונות הבנק של הנתבעת 2, אישתו של הנתבע 1, אשר סייעה לו בהברחתם. התובע מתבסס על דיווחים שנמסרו לו מאת הנתבעים בדבר רכיבי ההוצאות השונים, המעידים, לשיטתו, על גורלם העלום של כספי ההשקעה וההלוואה. בנוסף, טוען התובע, כי הנתבע 1 פעל לרישומו כבעל 51% ממניות החברה, וזאת בניגוד להסכם מיום 21/11/07, במסגרתו הוקצו לו 30% מהמניות (ולתובע הוקצו 70% מהמניות). התובע טוען, כי ביום 24/10/08 סגרו הנתבעים את המסעדה, החליפו את המנעולים ו"נעלמו", מבלי ששילמו לעובדי המסעדה את משכורותיהם. במסגרת התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעים בהשבת ההלוואה, בסך 3,801,360 ₪ .

הקריטריונים הרלוונטיים לבחינת קיומה של הצדקה במתן צו עיכוב יציאה מהארץ וצו עיקול, הם חופפים בחלקם.

תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת-

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

לתנאי זה מתווספים התנאים הכלליים המעוגנים בתקנה 362 לתקנות, לפיהם על המבקש סעד זמני להוכיח את קיומן של ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה ולהראות שהנזק שייגרם לו בהעדר הסעד הזמני הוא רב מהנזק שייגרם למשיב בעקבות הסעד הזמני (כלומר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש). תנאי נוסף, המעוגן בתקנה 362(ב)(2) הוא הגשת הבקשה בתום לב והיות הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

על פי הפסיקה, ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל במידה שקיים חשש רציני שיציאתו מהארץ תסכל את ההליך או תוביל למניעת ביצועו של פסק הדין. בהתאם לכך, נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין היציאה מהארץ לבין השפעתה השלילית של ההיעדרות מהארץ על ההליך. במסגרת האיזון האמור, יש לבחון האם קיימים אמצעים פחות דרסטיים להבטחת האינטרס הראוי להגנה, כדוגמת הפקדת ערובה כספית. בנוסף, יש לשקול את איזון האינטרסים על רקע טיבה של הזכות המהותית הנטענת, שביסוד ההליך העיקרי (בג"צ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי (10/2/94); רע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס (2/2/94); רע"א 6424/98 סימון נ' מפרק דגני עמירים בע"מ (17/1/99)).

על פי תקנה 374(ב), הייחודית לסעד של עיקול זמני, נקבע כי על מבקש העיקול להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שקיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, וזאת על רקע הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של מבקש העיקול עד למועד מתן פסק הדין ומניעת הברחת נכסים אפשרית, ככל שקיימת אינדיקציה לכך (רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC (4/1/07); רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5/12/07)).

גם לתנאי ספציפי זה מצטרפת הדרישה הכללית המעוגנת בהוראת תקנה 362 האמורה, לפיה על מבקש העיקול להוכיח את התקיימותן של ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה והטיית מאזן הנוחות לטובתו.

תקנה 387ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מתייחסת לקריטריונים לכינוס נכסים זמני, וקובעת-

"בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין".

בענייננו, עילת התביעה הנטענת מתבססת על שלושת ההסכמים שאוזכרו קודם לכן, וכן על דיווחי ההוצאות שהתבקשו והתקבלו מאת הנתבעים.

ההסכם מיום 21/11/07, המסדיר את אופן חלוקת המניות בין הצדדים, מנוסח סימולטנית באנגלית וברוסית, ונראה שחסרים בו פרטים מסויימים. לפיכך, לא ניתן לקבוע באופן נחרץ שהמדובר בהסכם תקף, ובכל מקרה, אין אינדיקציה צורנית לכך.

במסגרת ההסכם נאמר-

Alexey Zakharenko and___concluded to set up joint-stock company (JSC) to provide the restaurant business in Israel in which Alexey Zakhrenko will get 70% of share and ______ 30%. … Sides of contract agreed also that Alexey Zakharenko invests this company 200, 000 USD to start out a restaurant.

על פי תדפיס רשם החברות (נספח א' לכתב התביעה ולבקשות), לנתבע 1 הוקצו 281 מניות רגילות, ולתובע הוקצו 280 מניות.

לכאורה, מכאן נובע שרישום המניות בפועל מנוגד להסכם הראשוני שבין הצדדים, אלא שכאמור, לא לגמרי ברור שמדובר בהסכם תקף.

הסכם ההלוואה מיום 27/3/08 אינו חסר פרטים מהותיים כקודמו, ובו נאמר, בין היתר-

I hereby undertakes that for the duration of my employment as a Chef I shall be responsible for developing the Restaurant's business ability, and subject to financial approval of Alexey Zakharento, I will develop new spheres of activity for the Restaurant within the scope of my position and to make the Restaurant a lucrative business… I hereby undertakes towards you that the duration of my employment by the company in the Restaurant will be for unlimited period, and that I hereby undertake to continue to work as the chef of the Restaurant as long as and until your investment will be fully recovered in its full extent. I hereby agree and undertake toward you that in case which I decide to quit my job as a Chef in the restaurant, prior to your full recovery of your investment in the Restaurant, I hereby, in such case, undertake to indemnify you in respect of your unrecovered part of your investment, incurred or that may be incurred by my decision to quit my position as a Chef in the Restaurant or as a result of a breach of any of my aforesaid undertakings.

התובע טוען, כי גם הוראות אלה הופרו על ידי הנתבעים, שעה שנטלו לעצמם כספים, שלא כדין, ונטשו את המסעדה תוך הותרת ההתחייבויות לתובע.

התובע מסתמך , כאמור, על שני דיווחים שנמסרו לו על ידי הנתבעים. דיווח חשבונאי אחד נערך על ידי מר אלי ששון, יועץ מס, ובו מופיעות הוצאות כלשהן, שטיבן אינו לגמרי ברור. התובע טוען בבקשותיו, כי מדובר בדו"ח "מפוברק" (כך להגדרתו), שכן לא ניתן להסיק ממנו מהו היעד שאליו הועברו הכספים. דיווח נוסף ניתן במסגרת מכתב מיום 12/9/08 (נספח ז'), ובו מפורטים רכיבי הוצאות שונים וסכומיהם. התובע טוען כי ההוצאות המפורטות הן פיקטיביות, ומטרת פירוטן היא הסוואת גניבת הכספים המסיבית.

במסגרת הבקשה להטלת עיקול עקב שינוי נסיבות (בש"א 20822/08) טוען התובע כי נמסרו לו מסמכי הנהלת החשבונות של החברה, שביססו את חשדותיו בדבר הברחת הכספים על ידי הנתבעים. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר ניסים דג'לדטי, שמונה להיות נציגו של התובע בכל עניין הקשור לטיפול במסעדה (המסמכים החשבונאיים הרלוונטיים צורפו כנספחים 6-10 לבקשה), ואליו נמסרו המסמכים ישירות. התובע טוען, כי המסמכים הבנקאיים הועברו לו בהתאם להסכם מיום 6/11/08 שנערך במסגרת הליך הפירוק. בהתאם להסכמת הצדדים, הוגשה בקשה למחיקת הליך הפירוק (נספח 11 לבש"א 20822/08). התובע מציין, כי במסגרת הליך הפירוק אסרה כב' סגנית הנשיא ורדה אלשיך על ביצוע דיספוזיציה בנכסי החברה (נספח 12 לבש"א 20822/08). בניגוד להחלטה זו, רשם התובע שיעבוד פיקטיבי על מניות החברה, אותו רשם במרמה על שמו, לטובת אחיו, מר יגאל רותם (פלט רשם החברות צורף כנספח 13 לבש"א 20822/08).

העיון במסמכים החשבונאיים שצורפו לבקשות אינו מאפשר קביעת מסקנה חד משמעית בדבר הברחת הנכסים הנטענת, אך תדפיס רשם החברות אכן מעיד על כך שנרשם שיעבוד על מניות החברה, כנטען.

מבחינה זו, ומבלי לרדת לעומקם של הפרטים הרלוונטיים להליך הפירוק, ייתכן שהתנהלות הנתבע 1 אינה לחלוטין תקינה, אך עם זאת, ספק עד כמה ניתן להסיק מכך על קיומו של חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.

בחקירתו הנגדית, הופנה מר דג'לדטי לקיומה של פגישה מסויימת אצל עו"ד שטוקהולם, ובמסגרתה, ככל שניתן להבין, נדונו התחייבויות הנתבעים לספקים ולעובדים.

בעקבות כך, נשאל מר דג'לדטי-

"ש: ...יכול להיות שהאנשים שקיבלו כסף באים לקבל פעם שניה.

ת: לא יודע לענות אפילו.

ש: עכשיו אתה לא חייב לענות כי אתה לא יודע.

ת: מאחר והשאיר חובות אצל עשרות או מאות קצת קשה לזכור".

(עמ' 13-14 לפרוטוקול).

בנוסף, נאמר כי לאחר הסכם הפשרה נמסרה החזקה במסעדה לעו"ד שטוקהולם, וכך גם מפתחות המסעדה (עמ' 15-16 לפרוטוקול).

אציין, כי תפקידו של עו"ד שטוקהולם במסגרת ההתנהלות בן הצדדים אינו לגמרי ברור. במהלך החקירה הנגדית, שאל ב"כ הנתבעים את התובע האם עו"ד שטוקהולם ייצג אותו בעבר, והתובע השיב בשלילה (עמ' 7 לפרוטוקול).

מכל מקום, נראה שאין מחלוקת שבשלב מסויים, נמסרה החזקה במסעדה לידי התובע, ועל כך מעיד פרוטוקול מסירת חזקה במסעדה, עליו חתום מר דג'לדטי, ובו נאמר, בין היתר- "הננו לאשר שקיבלנו את הנכס הנ"ל...במצב טוב, תקין וכי הציוד שבמסעדה מתאים לרשימת הציוד שצורפה במהלך הגילוי הנאות ובהתאם להסכם העקרונות שבינינו לרבות לנספח הציוד המצורף לפרוטוקול זה".

תמונה עובדתית שונה במקצת מתקבלת מדבריו של מר דג'לדטי בחקירתו הנגדית-

"ש: כשנכנסת למסעדה היה בה כל מה שהיה לפני שנמסר המפתח הציוד הריהוט.

ת: בניגוד למוסכם ב 6.11 שימסרו לי המפתחות אני נציג של שניהם גם רונן חתם. רונן התחמק למסור לי את המפתחות פרצתי את המסעדה ואז הוחלפו המפתחות יש לי חשבונית על זה ממנעולן בשם שרגאי. לגבי נושא הציוד כל מה שנחתם כפרוטוקול לא עברנו סעיף סעיף כי אני ממש לקשור (צ"ל לא קשור) לעיסקי מסעדות. אני יכול להגיד היום שעו"ד הכט אמר שהמשפט ארוך יש לי רשימת ספקים כמו אמישרגז וכו' וכל הספקים אמנה את כולם וכולם יגיעו בהמשך. היו שם דברים שנקנו ונלקחו על ידי רונן. אנו יודעים שנלקחו דברים מתוך המסעדה. ורונן בעצמו אמר לי יומיים שלושה אחרי התאריך של 6.11 ביקשתי את מפתחות המחסן לא ידעתי שיש מול המסעדה אמר השתגעת יש שם סחורה ב600 אלף ₪ אני חתום עליה. הבנתי שכל מה שהוא אומר אין בו שמץ אמת. פרצנו את המחסן אולי היה כוסות ב 60 ₪ ".

(עמ' 18 לפרוטוקול).

לא לגמרי ברור מהי הסיבה לכך שהמציאות העובדתית המתוארת על ידי מר דג'לדטי שונה מהרושם שמתקבל מפרוטוקול מסירת החזקה במסעדה, וייתכן שהדבר נובע מהעדר בדיקה מסודרת של מצב הציוד במסעדה בטרם חתימה על הפרוטוקול.

מכל מקום, הנתון המשמעותי ביותר שהתגלה לראשונה בחקירה הנגדית, הוא שהמסעדה עתידה להיפתח מחדש בעתיד הקרוב, בעזרת השקעתו של התובע עצמו, וכלשון הפרוטוקול-

"ש: נכון שנפתחה מסעדה חדשה.

ת: ממש לא. נגד עובדות אי אפשר להתווכח.

ש: נצטרך להביא את האנשים שאכלו שם.

ת: אם יש אדם אחד שאכל שם אנו מוותרים על התביעה. אם לא שחברי יוותר על הבקשה.

ש: עומדת להפתח.

ת: כן. מישהו צריך להשקיע. אלכסיי זכרנקו".

(עמ' 19 לפרוטוקול).

משמעות הדברים היא, שהתובע עתיד להפעיל את המסעדה, ככל הנראה ללא עזרת הנתבעים, ומכאן נובע שהנזקים העתידיים הצפויים להיגרם לו כתוצאה מהותרת המצב הנוכחי כפי שהוא, אינם כה משמעותיים, או שהם עתידים "להתרפא" עם הפקתם של רווחים עתידיים בעקבות הפעלה עתידית של המסעדה.

כאמור, הנתבעים היו שותפים בבעלות במניות של חברת אר. די. בי (וגם חלוקת הבעלות במניות היא סוגייה השנויה במחלוקת), והחברה נכנסה להליכי פירוק. מהנתונים הקיימים לא ברור מהו חלקם של הנתבעים במסעדה העתידית או ברווחיה, ועל פני הדברים, אין קשר בין חברת אר. די. בי או הבעלות בה לבין הבעלות במסעדה העתידית.

מכל מקום, לאור נזקו הפוטנציאלי המוקטן של התובע, התרשמתי שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו.

בנוסף, טענת התובע בדבר חלוקת הבעלות בחברה בניגוד להסכם הראשוני, מגובה במסמך הנטען להיות הסכם, אך לטעמי, תוקפו אינו לגמרי ברור. טענות התובע בדבר אי השבת ההלוואה והברחת כספים מגובות במסמכים חשבונאיים שקשה להפיק מהם מסקנה ברורה בשלב זה, וטענותיו בדבר נטישת המסעדה ללא תשלום משכורות לעובדים מגובה בכתבה מאתר אינטרנט, שאינה יכולה להוות ראייה לכאורית לצורך הטלת סעדים זמניים.

במילים אחרות, התרשמתי שהתביעה בכללותה מגובה בנתונים חלקיים, שאינם מגבשים תשתית ראייתית חזקה מספיק לצורך מתן סעדים זמניים.

אמנם, טענות בדבר הברחת נכסים עשויות, באופן עקרוני, להעיד על קיומו של חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, אך בענייננו, טענות אלה אינן נתמכות בתשתית ראייתית מספיקה, ובכך יש בכדי להעיד, באופן מקביל, על העדר ראיות מהימנות לכאורה להוכחת התביעה והעדר חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.

בנוסף, אין אינדקציה לכך שיציאת הנתבעים מהארץ תסכל את ביצועו של פסק דין עתידי, וכן אין אינדיקציה להברחת נכסים עתידית (וזאת באופן קונקרטי לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ ולבקשה למתן צו עיקול, בהתאמה).

באופן דומה, ואף ביתר שאת, אין יסוד להתקיימותם של תנאי תקנה 387ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בענייננו, ולמעשה אין קשר בין כלי הרכב נשוא הבקשה לכינוס נכסים זמני לבין עילת התביעה.

הבקשות נדחות. הוצאות, בסך 20,000 ₪ + מע"מ – לפי תוצאת פסק הדין.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ט (1 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו