ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף לולוש נגד דוד דדש :


בפני כבוד השופט ראובן שמיע

מבקש

יוסף לולוש
ע"י ב"כ עוה"ד שבתאי סיני

נגד

משיבים

  1. דוד דדש
  2. אמין ג'ומעה

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, למבקש טענות משפטיות בדבר התעלמותו הבלתי מוצדקת של בית משפט קמא מההסכם לפיצוי מוסכם שנחתם בין הצדדים. המבקש הנו פנסיונר, ללא נכסים וללא הכנסות, מלבד הפנסיה. זוגתו עקרת בית, ואף היא ללא הכנסות. לטענתו, במסגרת פסק הדין בבית משפט קמא, נדרשו המשיבים לשלם למבקש סך של 6,000 ₪, ברם, חרף פניות רבות שנעשו לבא כוחם של המשיבים , הם לא השיבו למבקש סכום זה. לדבריו, בצר לו, פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל, וכעת עומד חובם של המשיבים על סך של 6,700 ₪. לטעמו, סיכויי הערעור הנם גבוהים, וכי ככל שהמבקש לא יפקיד את סכום הערבון בקופת בית המשפט, למשיבים לא ייגרם כל נזק, שכן הם יוכלו לקזז הוצאות שייפסקו לטובתם, באם ייפסקו, מיתרת חובם למבקש בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת ב"כ המשיבים, על המבקש היה לפרט בפרוטרוט את נכסיו, חסכונותיו והכנסותיו. המבקש לא הרים את הנטל המינימלי להראות שאין לו נכסים מסוג כלשהו, כשאין להתעלם מכך, שהערעור נשוא הדיון, הנו על עבודות שיפוצים שבוצעו בנכס המבקש, בית ערבי בשכונת מלחה בירושלים. המבקש לא צירף שום מסמך המוכיח טענתו בדבר היותו במצב כלכלי בכי רע, ונשאלת השאלה, מהיכן היו לו 90 אלף ₪ לשלם עבור השיפוצים בביתו . לטעמם, סיכויי הערעור קלושים.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המבקש נעדר נכסים פרט לדירה אותה שיפצו המשיבים. לטענתו, המשיבים כלל לא התייחסו לעובדה שלא שילמו את הסכום שנפסק לחובתם בבית משפט קמא.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, המבקש לא הסביר אם ניסה לגייס את סכום הערבון באמצעות חוג קרוביו ומכריו, ולא הסביר כיצד מימן את שכר טרחת עורך דינו הפרטי, כנדרש בפסיקה (ראה: רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' ירון נהרי, 20.8.12). המבקש אף לא ציין מהן סך הוצאותיו, ולא המציא אישורים המעידים על סך נכסיו והכנסותיו, לרבות קצבאות פנסיה, תדפיסי חשבון בנק וכו'. לפיכך, ברי כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הערעור להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שהמשיבים טרם שילמו למבקש את שנפסק לחובתם בבית משפט קמא, שיש להעמיד את הערבון על סכום מתון של 5,000 ₪ בלבד .

אציין, כי ככל שלמשיבים ייפסקו הוצאות לטובתם בסכום העולה על סכום הערבון שיופקד, יוכלו המשיבים להתקזז כנגד חובם כלפי המבקש בתיק ההוצאה לפועל.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם


מעורבים
תובע: יוסף לולוש
נתבע: דוד דדש
שופט :
עורכי דין: