ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עדה בלאו נגד בטוח לאומי :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 001287/07

בפני:

כב' השופט מירון שוורץ

תאריך:

19/02/2009

ע"י ב"כ

עו"ד בלאו בהרב גלית

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ

עו"ד ס. קאסם ואח'

הנתבע

החלטה

1. בבית הדין התקבלה חוות דעתו של ד"ר יחזקאל טיטיון שמונה כמומחה מטעם בית הדין, אשר קבע בין היתר כדלקמן:

"א. התובעת סובלת ממחלה ניוונית של הברך הימנית – מחלת אוסטאוארטריטיס כמתואר בדיון.

ב. אין בפעולה ותנועה של קימה וישיבה על כסאות נמוכים, מצב הגורם ל-INJURY. אין בכך חשיפת רקמות הגוף לתנודות או ויברציות קבועות, בעלות תדירות קבועה, הפוגעת באותו מקום פעמים חוזרות...

.....

ה. המצב הקיים נגרם כתוצאה של תהליך תחלואתי רגיל, על רקע קונסטיטוציונלי- התפתחותי, יתכן שהוחמר בשל עיוות בצורת הברך של גב' בלאו עוד מילדות, אך ללא קשר לעבודתה.”

2. חוות הדעת הועברה לצדדים ובעקבותיה, הוגשה בקשה מטעם התובעת, להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה.

התובעת מבקשת להפנות למומחה רשימה של 43 שאלות הבהרה בעניינים שונים, תוך הפניית המומחה למאמרים רפואיים, לפסקי דין ועוד.

3. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע, אשר הודיע כי הוא מתנגד למבוקש. הנתבע נימק התנגדותו ביחס לכל אחת ואחת מן השאלות המבוקשות.

4. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה ינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו/4-0 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

5. מן הכלל אל הפרט – חלק ניכר מן השאלות המבוקשות, נועדו לבחון את מומחיותו של הרופא, חלק אחר של השאלות, כלל אינו קשור אל חוות הדעת.

שאלות שכאלה, עפ"י הפסיקה שהובאה לעיל, אינן מותרות ולפיכך, אינן מאושרות להפניה למומחה, גם במקרה שבנדון.

שאלות אחרות המופנות למומחה, לא רק שאינן רלוונטיות, אלא הינן מטעות. כך לדוגמא, שאלה מס' 24, במסגרתה נטען כי העובדות שנקבעו ע"י בית הדין אינן מלמדות על פעולות מגוונות שביצעה התובעת, בעוד החלטת בית הדין מיום 2.10.08 (סע' 3ג') הינה שונה בתכלית. שאלות אחרות הינן תיאורטיות ובעניינים שאינם נובעים במישרין מחוות הדעת.

6. הואיל ועסקינן בהליך הכרה לפי תורת המיקרוטראומה, הרי שהקביעה המהותית ביותר בחוות הדעת, היא זו לפיה "אין בתנועה של כיפוף ויישור הברך, תנועה שהיא פיזיולוגית, כדי להוות INJURY.".

לנוכח קביעה זו, כל שאלה אשר אינה נוגעת לאמור, אין בה רלוונטיות, באשר היא לא תוכל לשנות את המסקנה הסופית.

7. לנוכח חשיבות העניין, והמשמעות הקריטית של הקביעה כאמור, יהיה זה מן הראוי להתיר בנסיבות העניין הפניית שתי שאלות הבהרה למומחה (שאלות 21 – 22) הנוגעות במישרין לקביעת המומחה כאמור.

לפיכך מתבקש המומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:

א. כיצד ניתן לשלול לחלוטין פעולה של קימה וישיבה מכסאות נמוכים כדמות כסאות גני הילדים כגורם ל-INJURY? נא הסברך.

ב. האם ניתן לומר בוודאות כי הפעולות שביצעה התובעת בעבודה ותדירותן כפי שפורטה בהחלטה בדבר מינוי מומחה, לא תרמו לנזק כלל, ברמה כלשהי?

8. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

9. יש להעביר למומחה החלטה זאת, וכן להעביר אליו כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

10. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

11. לעיון ביום 15.3.09

ניתנה היום כ"ה בשבט, תשס"ט (19 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.

מירון שוורץ, שופט