ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שושנה נוריאל נגד מינהל מקרקעי ישראל :

בש"א 9494/05 - א'

המבקשת:
שושנה נוריאל

נ ג ד

המשיבים:
1. מינהל מקרקעי ישראל

2. פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ

3. אביוד חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ

בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. בפסק הדין נשוא הבקשה נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים לסילוק ידה של המבקשת מהמקרקעין בהם היא מחזיקה ולא נדונה סוגיית הענקת פיצויים למבקשת בגין השקעתה במקרקעין. פסק הדין ניתן ביום 21.6.05 בהעדר הצדדים והומצא למבקשת ביום 4.7.05. המועד האחרון להגשת בקשת רשות לערער חל אפוא ביום 19.9.05. הבקשה שבפני הוגשה ביום 6.10.05. לטענת ב"כ המבקשת, האיחור בהגשת ההליך חל שכן סבר בטעות כי מדובר בערעור, ולא בבקשת רשות לערער, ועל כן הגיש את הערעור לאחר 45 ימים ולא לאחר 30 ימים כמתחייב בתקנות.

2. במקרה שלפני, טעותו של ב"כ המבקשת, בין אם מדובר בטעות שבדין, כפי שטוענים המשיבים, או טעות שבעובדה לגבי ההליך שננקט בבית משפט קמא, כטענת המבקש, אינה מצדיקה, כשלעצמה, היעתרות לבקשה. יחד עם זאת, פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, כך שספק אם המשיבים ידעו מתי בדיוק הומצא פסק הדין למבקשת. זאת ועוד, כי מדברי המבקשת עולה שהמשיבים ידעו היטב על כוונתה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. בקשה לעיכוב ביצועה פסק דינו אף תלויה ועומדת וטרם נתנה בה החלטה. בנסיבות אלה, אין בסיס להניח כי המשיבים גיבשו ציפייה לגיטימית לכך שלא יוטרדו יותר בהליך ערעורי (ראו: רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת, תק-על 2002(1), 746). אוסיף, כי למרות הדרך בה בחרה המבקשת לנהל את הגנתה בבית משפט השלום, אשר בעטייה לא נפסקו לה פיצויים בגין סילוק ידה מהמקרקעין, איני משוכנעת, לצורך העניין שבפני, כי סיכויי ההליך אינם טובים. אכן, פסיקת פיצויים למפונה בגין השקעתו במקרקעין נתון לשיקול דעת בית המשפט הדן בתביעה לסילוק יד, ואין ספק כי המבקשת בהתנהגותה תרמה רבות לכך שבית המשפט השלום בחר שלא לדון בעניין זה. כמו כן, איני מתעלמת מכך שמדובר בערעור בגלגול שלישי על פסק דינו של בית משפט השלום. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות של המקרה, לא ניתן להתעלם מטענת המבקשת לפיה אין חולק כי אכן מגיעים לה פיצויים בגין סילוק ידה מהמקרקעין (להבדיל משאלת היקפם השנויה במחלוקת), כי במקרים דומים למקרה שלה נפסקו פיצויים כאמור, וכי נוכח נסיבותיה האישיות, כמפורט בתגובת בא כוחה לתשובות המשיבים, ספק אם ראוי לאלצה לפתוח בהליך נוסף לשם קבלת סעד. המזור למצב שבפני הוא אפוא בהארכת מועד תוך חיוב המבקשת בהוצאות הליך זה. המועד להגשת בקשת רשות לערער מוארך אפוא והמבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת עורך דינם של המשיבים בסך כולל של 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן החלטתי ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"א בטבת התשס"ו (11.1.06).


מעורבים
תובע: שושנה נוריאל
נתבע: מינהל מקרקעי ישראל
שופט :
עורכי דין: