ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרץ דומיניק נגד פלא פון תקשורת :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש"א 179586/08

בפני:

כבוד השופט מנחם (מריו) קליין

תאריך:

19/02/2009

בעניין:

פרץ דומיניק לימור

המבקשת / הנתבעת

נ ג ד

פלא פון תקשורת בע"מ

המשיבה / התובעת

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה בהתאם לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.

חברת פלאפון תקשורת בע"מ, (להלן: "התובעת/ המשיבה") עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון ניידים וכן במכירת ציודי קצה לשירות זה. פרץ דומיניק לימור (להלן:"הנתבעת/ המבקשת") התקשרה עימה בהסכם למתן שירותים אשר על-פיו התחייבה לשלם בעבור השירות שסופק לה בהתאם לחשבוניות תקופתיות אשר ישלחו אליה.

לצורך פירעון החשבונות התקופתיים חתמה המבקשת על הרשאה לחיוב חשבונה בבנק על פי חשבונות שיוגשו מפעם לפעם על ידי המשיבה (העתק הוראת החיוב צורף כנספח ב' לכתב התביעה). הנתבעת קיבלה את השירותים והציוד מהתובעת ובגין כך נשלחו הודעות חיוב לחשבונה בסך כולל של 19,134 ₪.

חיובים אלו לא כובדו. ביום ­­­­14/07/08 נשלח מכתב התראה למבקשת בהתאם לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967. העתק המכתב צורף כנספח ג' לכתב התביעה.

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

במסגרת ההתנגדות לבקשה, טענה הנתבעת כי היא אישה קשת יום המתמודדת עם קשיים כלכליים לאחר גירושיה. המבקשת מודה כי היתה לקוחה של התובעת כשנתיים. לגישתה, בראשית תקופת ההתקשרות שולמו חשבונותיה באמצאות הוראת קבע בבנק לאומי. עקב סגירת החשבון שולמו החשבונות בשקים אשר נמשכו מחשבון בבנק הדואר, לאחר שנשלחו לה שובר לתשלום חודש בחודשו.

לאור העובדה כי החשבונות המתנהלים בבנק הדואר הינם על בסיס מזומן בלבד ללא מסגרת אשראי העבירה המבקשת למשיבה בנוסף שובר ביטחון מכרטיס ויזה מחשבון הבנק שלה בבנק הדואר.

ביום 13/04/08 חויב חשבונה באמצעות כרטיס הויזה בכ-140 חיובים בסכומים שונים שחזרו על עצמם פעמים רבות על ידי התובעת (כדוגמאת 65 חיובים ע"ס 65.97 ₪ , 60 חיובים ע"ס 5.65 ₪) בסך כולל של 7,000 ₪.

הנתבעת ביודעה כי משכה שקים מהחשבון לתשלום ביום ה- 15/04/08 וביניהם שיק לפקודת המשיבה, פנתה באופן מיידי לחברת האשראי לתיקון הטעות אולם חברת האשראי הפנתה אותה למשיבה. המבקשת ביקשה להסב את תשומת הלב לעובדה כי במידה והטעות לא תתקון תוגדר כ-"לקוח מוגבל" אולם ללא הואיל, המשיבה אטמה את אוזניה לזעקות המבקשת.

עד אשר לבסוף הוסכם על ביטול החיובים, ביום 16/04/08 הוחזרו השקים וחשבונה הוגבל. כל פניותיה הן לבנק הדואר והן לויזה עלו בתוהו.

המבקשת מלינה על כך שהמשיבה התעלמה לחלוטין כי השקים חזרו לאור מחדלה והודיעה למבקשת על ביטול העסקה וחייבה אותה בעלות המכשירים בסך של 7,000 ₪ וכן בסך נוסף של 10,000 ₪ בגין קנסות יציאה. בקשותיה של המבקשת להשבת המכשירים נפלו על אוזניים אטומות.

המבקשת מודה כי קיים חוב בסך 3,000 ₪ בגין חיובי שיחות אולם טוענת כי יתרת הסכום נובעת מקנסות יציאה וחיוב בגין המכשירים. המבקשת, ביקשה להשיב את המכשירים בכפוף לביטול החיוב בגינם.

דיון

בדיון אשר התקיים בפני ביום 11/02/09 נחקרה המבקשת על תצהירה ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם.

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן. בחינת בקשת הנתבעת אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיהן וזכויותיהן של הנתבעת אלא אך לבחון האם יש בטענות אלו לכאורה כדי להצדיק את בירורן, קרי, האם יש בתצהירה של הנתבעות עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

חשוב ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובעים יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא – באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

כאמור, אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. לדידי, אין בטענות הנתבעת די כדי להוכיח כי כל מטרותיה הן למנוע מהתובעת את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר. טענותיה של הנתבעת אינן אך "סתמיות" ומשלא נתבדו והופרכו בחקירתה הנגדית, קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובעת.

הנתבעת העלתה מספר טענות-

1. בוצעו 140 חיובים בסכומים שונים כתוצאה מרשלנות התובעת (צורפו העתק חשבונות בנק הדואר וחיובי חשבון הויזה צורפו כנספחים 1-2 להתנגדות)

2. כתוצאה מהחיוב השגוי נחסם חשבונה והוגדרה כלקוחה מוגבלת דבר אשר מנע את פירעון השיק שניתן למשיבה.

3. המשיבה דרשה להעמיד את חיובה לפירעון מיידי עקב העדר תשלום.

טענות אלו לא הופרכו. טענות אלו המצריכות בירור עובדתי רציני ולא ניתן לשלח את הנתבעת לדרכה ולדחות את בקשתה להתגונן על אתר. בחקירתה של המבקשת כלל לא נסתרו טענותיה אלו. התרשמתי מכנותה של המבקשת ומחקירתה עלה כי יש בסיס לטענה שהחיוב שגוי.

תמוהה בעיני התנהלות התובעת אשר בחרה להעמיד את יתרת חובה של המבקשת לפירעון מיידי וזאת לאור העובדה כי אי התשלום במקרה דנן נגרם לאור תקלה בחיוב החשבון במספר רב של פעמיים בסכומים זהים.

לאור האמור לעיל אני נותן למבקשת רשות להתגונן ומעביר את הדיון בתיק לפסים של "סדר דין המיר". המשיבה תישא בהוצאות הדיון והבקשה בסך 750 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

הנני קובע התיק לדיון מקדמי בפני ביום 13.5.09, שעה 15:00.

הצעת בית המשפט

מבלי לנקוט עמדה מה תהיה תוצאת המשפט לאחר שמיעת העדויות בתיק, נראה לי שטוב יעשו הצדדים אם ישכילו ויסיימו את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט בדרך של פשרה שסכומיה ינועו בין 3,600₪ לבין 7,200₪ וזאת בפריסת תשלומים של 360 ₪ חודש.

במידה ולא יצליחו הצדדים להגיע להסכמה, יוכלו להסמיך את בית המשפט לפסוק בתיק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט בגבולות אותם סכומים שצויינו לעיל.

המזכירות תפתח תיק אזרחי ותשלח החלטה זו לצדדים בדואר רשום

ניתנה היום, כ"ה בשבט, תשס"ט (19 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט

קלדנית: שלומית נחום-שלום