ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם סימון נגד יעקב לנקרי :

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

המערערים

  1. אברהם סימון
  2. בת ציון סימון

נגד

המשיב
יעקב לנקרי

פסק דין

ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל באשדוד מיום 14/3/13.

בהחלטה זו קבע כבוד הרשם כי יש לדחות בקשת המערערים (החייבים בתיק ההוצל"פ) שהוגשה על יסוד טענתם לפיה סיימו את התשלומים על פי הסכם מיום 20/2/13 ואשר במסגרתה הועלו טענות בדבר קיומן של ראיות חדשות לתרמית. כך גם ביקשו המערערים לסגור את תיק ההוצל"פ וכן להורות על השבת כספים שנגבו ביתר.

בערעור נטען כי בין הצדדים נחתם הסכם ביום 7/1/10 נשוא תיק ההוצל"פ, אשר קשור לשישה תיקי הוצל"פ, ולפיו ישלמו המערערים תשלומים שונים. לטענת המערערים הם שילמו את כלל התשלומים בהתאם לאותו הסדר, אולם המשיב נקט נגדם בהליכים בתיק ההוצל"פ וזאת בניגוד להסכם, תוך שהוא גובה מהם כספים ביתר.

ראש ההוצל"פ דחה את בקשתם של המערערים לקבוע כי שילמו על ידיהם כספים ביתר בתיקי ההוצל"פ השונים ועל החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה. בערעור אשר נדון בפני כבוד השופט עמית כהן, הגיעו הצדדים ביום 21/2/13 להסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בתמצית, כולל ההסכם מיום 21/2/13 התחייבות של המשיב להעביר למערערים סך של 10,000 ₪, אשר לגביו יוגדל סך החוב בתיק ההוצל"פ, והסך האמור ישולם ב-10 תשלומים, כך שעם העברת התשלום החודשי האחרון, ייסגר תיק ההוצל"פ. כך גם הובהר כי המערערים מצהירים ומאשרים כי הם מוותרים על כל טענה שיש להם נגד המשיב או אשתו וכן נגד בא כוח המשיב.

כמפורט לעיל, המערערים פנו לאחר אותו מועד לראש ההוצל"פ בבקשה בה נטען כי התגלה להם מידע חדש ביחס לתשלומים שנגבו על ידי המשיב בתיקי ההוצל"פ. כבוד הרשם, בהחלטתו נשוא הערעור, דחה את בקשתם.

בערעור שהוגש נטען כי החלטות ראש ההוצל"פ ניתנו על יסוד תרמית מצד המשיב ועל כן היה מקום לשוב ולדון בנושא התשלומים ששולמו בתיקי ההוצל"פ ובטענת המערערים בדבר גביית יתר.

בדיון שנערך בפני הדגיש המערער כי על אף שפסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים מיום 21/2/13 לא בוטל, ועל כן עומד על כנו, עדיין שמורה למערערים האפשרות לדרוש השבה של תשלומים אשר לפי טענתם שולמו ביתר, וזאת נוכח המידע החדש שהתגלה להם לאחר מועד ההסכם.

עיון במסמכים השונים אשר משקפים את טענות הצדדים קודם למועד שבו נערך ההסכם מיום 21/2/13 אשר קיבל תוקף של פסק דין מעלה, כי ההסכם האמור נערך בין הצדדים לאחר שטענותיהם של המערערים בדבר גביית יתר היו ידועות וברורות.

נוכח ההסכם ופסק הדין אשר נתן לו תוקף, וויתרו המערערים על כל טענה שיש להם נגד המשיב. במצב דברים זה, כאשר ההסכם עומד בתוקפו, אין המערערים רשאים לשוב ולדרוש השבת כספים אשר לפי טענתם נגבו מהם ביתר (טענה אשר כבר נדחתה לגופה על ידי רשם ההוצל"פ בהחלטה קודמת).

לא מצאתי בסיס לטענת המערערים לפיה התגלה להם מידע חדש, אודות תיקי ההוצל"פ, אשר יכול לאפשר להם לשוב ולהעלות את הטענה בדבר גביית יתר, חרף ההוראה המפורשת שנקבעה בהסכם, וחרף העובדה כי מטרת ההסכם היתה, בין היתר, להביא לסילוק טענות אלו ממש של המערערים.

לפיכך, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו המפורטת של רשם ההוצל"פ, לפיה פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם לא בוטל, ועל כן יש לקיימו ולפיכך יש לדחות את בקשתם של המערערים.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערים יישאו בתשלום הוצאות המשיב בערעור, בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
זכות להגשת בקשה למתן רשות לערער, בהתאם למועד הקבוע בדין.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם סימון
נתבע: יעקב לנקרי
שופט :
עורכי דין: