ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמעאן סמעאן נגד מועצה מקומית ראמה :

לפני:

כבוד הרשמת דניה דרורי

המבקשת/ הנתבעת
מועצה מקומית ראמה
ע"י ב"כ: עו"ד בלאל פראג'
-
המשיב/ התובע
סמעאן סמעאן
ע"י ב"כ: עו"ד חוסאם סבית

פסק דין

לפני בקשתה של המעסיקה לסילוק התביעה על הסף בשל התיישנות.

1. המשיב, מר סמעאן סמעאן (להלן – העובד), הועסק כמורה אצל המבקשת (להלן – המעסיקה) משנת 1984 ועד מועד התפטרותו בשנת 1987. בכתב התביעה טען כי על-פי תלושי השכר לתקופת העבודה הופרשו על-ידי המעבידה סכומים המגיעים כדי 6,034 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה) לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות, אלא שהמעסיקה אינה מוסרת לו מידע בדבר זהות הגופים בהם נצברו סכומים אלה. לפיכך עותר העובד כי המעסיקה תחויב בתשלום סכום זה.

2. לגופה של תביעה, טענה המעסיקה כי ביצעה הפרשות כדין וכמובטח וכי מסרה לעובד את כלל המידע האצור בידיה מתקופת העסקתו (שהסתיימה, כאמור, לפני כ- 26 שנים).
עוד טענה המעסיקה כי דין התביעה להידחות בשל התיישנות, וזאת בהתייחס לעילת התביעה הנוגעת להפרה לכאורה של התחייבויות המעסיקה לבצע הפרשות, וזאת החל מהיום בו בוצעה הפרה זו (בהתאם לכל אחד מחודשי העבודה) או לכל המאוחר ביום סיום יחסי העבודה ביום 30.8.1987.

3. בתגובת העובד מיום 20.11.13 טען העובד כי בין הצדדים נרקמו "יחסי נאמנות", ולכן על בית הדין לבחון מתי כפר הנאמן לראשונה בזכויות הנהנה. לטענת העובד פנה ב"כ לראשונה למעסיקה ביום 26.6.12, ולאחר שנענה בשלילה ובתשובה מתחמקת לפיה בחלוף השנים אין בידי המעסיקה חומר נוסף – כפרה לראשונה במועד זה בחובת הנאמנות וכי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד זה. העובד לא טען בכתב התביעה או בתגובתו בכתב לבקשה לסילוק על הסף להתקיימותן של נסיבות שמנעו ממנו לברר את הפרטים האמורים במהלך תקופת העבודה ובמהלך אותם 26 שנים שחלפו ממועד סיום יחסי העבודה ועד מועד הגשת התביעה.

4. ביום 21.11.13 התקיים דיון מוקדם בתובענה, בסיומו התבקש העובד להודיע אם הוא עומד על תביעתו. לאחר שהוגשה הודעה מטעם העובד כי הוא עומד על בירור התביעה, יש לדון תחילה בטענה המקדמית שהועלתה על-ידי המעסיקה – טענת ההתיישנות.

5. אקדים ואומר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את עמדת המעסיקה ולדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

6. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן- חוק ההתיישנות) קובע כי תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה".
את עילת התביעה יש להגדיר כ"מסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה, על פיהן מבקש הוא סעד" (ור': זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 345), או כ"מסכת עובדות אשר בהתקיימן זכאי התובע לסעד שלו הוא עתר" (דב"ע מג/128-3 גליצקי - נאות מרינה בת-ים בע"מ, פד"ע טו 309, בעמ' 319).

7. טענתו של המערער היא כי המעסיקה הפרה את חובותיו כלפיה בכך שלא ביצעה הפרשות כדין או לחילופין – לא מסרה לו את המידע המתאים לצורך שחרור הכספים שנצברו. עילות אלה התגבשו כבר בעד ביצוע ההפרשה עבור כל אחד מחודשי העבודה, או לכל המאוחר – במועד סיום יחסי העבודה בחודש 8/87 או בסמוך לכך. ממועד זה יש למנות את תקופת ההתיישנות, וזאת בהתאם להוראות ס' 6 לחוק ההתיישנות.

8. העובד לא הראה כי אכן יש לראות ביחסי העבודה בין הצדדים משום "יחסי נאמנות" כנטען על-ידו לגבי אותם סכומים הנתבעים בתביעה זו. המעסיקה אינה מחזיקה בכספים שהופרשו, אם הופרשו. אין לראות במעסיקה כאחראית לגורל הכספים שהופרשו לתקופה בלתי מוגבלת בזמן לאחר מועד ביצוע ההפרשות או המועד בו היו אמורות להיות מבוצעות.

9. אמנם, יש ככל לפרש את דיני ההתיישנות באופן הנותן פתח לבעל דין להעלות את טענותיו תוך שמירת זכות הגישה לערכאות (ור': ע"א 630/90 רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד בע"מ, פ"ד מה(5) 365 (1991). יחד עם זאת, יש לאזן זכות זו עם האינטרס של הצד שכנגד - אינטרס סופיות הדיון. דיני ההתיישנות מבטאים את האיזון המתאים כמו גם את הצורך בקיום הליך משפטי יעיל.
שיקולים אלה מכריעים אף הם את הכף לעבר סילוק התביעה על הסף, בשל הגשתה לאחר כ- 26 שנים ממועד היווצרות העילה, כשלא נטען שהתקיימו אלו מהנסיבות הקבועות בחוק ההתיישנות שיש בכוחן לדחות את מירוץ ההתיישנות או להוציא תקופות ממניין תקופת ההתיישנות.

10. לאור האמור לעיל, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, אני מורה על דחיית התביעה על הסף.
בהתחשב בכך שהתביעה נדחתה כבר בשלב מוקדם, ישא התובע בהוצאות הבקשה וניהול ההליך בסך 750 ₪, שישולמו לידי הנתבעת תוך 30 ימים מיום שתומצא לצדדים החלטה זו.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ד, (26 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סמעאן סמעאן
נתבע: מועצה מקומית ראמה
שופט :
עורכי דין: