ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחמה ממו נגד המוסד לביטוח לאומי :

ניתנה ביום 22 אוקטובר 2013

נחמה ממו
המבקשת

-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה

השופטת ורדה וירט-ליבנה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 22928-03-13; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנפגעי עבודה (להלן גם – הוועדה) מיום 6.2.2013.
עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה מושא הערעור על פי פסק דין של בית הדין האזורי מיום 27.3.2012 (ב"ל 30194-10-11; הרשמת שגית דרוקר) (להלן - פסק הדין). במסגרת פסק דין זה ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתזמן את המבקשת ותבחן האם יש בממצא של הגבלה בתנועות האבדוקציה כדי להצדיק קביעת דרגת נכות.
הוועדה, בהחלטתה מיום 6.2.2013, דחתה את הערר והסבירה כי "אבדוקציה, דהיינו הרמת היד הצידה נמצאה מוגבלת עד ל- 100 מעלות, דהיינו מעל לגובה השכם, טווח זה אכן מצביע על הגבלה מסוימת... בהתאם למסקנות הוועדה גם ממצא זה משקף את המחלה הניוונית ולא תוצאה של האירוע הטראומטי". על כן, קבעה הוועדה כי למבקשת נכות יציבה בשיעור של 0% החל מיום 1.9.2010.
בפסק דינו מיום 2.7.2013 דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת וקבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין באשר להתייחסותה לממצא של ההגבלה בתנועות האבדוקציה, ובהנמקתה באשר לאי-ייחוס המגבלה לפגיעה שהוכרה. עוד קבע בית הדין האזורי כי קביעתה של הוועדה לפיה מדובר בממצא הנובע ממחלה ניוונית הינה בגדר קביעה רפואית אשר אינה מהווה נושא לערעור בפני ערכאת הערעור.
בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. המבקשת טוענת כי בית הדין האזורי שגה כאשר קבע כי מגבלותיה נובעות מבעיות רפואיות קודמות ומדגישה כי מצבה הרפואי החמיר באופן משמעותי מאז אירוע הפגיעה בעבודה.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה מיום 6.2.2013 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. אין בטיעוניה של המבקשת דבר אשר יצביע על טעות משפטית בהחלטתה של הוועדה אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי היא עיינה בתיק הרפואי של המבקשת, עיינה בפסק הדין, והסבירה מדוע אין לקבוע למבקשת נכות בגין הגבלה בתנועות האבדוקציה. בכך, מילאה הוועדה אחר הוראותיו של פסק דינו של בית הדין האזורי. כמו כן, יצוין כי קביעת הוועדה לפיה ה הגבלה בתנועות האבדוקציה נובעת ממחלה ניוונית ולא מאירוע הפגיעה נכללת בגדר שיקול הדעת הרפואי הנתון לוועדה.
הכלל הוא כי בית הדין מתערב בהחלטת הוועדה אם מתגלית בה טעות משפטית. כפי שנקבע ולאחר שבדקתי את החלטת הוועדה לא מצאתי כי יש טעות משפטית בהחלטה זו וכך גם לא נמצאה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד (22 אוקטובר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נחמה ממו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: