ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד פואד אבו רקייק :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע

פ 008084/08

בפני:

כבוד השופטת חני סלוטקי

תאריך:

22/02/2009

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה
נגד

פואד אבו רקייק

הנאשם

נוכחים:

בא כוח המאשימה – עוה"ד צברי

הנאשם ובא כוחו – עוה"ד דרבאשי שפיק

גזר - דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות של סחר בסמים, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, בכך שמכר לסוכן משטרתי בארבע הזדמנויות שונות סם מסוכן מסוג הירואין.

בפעם הראשונה מכר הנאשם לסוכן 9.85 גרם הירואין תמורת 1,150 ₪.

בפעם השנייה מכר הנאשם לסוכן 30 גרם הירואין תמורת 2,800 ₪.

בפעם השלישית מכר הנאשם לסוכן 25.73 גרם הירואין תמורת 2,800 ₪ ובפעם הרביעית מכר הנאשם לסוכן 31.08 גרם הירואין תמורת 2,800 ₪.

2. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

הוסכם כי יוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

3. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם רווק בן 23. טרם מעצרו התגורר בצריף עם אמו ואחיו ולא עבד.

מעברו עולה כי סיים 10 שנות לימוד ולא השתלב במסגרת תעסוקתית. בני משפחתו מתקיים מקצבת ביטוח לאומי.

משפחת המוצא מונה שמונה אחים. חלק מאחיו מרצים עונשי מאסר. אח אחד נהרג.

אביו של הנאשם נשוי לשלוש נשים, כשאמו של הנאשם היא האישה הראשונה. הוריו גרושים ויש ביניהם נתק. מצבה הכלכלי של האם קשה. אביו לא תמך בבני המשפחה ולא עמד איתם בקשר. הנאשם הביע כעס על אביו.

הנאשם מכור לסמים מזה מספר שנים. לדבריו, כיום נמנע מלהשתמש בסמים. הנאשם שוחרר לפני כשנתיים ממאסרו האחרון בן 18 החודשים בגין עבירות סמים.

להתרשמות קצינת המבחן הנאשם הוא בעל יכולת ביטוי נמוכה. הנאשם גדל בהזנחה ובמצוקה כלכלית, ללא תמיכה והכוונה הורית ומבלי שסופקו צרכיו הבסיסיים. בשיחה התקשה הנאשם לענות על שאלות אודות פרטים אישיים.

עוד התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם בעל מערכת ערכים שולית על פיה הוא פועל.

בנוגע לסמים, שיתף הנאשם כי החל להשתמש בסם מסוג קנבוס בהיותו בגיל 16. באופן הדרגתי שימושו הסם החל להיות יותר אינטנסיבי. לדבריו, במהלך שנות השימוש לא ערך כל ניסיון גמילה. לדבריו, במהלך המאסר האחרון לא צרך סמים, אך לא השתלב בתוכנית טיפולית כלשהי וכי מיד עם שחרורו חזר להשתמש בסמים.

ביחס לעבירות הנדונות, הנאשם הודה ולקח אחריות. הנאשם מסר כי אדם התקשר אליו וביקש כי ישיג עבורו סמים, הוא הסכים והשיג לו סמים באמצעות חבר. לדבריו, באותה תקופה היה שרוי בחובות כספיים וקיבל איומים. להערכת קצינת המבחן, הנאשם עומד בקשר עם חברה שולית והעבירה בוצעה על רקע ניהול אורח חיים שולי.

להתרשמות קצינת המבחן מדובר בנאשם בעל כוחות מעטים להתמודדות במישורי החיים. הנאשם הביע רצון לערוך גמילה, יחד עם זאת התקשה להגדיר עצמו כמכור לסמים ולראות את המורכבות בתחום.

להערכת שירות המבחן הנאשם אינו בשל לטיפול. רצונו לשינוי הוא ברמה הצהרתית בלבד. הנאשם מתקשה לגייס כוחות לשינוי והוא חסר כוחות להשתלב במסגרת טיפולית.

בשל כל האמור, נמנעה קצינת המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו של הנאשם.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על נסיבות ביצוע העבירות, כעולה מכתב האישום המתוקן.

לטענתו, הנאשם הוא סוחר סמים, כאשר הנאשם סיפק לסוכן כמויות סם נכבדות והפיק מכך טובה כלכלית משמעותית. הנאשם עסק בהפצת סמים מהסוג הקשה ביותר ובית המשפט, לטענתו, צריך לתת על כך את הדעת.

ב"כ המאשימה עמד על כך כי חרף גילו הצעיר של הנאשם, הוא צבר לחובתו שלוש הרשעות קודמות בעבירות סמים ואף ריצה עונש מאסר, כעולה מגיליון הרשעות קודמות שהוגש בעניינו, דבר שלא היה בו, לטענתו, ללמדו לקח.

עוד עמד ב"כ מאשימה על כך, כי חרף שלושת המאסרים המותנים העומדים לחובת הנאשם, כעולה מגזרי הדין שהוגשו בעניינו, וחרף המאסר הארוך שריצה, העיד על עצמו הנאשם כי אין מורא החוק רובץ עליו.

על כן, טען ב"כ המאשימה כי עונשו של הנאשם צריך להביע את הסתייגות החברתית ממעשי ולהרחיקו מהחברה לתקופה משמעותית.

ב"כ המאשימה הביא פסיקה לתמיכה בטענותיו לעניין העונש הראוי במקרה דנן.

ב"כ המאשימה הפנה לתסקיר שירות המבחן, אשר לא בא בהמלצה בעניינו של הנאשם ולפיו, הנאשם אינו בשל ולו ברמה הבסיסית להליך שיקום.

בשל כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה להעדיף את האינטרס הציבורי ולהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר על תנאי, להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר לכל עונש מאסר שיושת עליו, פסילה וקנס.

5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש עמד על הודאת הנאשם כבר בחקירתו במשטרה ויש בהודאתו של הנאשם חסכון בזמן שיפוטי יקר.

עוד עמד ב"כ הנאשם על כך כי כתב האישום תוקן וחומרתו פחותה לעומת כתב האישום המקורי. כמו כן, הנאשם עצור מזה 10 חודשים ומדובר בתקופה ארוכה בהם הנאשם נמצא בתנאים קשים.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה, לטענתו, כי נסיבות חייו של הנאשם הן קשות ביותר, כשהנאשם בן לאם חד הורית וכי הוא גדל במצוקה קשה מבחינה רגשית וכלכלית.

הנאשם החל להשתמש בסמים מגיל 16.

עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם מודה ולוקח אחריות על ביצוע העבירות.

לטענת ב"כ הנאשם, אמנם שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה בעניינו של הנאשם, אולם הנאשם לא צרך סמים כל התקופה והסוכן הוא שיצר עימו קשר בתיק זה.

ב"כ הנאשם ביקש להסתכל על האישומים כמקשה אחת וכעסקת מכירה אחת, שכן מדובר באותו סוכן.

ביחס למאסרים המותנים, סך הכל 15 חודשים, ביקש ב"כ הנאשם כי לפחות חלקם יהיו בחופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה.

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה לעניין העונש הראוי במקרה זה, לטענתו, וביקש כי יתאפשר לנאשם לראות פני עתיד.

6. הנאשם גם הוא ביקש לומר את דברו בפני. הנאשם הביע צער על ביצוע העבירות. לדבריו, הוא רוצה להשתחרר, לחזור לביתו וכי לא יחזור על כך בעתיד.

7. בתי המשפט על ערכאותיהם השונות שבו והדגישו את החומרה הרבה שיש בעבירות הסחר בסמים ובצורך למגרן, עקב פגיעתן הקשה בחיי החברה והסכנה שהן נושאות לשלום הציבור.

בענייננו, המדובר בסם מסוכן במיוחד- הירואין, ובכמויות לא מבוטלות שנמכרו במספר הזדמנויות.

בעניין הירואין נאמר בע"פ 6029/03, מדינת ישראל נ' גולן שמאי, פ"ד נח(2), 734 ,עמ' 739-740 :

"הדגשנו, לא אחת, כי במציאות המצערת שנוצרה אצלנו צריכים העונשים בעניין הסחר בהירואין להיות חמורים ולשאוף, במידה רבה יותר מן המקובל בעבר, אל העונש המקסימלי שנקבע בחוק.

כן קבעה ההלכה, כי בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו (למשל, פרשת אלמצרי, לעיל; פרשת אמזלג, לעיל). שומה עליו על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם - צרכנים קיימים וצרכנים פוטנציאליים - לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם. על כל אלה ועוד עמד בית-המשפט בפרשת קרדוסו באומרו, בין השאר, דברים אלה (שם, 787):

לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם-מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עיסקאות-מכר אלו זוכים הם בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים, כמובן, מבחינה משפטית בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין.

חומרה, חומרה, חומרה - זו חייבת שתהא דרכו של בית-המשפט."

מעברו הפלילי של הנאשם עולה כי, הנאשם הורשע בעבר בעבירה זהה ומעיון בגזר הדין בת.פ. 2027/05, של בית משפט השלום בבאר שבע, שבו הוטלו עליו 18 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה שהוא בר הפעלה, עולה כי כבר אז סחר הנאשם בהירואין בשתי הזדמנויות, אם כי בכמויות קטנות יותר.

הרשעתו הנוכחית של הנאשם היא איפוא, בבחינת עליית מדרגה בסולם הפשע ומעידה כי עסקינן בסוחר סמים ממש, אשר לא נרתע מלסחור בסמים גם בשעה ששלושה מאסרים מותנים תלויים ועומדים כנגדו וגם לאחר שריצה עונש מאסר בפועל.

לזכות הנאשם שקלתי את הודאתו, כבר בחקירתו במשטרה.

בהודאתו יש משום לקיחת אחריות על מעשיו וחיסכון בזמן שיפוטי.


8. לפיכך ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים :

א. אני דנה את הנאשם ל- 4 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו 14.4.08.

ב. אני מפעילה את המאסרים המותנים בת.פ. 5762/05 (6 חודשים), ת.פ. 5008/05 (3 חודשים) ות.פ. 2027/05 (6 חדשים) של בית משפט השלום בבאר שבע באופן ש- 6 החודשים בת.פ. 2027/05 ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה ואילו המאסרים המותנים הנוספים ירוצו בחופף למאסר שהוטל, זאת בהתחשב בהודאת הנאשם ובכך שהנאשם יכול היה לצרף את אותם תיקים שהעבירות בהן קדמו לעבירות בת.פ. 2027/05, אך משום מה לא עשה כן.

סך הכל על הנאשם לרצות 54 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו הנ"ל.

ג. אני דנה את הנאשם ל- 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ד. הסם שנתפס יושמד.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום כ"ח בשבט, תשס"ט (22 בפברואר 2009) במעמד הצדדים.

ח. סלוטקי, שופטת