ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיוויס)סלואויה( נגד בטוח :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010181/07

בפני:

כבוד השופטת שדיאור שרה

נציג ציבור(ע) מר ממליה נוריאל

נציג ציבור(מ) מר קליינר שמואל

19/08/2008

בעניין:

דיוויס (סלואויה) רויטל

ע"י ב"כ עו"ד

ורדית דמרי ועו"ד גלעד ברנע

תובעת

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי-סניף ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד

בני דקל

נתבע

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מחודש 11/2006 ועד מועד הגשת התביעה 18.1.07.

הנתבע טען כי לתובעת אין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מאחר ובמסגרת הטיפול בה במחלקת זקנה ושאירים, קיבלה במסגרת השיקום אפשרות ללמוד לתואר ראשון דבר ששלל זכאותה להבטחת הכנסה.

בית הדין המליץ למוסד לבדוק עניין שבהליך זה בבדיקה מחדש בשל העדר תיאום בין גמלאות שונות במוסד וזה עמד על הגנתו. (תגובת המל"ל מיום 25.10.07).

הצדדים הסכימו כי בתיק זה אין מקום לקיים הליך הוכחות מאחר ולנתבע אין חפץ לחקירת התובעת והצדדים הסכימו להגשת סיכומים על סמך כל החומר שבתיק. ההסכמה קיבלה תוקף החלטה ביום 19.9.07.

עוד יודגש כי בשל טענת המוסד בדבר העדר זכאות נזקף לתובעת חוב בסך 141,498 ₪, הועדה לביטול חובות שדנה בעניינה של התובעת מחקה חוב זה עד לאוקטובר 2006. (ראה מזכר הנתבע מיום 18.7.07 שצורף בבקשה בהסכמה לקביעת פלוגתאות והגשת תצהיר מיום 12.8.07 על פי בקשה זו מיום 12.8.07).

הסוגיה שבפננו מתייחסת לזכאותה החל מחודש נובמבר 2006 והחלטת כב' השופטת פרוז'ינין מיום 10.5.07 לעניין הפלוגתאות לא תקפה עוד.

בהליך בפננו נצטמצם אם כן בשאלת זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מנובמבר 2006, ועד מועד הגשת התביעה 18.1.07.

יצויין כי סיכומיהם המלומדים של שני הצדדים סקרו בהרחבה את הפסיקה והצעת החוק, אולם עניינה של התובעת הוא ספציפי ונסיבותיו מיוחדות ואנו נתמקד בהם.

העובדות

1. התובעת ילידת 1970.

2. בשנת 1992 התאלמנה מבעלה ונותרה אם חד הורית לבת דניאל. בשנת 1995 הרתה וילדה

התובעת תאומים.

משנת 96' עד 99' שהתה התובעת בחו"ל.

3. בשנת 2000 פנתה התובעת למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת שאירים וקיבלה גם השלמת הכנסה.

4. בשנת 2001 נמסר לתובעת מהמל"ל כי כאלמנה היא זכאית לשיקום מקצועי.

הגב' אילנה דגן עובדת סוציאלית במחלקת שיקום במוסד המליצה לתובעת לעבור אבחון ללימודים לתואר אקדמי והמוסד אישר לתובעת ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה במימון המוסד.

5. בשנת 2002 החלה התובעת ללמוד באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון והיא ממשיכה לימודיה גם בתקופת ניהול ההליך. המוסד לביטוח לאומי שילם ומשלם את כל שכר הלימוד, והתובעת מעבירה באמצעות גב' דגן כל שנה את האישורים על סיום הקורסים הנלמדים.

6. התובעת התייצבה בשירות התעסוקה בתאריכים 6/11,13/11, 20/1 ו- 27/11 (נספח ה' לתצהירה. התובעת התייצבה בשירות התעסוקה ב-4/12 ,11/12,18/12 ו- 25/12 (נספח ה'2 לתצהירה).

באישור על דרישת עבודה לפי סעיף 2(א) 2 לחוק הבטחת הכנסה עמדה בחובתה זו.

7. בתאריך 4.12.06 הודיע המוסד לתובעת כי מופסקת גמלתה להבטחת הכנסה. (בסמוך גם נודע לה על החוב שנזקף לה ואח"כ נשמט).

8. בתאריך 28.12.06 פנתה התובעת לשירות התעסוקה עקב אי קבלת גמלה והן הפנו אותה למוסד.

9. התובעת טענה בתצהירה כי פנתה לגב' עמליה אהרון שהסבירה לה כי בין אם תתייצב בשירות התעסוקה ובין אם לאו בשל לימודיה לא תהיה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה ובשל כך חדלה התובעת להתייצב. גרסתה בתצהיר לא נסתרה (סעיף 37, 38 לתצהיר).

10. ביולי 2007 פנתה התובעת לקבלת ייצוג מעמותת ידיד שם הורו לה להתייצב בשירות התעסוקה ומאז יולי 2007 היא מתייצבת פרט ל-8/04. אישור התייצבות מצ"ב כנספח ג' לתצהירה.

11. בתקופה שמ-1.10.06 ועד 26.1.07 למדה התובעת שלושה קורסים. התובעת לא נכחה פיזית בקורס "היסטוריה של הפסיכולוגיה". בקורס "הזדהות עם קבוצות" נכחה התובעת ב-2 מפגשים בימי א' בין השעות 11:30 עד 13:00.

התובעת לא נכחה בקורס תורת החינוך שנוכחותה בו לא הייתה חובה, (נספחים יא'1,יא'2 ו-יא'3 לתצהירה) אלה המועדים הנוגעים לתביעה זו.

12. בסוף ספטמבר של שנת 2007 השלימה התובעת חובתה לתואר ראשון בפסיכולוגיה.

הכרעת דין

1. חוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980 בסעיף 3:

"3. לא יהיו זכאים לגמלה לפי חוק זה.

...

(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השכר בתקנות ובתנאים שקבע למעט תלמיד הזכאי לגמלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א)".

2. תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"א-1982 מפרטת מהו "מוסד".

"6(א). מוסד לעניין סעיף 3(4) לחוק יחשב-

(1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(2) מוסד אחר ללימודים על תיכוניים.

...

(5) מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים למעט-

א. מוסד לימודים שאין במטרתו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השלכה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;

ב. מוסד לימודים שמכלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית...

ג. מוסד שבו ניתנת הכשרה במשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק- אם מקבל ההכשרה היה זכאי לגמלה לולא האמר בסעיף 3(4) לחוק."

3. סקירה של פסיקת בית הדין לעבודה בסוגיה זו העולה בפננו מצביעה על כך שהכלל הנקבע הוא כי מי שלומד במוסד אקדמי לימודים אקדמיים אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי סעיף 3 לחוק ותקנה 6 לתקנות הנ"ל.

בעב"ל 154/05 יבגניה מלמוד נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן: " פס"ד מלמוד") כב' השופט צור במקרה הדומה לזה שלפננו קבע כי יש לדחות את הערעור ולהלן הנמקתו:

"השאלה אשר עמדה בדיון בפני בית הדין האזורי ובפנינו היא האם לימודיה של המערערת שללו ממנה תשלום גמלת הבטחת הכנסה לאור סעיף 3(4) לחוק ותקנה 6 לתקנות.
10. במקרה שלפנינו אין חולק שהמערערת למדה מחודש אוקטובר 2000 במכללת האקדמית "אחווה" לשם קבלת תעודת מוסמך בכיר במסלול הסבת אקדמאים להוראה. בכך הודתה המערערת הן בפני המוסד והן בפני בית הדין האזורי ובפנינו. אין גם חולק כי המערערת לא ציינה את עובדת היותה תלמידה בטופס שהגישה למוסד. אין אף חולק כי המכללה האקדמית "אחווה" נכנסת להגדרת "מוסד". תשתית עובדות זו מצביעה על כך שהמערערת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. אין לקבל את טענות המערערת כי אינה "תלמידה", שכן היא פנתה ללמוד לצורך קבלת תעודת הוראה לשם הסמכה מטעם משרד החינוך, וכי למדה בפועל פחות שעות שבועיות מאלה הרשמות בתוכנית הלימודים. בית הדין הארצי דן בדב"ע 4/98-04 שמואל הלברשטאם נגד המוסד, פד"ע לג, 177, בהגדרתו של תלמיד לעניין סעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה, וקבע לאמור :
"היותו של אדם בגדר "תלמיד" מאופיין בהשתייכותו למסגרת חברתית מסוימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה, ההשתלמות המקצועית או ההשכלה, בין על-פי חובה שבחוק ובין על פי רצונו של האדם. המסגרת האמורה פועלת לפי כללים או תכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מסודרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, מטילים עליו חובות וכללי התנהגות ומשמעת, ואף מאפשרים את הוצאתו מהמסגרת. בדרך כלל, מחייב הדבר פעולת רישום של התלמיד ופעולת קבלה של הגוף המפעיל את המסגרת החברתית, וכן כרוך הדבר בתשלום לאותו גוף במישרין או בעקיפין, או לעיתים בתשלום לתלמיד עקב היותו תלמיד באותו גוף. כמו כן, בדרך כלל מעניקה המסגרת האמורה תעודה או אישור לתלמיד אשר סיים את תכנית פעילותו".
מהעובדות כפי שהוצגו בפני בית הדין האזורי, עולה כי המערערת היתה רשומה במכללה, למדה בה ואף קיבלה תעודת הוראה מוכרת. אין ספק כי השתלבותה של המערערת במסגרת הלימודים במכללת האקדמית "אחווה" עונה להגדרתה כ"תלמידה". זו תמונת המצב האובייקטיבית ולתחושתה הסובייקטיבית של המערערת אין כל השפעה על כך. אכן, המערערת בחרה להירשם ללימודים על מנת לקבל תעודת הסמכה למורה בכיר שתאפשר לה להשתבץ בארץ בתחום ההוראה. זוהי זכותה ויש לשבחה על מאמציה להשתלב בארץ בתחום מקצועה. עם זאת, לתקופת לימודיה, אין זכאות המערערת לגמלת הבטחת הכנסה מכח הוראות החוק"

כך גם בעניין דב"ע 4-12/98 ברוכי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לג' 74.

4. בדיקה של הכללים אותם קבע השופט צור מצביעה על כך כי התובעת שבפננו אף היא למדה במוסד מוכר, ובמסגרת שאין מחלוקת כי עונה לחוק ולתקנה. עוד עולה כי במקרה של מלמוד, אין בית הדין הארצי מעניק משקל לעובדה שלא נכחה בשיעורים. בעניינו סבורים אנו כי התובעת לומדת באוניברסיטה הפתוחה ונופלת במסגרת החוק והתקנה.

5. אולם, הנסיבות שבפננו שונות מהפסיקה לעיל וניתנות לאבחון מהותי בנקודה אחת והיא בעלת משמעות.

נקודה זו היא שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה אשר שלח את התובעת לשיקום בלימודים אקדמיים, ומימן את לימודיה אלה, בשל היותה אלמנה ואם חד הורית ועל מנת להחזירה לאחר שנים של קושי ומצוקה למעגל העבודה.

לפיכך יש לדחות את טענת המוסד בדבר אי דווח התובעת על לימודיה.

עניין זה הוא בידיעת המוסד באופן מובהק ואם יד אחת לא יודעת מעשיה של יד שניה אין להלין בכך על התובעת.

שנית, אכן יש לקבל את טענת התובעת בסיכומיה כי תמוה איך נמצא טופס אחד משנת 2004 והאחרים לא נמסרו לידה לבקשתה.

כך או כך, המידע היה בידי המוסד כתאגיד סטטוטורי אחד המרכז את כל המידע לגבי כל מבוטח וטענה זו של המוסד נדחית.

חרף העובדה שאיננו מקבלים מסמכים בסיכומים ניתן לומר שנספח ג' שצורף לסיכומי הנתבע פועל כנגדו שכן מצביע על כך שפקיד תביעות הזקנה היה מודע להשלמת ההכנסה שהשתלמה לתובעת מתוך נוסח המכתב ובכך יש לתמוך בטענת התובעת.

העובדה שהמוסד, אשר ידע על העובדה שהיא מקבלת השלמת הכנסה ונזקקת להשלמה זו שלח אותה ללימודים, ובצדק, שכן היא הצדיקה את תהליך השיקום בסיימה את לימודי התואר, מחייב אותנו לחשיבה ייחודית בנסיבות חריגות אלו.

יתר על כן, המוסד לביטוח לאומי מימן את כל לימודיה.

6. בפסק הדין בל' 4121/07 מלניץ נטליה נ' המוסד, קובעת השופטת ה. יהלום כי בשל היות מספר השעות שנלמדו מועט ביותר ועל פי הראיות לא ניתן לומר שהלימודים מנעו ממנה להיות פנויה ומוכנה לעבודה בנוסף ללימודים, אין למנוע ממנה את הגמלה, אולם בפסק דין זה עבדה התובעת בגן ילדים במהלך הלימודים ועל כן הייתה בפועל פנויה לעבודה. יחד עם זאת, קבעה השופטת יהלום כי התובעת שם הייתה מוכנה ופנויה לעבודה.

7. פסק דין נוסף בעניין בל' 846/06 עמר פורמן ליאורה נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן על ידי כב' השופטת ע. ורבנר אף שם דובר באם חד הורית אשר לימודיה מומנו ממלגות ולא מימנה את הלימודים.

המוסד טוען כי על פי פסק דין ג'ני ברוכי לא חשוב אם ומי מממן את הלימודים.

לטעמנו שעה שהמוסד עצמו מממן את לימודיה, יש מקום מובהק לאבחן את המקרה שכן אין הדבר נתון לספק אלא מדובר במבוטח שיודע מראש שיש לו מימון מלא. יכול לעבוד ביתרת הזמן מעבר ללימוד, ומותר לו להניח בנסיבות אלו שמקבל את גמלתו כדין.

היבט זה קיים אף במקרה שלפננו זאת בנוסף להיבט של מיעוט שעות הלימודים כפי שנכתב בתצהיר התובעת שלא נסתר, טענה שיש לשוקלה. (ראה גם בל(נ3) 1272/06 אורמן אוחיון שני נ' המל"ל).

8. לטעמנו יש לעודד מקבלי גמלאות לצאת וללמוד מקצוע שיבטיח את הפסקת היזקקותם לסעד מן המדינה כל עוד אין הלימודים מסכלים את יכולתם להתייצב בשירות התעסוקה ואת חזקתם למצוא עבודה מתאימה.

פקידת השיקום מצאה אף היא כי יש להביא את התובעת ליכולת לקיים את עצמה.

מסקנתנו איפא עד כה היא כי התובעת במקרה חריג זה הייתה זכאית להשלמת הכנסה לתקופה נשוא הליך זה מ-1.10.06 ועד 26.1.07 שהיקף לימודיה היה מצומצם כאמור בסעיף 11 לעובדות, ולימודיה מומנו ע"י המוסד, לגמלת הבטחת הכנסה על פי מבחני הפסיקה דלעיל.

9. מבחן נוסף המתחייב על פי חוק הבטחת הכנסה הוא מבחן התעסוקה והחובה להתייצב בשירות התעסוקה. מבחן זה קבוע בסעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה.

"(2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לעניין סעיף 163 לחוק הביטוח לשכת שירות התעסוקה לא הציע לו עבודה מתאימה;...".

החובה להתייצב בשירות התעסוקה המעוגנת בחוק באה להבטיח שהמבוטח ממלא את החובה לנסות ולעבוד ושהוא מוכן ומזומן להצעת עבודה.

נספח ה1 ו-ה2 לתצהיר התובעת הינם אישור על דרישת עבדה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980.

לפי אישורים אלו התובעת התייצבה בשירות התעסוקה כנדרש בחודש נובמבר 2006 ובחודש דצמבר 2006 עדותה זו לא נסתרה, שכן לא נחקרה על תצהירה, והדבר עולה מפורשות מאישור שירות התעסוקה.

בנסיבות אלו זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים נובמבר 2006 ודצמבר 2006.

10. לגבי חודש ינואר 2007 עולה מהתצהיר כי בעקבות הנחית הגב' עמליה אהרון לא התייצבה התובעת בשירות התעסוקה. לצערנו, בהעדר קיום לתנאי זה לגבי חודש ינואר 2008 ומתוך כך שהתובעת כבר ידעה על חובת ההתייצבות שקדמה לה, כי התייצבה בנובמבר, לא זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה לחודש ינואר 2008 בו לא קיימה את הנדרש לפי סעיף 2(א)2 לחוק.

התביעה לגבי חודש זה נדחית. דחייתנו מבוססת וזאת מבלי להיזקק לנספח א' לסיכומי הנתבע אשר לא קיבל רשות להגשתו וגם לא ביקש ואשר לא רשאי לצרף זאת לסיכומיו לאחר שהסתיים שלב הראיות ונוכח הסכמתו של הנתבע לקבל את תצהיר התובעת על מסמכיו וללא חקירה וללא הבאת עדים ומסמכים מטעמו.

11. נדגיש כי הנתבע טוען בסיכומיו שמאחר ותביעתה של התובעת, להבטחת הכנסה טופלה במסגרת מחלקת זקנה ושאירים שולמה לה השלמת הכנסה בלי שתופנה להתייצב בשירות התעסוקה, מה לו לנתבע אם כן כי ילין שעה שפקיד תביעות לא פעל כראוי ועשה טעות.

הטענה כי פקיד תביעות זקנה ושאירים לא מורגל בטיפול במי שנבחנים בעילת דורש עבודה מוטב לולא נטענה משנטענה.

פקיד תביעות במוסד הוא בעל סמכות מעין שיפוטית ועל כן בהכשרה שלו על המוסד לדאוג שידע את מה שעליו לדעת גם אם אדם מתאלמן בצעירותו. יתר על כן, אין המבוטח צריך לשלם על טעות זו של המוסד. מדובר בפעולה שלטונית ובהחלטה מעין שיפוטית של פקידת תביעות שהתובעת סמכה עליה ופעלה לפיה בליווי צמוד של פקידת שיקום.

במקרה כזה טעות זו תחייב את המוסד גם אם מדובר בכספי ציבור, בפרט משהראינו שהמקרה חורג מגדר הפרשנות שנתנה הפסיקה לחוק.

סוף דבר,

12. מצאנו כי ניסיון המוסד להטיל דופי בתובעת בסיכומיו אינו ראוי, מאמציה של התובעת לשיקום ראויים לציון והמוסד הוא שחשב שהיא מסוגלת והיא לא הכזיבה.

מצאנו כי בחודשים בהם מילאה התובעת את חובת ההתייצבות בנסיבותיה האישיות החריגות, ועל פי הפסיקה קמה לתובעת זכות לגמלת הבטחת הכנסה, דהיינו לחודשים נובמבר דצמבר.

באשר לחודש ינואר, נדחית התביעה בהעדר התייצבות.

עוד מצאנו כי מצבה של התובעת בפננו היה במכלול עובדות ונסיבות חריג ומיוחד, לרבות טעויות המוסד ופעולות מטעמו שנעשו בעניינה. מנגד, שמט ובצדק המוסד את החוב שזקף לה.

על המוסד בנסיבות אלה לשלם שכ"ט עו"ד 2,000 ₪ + מע"מ.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום י"ז באב, תשס"ח ( 19 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

______________ _______________ ________________

נציג ציבור,מר קליינר נציג ציבור,מר ממליה שרה שדיאור, שופטת

קלדנית: הדסה.