ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דדון אילן נ. דלתות ירושליםבע"מ :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

דמ 005513/07

בפני:

דיתה פרוז'ינין - סגנית נשיאה

נציג עובדים – מר שחם

נציג מעבידים – מר שפירא

01/02/2008

בעניין:

אילן דדון

בעצמו

התובע

נ ג ד

דלתות ירושלים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

ש. כהן

הנתבעת

פסק דין

1. המחלוקת השנויה בין הצדדים בענייננו הינה האם פוטר התובע או התפטר.

2. רוב העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, ואלו הן:

א. התובע עבד אצל הנתבעת מ-1.1.2003 ועד 10.8.2006.

ב. שכרו של התובע היה 5,550 ₪ לחודש (נספחי א' לכתב התביעה).

ג. ביום 10.8.2006 הגיעו התובע ועובד נוסף של הנתבעת לבית לקוחה כדי להתקין דלת.

ד. במהלך ההתקנה פרץ ויכוח בין התובע לבין הלקוחה.

3. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מה ארע במהלך הויכוח שפרץ בבית הלקוחה. התובע טוען כי עד הנתבעת, אוהד אילון, אמר לו:

”קח מונית ותלך הביתה, תשאיר לי פה את המפתחות ואתה מפוטר, במלים אלה" (ע' 2 ש' 3-4).

כאשר התייצב, יומיים לאחר מכן, אצל הנתבעת, אמר לו אוהד כי לא פיטר אותו, אולם לא החזיר אותו לעבודה.

מנגד טוענת הנתבעת כי התובע הוא שהתפטר, בשל הויכוח הוא החל להשתולל, להתווכח ולקלל, זרק את המפתחות והלך. מאוחר יותר בא לבקש מכתב פיטורים, אולם כאשר נאמר לו שלא פוטר, הוא צעק והלך (ע' 3 ש' 19-26).

4. מעדיפים אנו את גרסת התובע, על פני זו של הנתבעת, משני טעמים. ראשית – ניכרו בדברי התובע סימני אמת. התובע הציג את גרסתו בלי כחל וסרק, ודבריו היו משכנעים. שנית, עובד נוסף של הנתבעת היה נוכח במקום, ושמע את הויכוח. התובע הסביר כי לא הביא את העובד לעדות מטעמו, משום שחשש שהעובד יפוטר בעקבות זאת. ואולם לא ניתן כל הסבר על ידי הנתבעת מדוע לא הובא העובד לעדות מטעמה. מדובר בעובד של הנתבעת, ולא היה כל מניעה להביאו. עד הנתבעת גם לא נתן לכך כל הסבר (ע' 4 ש' 5-6). אי הזמנת עד להעיד מטעם צד, יוצרת חזקה שאילו הובאה עדותו, היתה זו סותרת את גרסת אותו הצד. על כן אי הבאת העד פועלת לחובתו (ע"א 55/89 קופל בע"מ – טלקאר בע"מ, פ"ד מד(4) 594, וראו גם בספרו של פרופ' א. הרנון, דיני הראיות, מהדורה רביעית, תשמ"ח, כרך ב' ע' 232-233). העובדה שהנתבעת לא הביאה את העובד, שהיה נוכח במקום, להעיד מטעמה, מצביעה על כך שהנתבעת חששה כי עדותו לא תעלה בקנה אחד עם גרסתה.

5. בהסתמך על האמור לעיל הגענו למסקנה כי התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת, והוא זכאי לפיצויי פיטורים. הנתבעת לא חלקה על חישוב פיצויי הפיטורים בכתב התביעה, לפיכך תשלם הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים בסך של 19,708 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2006.

הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסך של 750 ₪.

ערעור על פסק-דין זה הוא ברשות בית הדין הארצי לעבודה בלבד.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה.

ניתן היום 1.2.2008 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג עובדים

מר שחם

ד. פרוז'ינין - שופטת

אב"ד

נציג מעבידים

מר שפירא

005513/07דמ 730 אילנית ג'והרי