ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (.. צ'אם 2000 תעשי נגד בלכנר )בתיק בלכנר נגד כונס הנכסים :

6


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא013670/07

בתיק עיקרי: פשר 2048/06

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

13/03/2009

בעניין:

צ'אם 2000 תעשיות מזון

ע"י ב"כ

עו"ד בן-ישראל

המבקשת

נ ג ד

1 . בלכנר ארז, החייב

2 . בלכנר חיה, החייבת

3. אייזקס אריאל

4. אייזקס אלון

ע"י ב"כ עוה"ד זיסקינד ודוד

5. בנק איגוד לישראל בע"מ

6 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

ע"י ב"כ עו"ד אילון בריל

7 . עו"ד חבר ארז, נאמן לנכסי החייב

המשיבים

החלטה

המבקשת עותרת להורות על רישומה של משכנתא מדרגה שנייה שניתנה על ידי המשיבים 1-4 לטובת המבקשת. בנוסף, עותרת המבקשת להורות על תקפות ההתחייבות לשעבוד הדירה במשכנתא מדרגה שנייה.

המשיבים 1 ו-2 ניהלו עסק לשווק ביצים, והמבקשת מכרה להם את תוצרתה.

המבקשת טוענת, כי להבטחת הכספים שהמשיבים 1 ו-2 חייבים לה, הם הסכימו לרשום משכנתא מדרגה שנייה על הדירה האמורה (המבקשת מציינת כי הזכויות בדירה רשומה משכנתא מדרגה ראשונה לטובת המשיב 5).

על פי נסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין (נספח א' לבקשה), ¾ מהזכויות רשומות על שם המשיבים 1 ו-2 (3/8 כל אחד) ו-1/4 מהזכויות רשומות על שם המשיבים 3 ו-4 (1/8 כל אחד).

על פי הנטען, ביום 9/4/06 חתמו המשיבים 1 ו-2 על הוראה בלתי חוזרת המורה למשיב 5 לרשום משכנתא מדרגה שניה על דירה זו, לטובת המבקשת. במסגרת ההוראה נקבע כי גובה המשכנתא הוא כהפרש בין גובה המשכנתא שנטלו המשיבים 1 ו-2 מהמשיב 5 לבין ערך הנכס (נספח ב' לבקשה).

לטענת המבקשת, ביום 28/4/06 חתמו המשיבים 1-4 על ייפוי כח מאומת כדין, המייפה את כוחם של באי כוחה, בין היתר, לטפל ברישום משכנתא בדרגה שניה, לרבות כל הפעולות הכרוכות בכך.

המסמך הנטען כייפוי כח צורף כנספח ג' לבקשה, ובו נאמר-

"אנו החתומים מטה, חיה בלכנר...ארז בלכנר...איזקס אריאל...ואיזקס אלון בעלי דירה מס' 21, הנמצאת במשעול השוהם 8 בחולון...מייפים את כוחם של עוה"ד עדי קפלן...לברר את זכויותינו בקשר לדירה בלשכת רישום המקרקעין ו/או בכל רשות או גוף ממשלתי, לברר בבנק איגוד לישראל בע"מ (להלן- "הבנק") פרטים אודות המשכנתא הרשומה על הדירה לטובת הבנק, וכן לטפל ברישום משכנתא בדרגה שניה לגבי הדירה לטובת "צ'אם 2000 תעשיות מזון שותפות מוגבלת", לרבות ביצוע כל הפעולות הנדרשות לשם כך, ובכלל זה לייצגנו בפני הבנק ו/או הגורמים הרלבנטיים ולעיין בכל המסמכים הקשורים בדירה".

יש לציין, כי המשיבים 3 ו-4 הם בניה של המשיבה 2. המשיב 1 הוא בן זוגה של המשיבה 2.

המבקשת טוענת, כי היא הסתמכה על המשכנתא בדרגה שנייה שניתנה לה, והמשיכה במתן האשראי למשיבים 1 ו-2. ביום 8/5/06 נחתם הסכם פשרה לסילוק חובם של המשיבים 1 ו-2 במסגרת הליך ההוצל"פ שננקט כנגדם (נספח ד' לבקשה).

המבקשת טוענת כי המשיב 5 הביע את הסכמתו העקרונית לרישום משכנתא מדרגה שניה, בהתאם למבוקש, וביקש מסמכים מסויימים לגבי הכנסות המשיב 1 ושמאות הנכס.

ביום 26/10/06 הגישו המשיבים 1 ו-2 את בקשותיהם למתן צו כינוס והכרזה על פשיטת רגל (אעיר, כי על פי המצויין על גבי התיקים, ההליך מטעם המשיב 1 הוגש ביום 17/9/06, וההליך מטעם המשיבה 2 הוגש ביום 1/2/07). המשיב 1 הוכרז כפושט רגל בהחלטתי בדיון מיום 7/7/08, והמשיבה 2 הוכרזה כפושטת רגל בהחלטתי מיום 11/12/07 (בש"א 23630/07).

לטענת המבקשת, התחייבות המשיבים 1-4 לרשום על הדירה משכנתא לטובתה, מקנה לה זכויות שביושר, ולכן זכויותיה בדירה גוברות על זכויותיהם של נושים לא מובטחים של המשיבים.

המשיבים 3 ו-4 טוענים, כי הם מעולם לא הסכימו, ובוודאי שלא חתמו, על כל הסכמה שהיא בדבר מישכון זכויותיהם בדירה, לטובת המבקשת. לטענתם, ייפוי הכח שצורף לבקשה לא נחתם בפני עו"ד ולא אומת על ידי עו"ד, בנוכחותם.

מכל מקום, טוענים המשיבים 3 ו-4 כי ככל שייפוי הכח כלל הרשאה לרישום משכנתא בדרגה שניה, הרי שהזכויות הכפופות לכך הן זכויותיהם של המשיבים 1 ו-2 בלבד, ולא זכויות המשיבים 3 ו-4.

עמדה זו הובעה בתחילה על ידי המשיבים 3 ו-4 בלבד, אך היא אומצה לאחר מכן במסגרת הסיכומים מטעם המשיבים 1-4. בנוסף, לטענתם, לא ניתן להכיר ב"משכנתא שביושר", ולפיכך העדר רישום משכנתא, שולל את תוקפה.

המשיב 5, לעומת זאת, טען כי אין לו כל עמדה לגבי הבקשה הנוכחית, שכן החוב כלפיו נפרע במסגרת הליך הוצל"פ שננקט כנגד המשיבים 1 ו-2.

הכנ"ר מתנגד לבקשה, מהטעם שאין להכיר במוסד של "משכון שביושר" במסגרת הליך חדלות פירעון. הנאמן לנכסי החייבים, עו"ד ארז חבר, מתנגד גם הוא לבקשה, מהטעם שהבטוחה לטובת המבקשת, לא נרשמה כנדרש בעקבות רשלנותה שלה, ולכן היא נדחית כלפיו. לטענתו, ככל שיש לפעול למימוש הדירה, הרי שהדבר צריך להיעשות מטעמו והכספים אמורים להיכנס לקופת פשיטת הרגל. הנאמן מצטרף גם הוא לעמדת המשיבים 1 ו-4 והכנ"ר, וטוען כי אכן אין הכרה בזכויות שביושר, לגבי משכנתא, ולכן אין להקנות עדיפות למבקשת על פני נושים אחרים.

ניתן להיווכח, כי הדיון בענייננו נחלק לשתי סוגיות עיקריות-

(א) אמיתותו ותוקפו של המסמך הנטען כייפוי כח לרישום משכנתא ;

(ב) תוקפה של ההתחייבות לרישום משכנתא, ככל שקיימת, ביחס לנשייתם של נושים אחרים, ושאלת קיומה של "משכנתא שביושר", המקנה תוקף למשכנתא, גם בהעדר רישום. סוגייה זו אמורה להבחן, לטעמי, על רקע המשמעות המעשית הייחודית הקיימת להליך פש"ר, ומהות תפקידו של הנאמן (או המנהל המיוחד) אל מול נושים הנטענים כמובטחים, ונושים רגילים.

לכאורה, נוסחו של המסמך הנטען כייפוי כח הוא ברור ונהיר, ובאופן עקרוני, מבחינה צורנית, אכן עשוי היה לגבש מסקנה בדבר קיומה של גמירות דעת מצד המשיבים 1-4 לרישום משכנתא לטובת המבקשת (מסקנה העשויה לנבוע גם מהסכם הפשרה בין המבקשת למשיב 1, נספח ד' לבקשה). אלא שהמשיבים מעלים השגות כבדות משקל כנגד תוקפו של ייפוי הכח.

בחקירתם הנגדית, אישרו המשיבים 3 ו-4 שהחתימה על גבי המסמך הנטען כייפוי כח היא חתימתם, אלא ששניהם טענו שמדובר בייפוי כח שנועד לבדיקה בלבד של האפשרות העקרונית לרישום המשכנתא.

המשיב 4 טען- "...זה היה לפני כמה שנים ואמא שלי הסבירה לי שזה ייפוי כח עדי לבדוק משכנתא על חלקה בדירה". המשיב 3 הסביר, באופן דומה- "...אני הבנתי שחותמים פה על אפשרות לבדיקה של שעבוד שני של חלק בבית שהיא על שם אמי ובעלה. לא מעבר לזה".

(עמ' 4 לפרוטוקול).

על גבי המסמך הנטען כייפוי כח, מופיעות, כאמור, חתימותיהם של המשיבים 1-4, ובנוסף, על גבי החלק המאמת את חתימותיהם, מופיעה חתימה מסויימת ועליה חותמת דפוס, כביכול, של עו"ד בן משה חיים (ויקו).

עו"ד חיים (ויקו) בן משה נחקר נגדית לגבי אותנטיות החתימה-

"ש: מציגה לך את ייפוי הכח. זוהי חתימה שלך?

ת: זו לא חתימתי וגם לא כתב ידי. שמי לא וקו, אלא ויקו.

ש: אתה מכיר את אחד האנשים: בלכנר חיה, ארז, האדונים אייזקס שבחוץ?

ת: לא וגם מעולם לא ראיתי את המסמך הזה. הבאתי איתי היום גם דוגמת חתימה שלי".

(עמ' 5 לפרוטוקול).

אני סבור, כי עצם קיומן של חתימות המשיבים 3 ו-4 על גבי טופס הייפוי כח (שאין מחלוקת לגבי האותנטיות שלהן), יוצרת איזושהי הנחה ראשונית בדבר מודעותם לתוכנו ומשמעותו.

עם זאת, לא הופרכה טענת המשיבים בדבר חוסר האותנטיות של החתימה הנחזית כחתימתו של עו"ד בן משה, ולכן יש לצאת מנקודת הנחה, שייפוי הכח לא אומת כנדרש. טענת המשיבים 3 ו-4 לפיה הם סברו שמדובר בייפוי כח ל"בירור" האפשרות לרישום משכנתא, אינה מגובה באופן ממשי בנוסח ייפוי הכח, אך מנגד, לא ניתן (גם לא מכח נוסח הדברים) לשלול את האפשרות שהסכמתם של המשיבים 3 ו-4 נסבה רק על רישום משכנתא על חלקם של המשיבים 1 ו-2 בדירה, ולא על חלקם שלהם.

מכאן נובע, שלמרות שפרשנות המבקשת את הדברים תואמת את נוסח ייפוי הכח, לא הייתה גמירות דעת מלאה מצד המשיבים 3 ו-4, ולכן ספק עד כמה התגבשה, מבחינתם, הסכמה להכפפת זכויותיהם בדירה למשכנתא (המשיבים 3 ו-4 אינם צד להסכם הפשרה האמור) .

מכל מקום, כאמור, בהעדר אינדיקציה לאמיתות אימות ייפוי הכח, אין להקנות עדיפות לזכותה הנטענת של המבקשת לרישום משכנתא.

באופן דומה, ובניגוד לטענת המבקשת, אין מקום לקבלת עמדתה החלופית, לפיה מדובר בהמחאת זכות שניתנה לטובתה, וגוברת על עיקול המאוחר לה.

לאור תוצאה זו, מתייתר הצורך לדון בקיומה העקרונית של "משכנתא מן היושר".

אציין רק, כי המבקשת והמשיבים הציגו פסיקה שלכאורה, אינה אחידה, ולאחר עיון בעקרונות שהובעו בה, אני נוטה לאמץ את דבריה של כב' סגנית הנשיא ורדה אלשיך בפש"ר (תל אביב-יפו) 327/93, בש"א 1256/02 שרון נ' אלפסי (1/9/02)-

"בהלכת בנק אוצר החייל, קבע בית המשפט העליון הלכה ערכית ועקרונית כי זכותו של אדם אשר רכש קניין במקרקעין, אולם לא הצליח לשכלל זכותו ברישום, לא יפסיד את זכותו בשל פרט טכני מעין זה כלפי עיקול מאוחר (אשר אינו זכות קניינית כלל ועיקר), על כל המשתמע מכך. הלכת בנק אוצר החייל נמנעה מלקבוע קביעה דומה כלפי משכון, וזאת שלא בכדי. התקנת "משכון שביושר" היה מייתר חלקים גדולים מן ההסדר החוקי בענייני שעבודים, המוסדר בחוק המשכון וקובע כללים ספציפיים של פומביות. כמו כן, קיומו של "משכון שביושר" נשלל במפורש בהלכת ע"א 455/89 קולומבו מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (להלן: הלכת קולומבו)...מרגע שממונה בעל תפקיד כנאמן על נכסי החייב, הרי בעל התפקיד דנן אינו "נושה", אלא בא בנעלי החייב עצמו. אי לכך, ה'תחרות' בנסיבות המקרה דנן אינה בין שני נושים, אלא בין נאמן הבא בנעלי החייב לבין נושה אשר כפוף לכל דיני פשיטת הרגל, ועליו הנטל להוכיח לנאמן את חובו, במסגרת הפרוצדורה הספציפית של הפקודה".

העובדה שהמשכנתא לא נרשמה בפועל, נובעת מהתנהלותה של המבקשת עצמה (וזאת למרות ההפרשים הלא-ניכרים בין מועדי עריכת הסכם הפשרה והמסמך הקרוי ייפוי כח לבין נקיטת הליכי פשיטת רגל מצד המשיבים 1 ו-2).

מרגע שננקטו הליכי פש"ר, ובוודאי מרגע שהחייבים הוכרזו כפושטי רגל, עובר ניהול נכסיהם וחיוביהם לסמכות הנאמן (שתיפקד קודם לכן כמנהל מיוחד), וזכויותיה הנטענות של המבקשת נבחנות מולו, ולא ישירות אל מול נושים אחרים.

מכאן, אני סבור, כי הקונסטלציה של "משכנתא מן היושר", גם אם תיתכן מבחינה עקרונית, אינה רלוונטית להליך פש"ר, שבו זכויותיהם של נושים שונים אינן נבחנות זו מול זו, אלא כל אחת מהן נבחנת אל מול המנהל המיוחד או הנאמן.

לאור זאת, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות.

ניתנה היום י"ז באדר, תשס"ט (13 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו