ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מי-שיר חברה לבניין בעמ' ואח' נגד מאיר רונן ואח' :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא022602/08

בתיק עיקרי: תא 2326/05

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

13/03/2009

בעניין:

1. נוי-שיר חברה לבניין בע"מ

2. מאיר שממה

3. ש.י.רחברה לבנייה בע"מ

4. אל-מאיר (2002) בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד רימר

המבקשים

נ ג ד

1. מאיר רונן

2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ

1. עו"ד בן מנחם

2. עו"ד רקובר

המשיבים

החלטה

התובעים עותרים למתן מספר הוראות-

(א) להורות לנאמנים לשלם מקופת הנאמנות תשלום בגין דמי התיווך נשוא עיסקת המכר;

(ב) להורות לנאמנים לשלם מקופת הנאמנות תשלום בגין שכר השמאי המתבקש במסגרת עיסקת המכר;

(ג) להורות לנאמנים, לאחר קיזוז דמי התיווך, שכר השמאי ושכר הנאמנות, להעביר את הסכום שיוותר בקופת הנאמנות לחשבונה של התובעת 1 (שעל פי הנטען, היא בעלת הזכויות במגרש נשוא התביעה).

בנוסף, עותרים התובעים, בכלליות, לכל סעד אחר שייראה נכון בנסיבות העניין.

סדר הדברים וההתרחשויות הרלוונטיות לענייננו, פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 19/9/08, ואני מפנה לאמור בה. התובעים טוענים, כי הנתבע 1 פתח חשבון בנק פרטי אצל הנתבע 2 ועירב אשראים פרטיים עם אשראי שניתן בבנק אחר לתובעת 1, כמימון לרכישת מגרש מסויים, וזאת בידיעת הנתבע 2, ותוך כדי גרימת נזקים כספיים לתובעים עצמם. לצורך הקטנת הנזקים, הושג בין הצדדים הסדר דיוני, שאושר בהחלטתו מיום 6/6/06 של כב' השופט שמואל ברוך. במסגרת ההסדר הדיוני, הוסכם על ניהול משא ומתן עם הנתבע 2 לצורך שחרור השיעבוד הרובץ על גבי המגרש נשוא התביעה. בסעיף 2.5 להסדר הדיוני נקבע- "עפ"י עקרונות ההסדר, בכפוף להגעה לסכום מוסכם מול הנתבע 2 לצורך שחרור הנכס, ובכפוף למכירת הנכס, הרי שכל תמורה אשר תיוותר ממכירת המגרש לאחר סילוק החוב לבנק, אגב שמירת זכויות הצדדים כלפי הבנק, ולאחר תשלום המסים הרלוונטיים, תופקד בחשבון נאמנות (ראה סעיף 2.6 להלן) באופן שהסכום אשר יופקד בחשבון הנאמנות יושקע בפק"מ שבועי עד להכרעת הסכסוך בין הצדדים, בין בהליך משפטי זה, בין בהליך של בוררות ובין בהסכמה- הכל כפי שיסכימו הצדדים לאחר השלמת מכר המגרש".

בסעיף 2.7 להסדר הדיוני הוסכם על הפקדת סכום של 10,000$ בחשבון הנאמנות ונקבע- "כספי הנאמנות הנזכרים בסעיף זה ישמשו לצורך תשלום לאדריכל אשר ייבחר ע"י הצדדים לצורך הכנת תוכניות להגשה לקבלת היתר על גבי הנכס, וכן לצורך פרסום מודעות למכירת המגרש וגם/או לצורכי תיווך, ככל שיהיה בכך להשלים הוצאות אלו". בסעיף 2.8 הוסדר משך הפקדת הכספים בחשבון הנאמנות, באופן הבא-

"הכספים אשר יתקבלו כתוצאה ממימוש הזכויות יופקדו לח-ן הנאמנות ויחולקו ע"י עורכי הדין על פי פס"ד אשר יינתן ו/או הסדר פשרה ו/או הוראה משותפת ומוסכמת של הצדדים".

בהמשך, בהחלטה בדיון מיום 1/4/07, אושר הסדר דיוני נוסף, הנוגע לאופן חלוקת הוצאות הריבית ותשלומן עד להשלמת חוות דעת רוה"ח מטעם הצדדים. בהחלטתי מיום 19/9/08 המלצתי לצדדים לגבש הסכמה לפחות לגבי ההשתתפות בהוצאות השונות. הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר אופן ההשתתפות ברכיבי ההוצאות, והעלו את טענותיהם בעניין בדיון מיום 23/11/08.

לטעמי, ההסדר הדיוני הראשון מנוסח באופן ברור וממצה, ובו מעוגנים שני עקרונות ברורים וחד משמעיים, הרלוונטיים לענייננו-

(א) התמורה בגין מכירת המגרש אמורה להישמר בחשבון הנאמנות עד להכרעה עניינית בסכסוך או עד להשגת הסכם פשרה, ולפי תוצאותיהם.

(ב) תשלומים לאדריכל, תשלום לפרסום מודעות או דמי תיווך, ישולמו מתוך כספי הנאמנות.

מכאן עולות שתי מסקנות עיקריות-

(א) זהו אינו השלב הראוי להעברת יתרת הכספים בחשבון הנאמנות אל התובעת 1, שהרי טרם ניתנה הכרעה מהותית בתביעה, ולכן אין להיעתר לרכיב זה של הבקשה.

(ב) תשלום דמי התיווך למתווך שפעל למכירת המגרש אמור להתבצע מתוך כספי הנאמנות, ולכן יש להעתר לרכיב בקשה זה.

בתגובתו, טוען הנתבע 1 כי הוא לא היה צד להסכם התיווך וכלל לא אישר את עריכתו. לטעמי, נקודה עובדתית זו אינה רלוונטית לענייננו, שעה שהמקור ההסכמי לתשלום דמי התיווך הוא ההסדר הדיוני, שמגלם את ההסכמות המחייבות לגבי אופן ניהול חשבון הנאמנות.

התובעים טוענים, כי לצורך מכירת הנכס, חויבה התובעת 1 בהיטל השבחה, בסכום של 849,690 ₪, ולצורך הקטנת סכום החיוב, היא פנתה, בידיעת הנתבע 1, אל השמאי אריק דסה, בבקשה לטפל בהקטנת שומת היטל ההשבחה, כנגד תשלום שכר טירחה בסכום של 45,000 ₪. לבסוף הוקטן היטל ההשבחה עד לסכום של 530,000 ₪. בבקשה נטען, כי התובע 2 שילם את מלוא שכר הטירחה עבור השמאי, והוא זכאי להשבת התשלום.

אמנם, תשלום בגין שמאות לא עוגן באופן מפורש בהסדר הדיוני, אך אני סבור כי העיקרון המנחה בעניין זה זהה לעיקרון המנחה בכל הנוגע לתשלום דמי התיווך מתוך הכספים שבנאמנות, וגם כאן, העובדה שהנתבע 1 לא היה צד ישיר להתקשרות עם השמאי, אינה גורעת מהיתרונות שהפיק גם הוא (גם אם באופן עקיף) מהפחתה בסכום היטל ההשבחה, שנבעה משמאות הנכס.

לפיכך, מתקבלת הבקשה, גם בנוגע לרכיב זה.

אציין, כי בניגוד לטענת הנתבע 1, אין שום סיבה להותיר את העניין כעת ללא הכרעה, ו"לצפות" מהמתווך והשמאי להגיש תביעות נפרדות בעניין, שעה שסוגיות נקודתיות אלה עולות, במפורש או במשתמע, מנוסח הדברים בהסדר הדיוני.

הבקשה מתקבלת חלקית, בהתאם לאמור. הצדדים מתבקשים לפעול בהתאם, בתוך 30 יום. אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ז באדר, תשס"ט (13 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו