ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אלפסי נגד חזן :

בפני כבוד הרשם הבכיר יניב בוקר

התובע

דוד אלפסי – ת.ז. XXXXXX188

נגד

הנתבעים

1.שלום חזן – ת. ז. 068954445
2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ – ח. פ. 520042540

פסק דין

בפני תביעתו של התובע לפיצוי בגין הפסדי הנחת פרמיה, ניכוי כינון וניכויי השתתפות עצמית שנגרמו לו, לטענתו, בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.8.12 בסמוך לרחוב מוריה, בבאר שבע.

על פי הנטען בכתב התביעה, עת נהג התובע ברכב מסוג הונדה, מ.ר. 3157160, וביקש לבצע פנייה שמאלה בסמוך לאי תנועה, הגיח רכב מסוג טויוטה קורולה, מ.ר. 4085274, שהיה נהוג על ידי הנתבע מס ' 1, לא הספיק לעצור ופגע ברכבו של התובע בחלקו האחורי שמאלי.

הנתבע מס' 1 טען בכתב הגנתו כי בעת שנסע ברכבו, בנתיבו, סטה לפתע התובע לעבר רכבו, לצורך ביצוע פניית פרסה ובכך גרם להתרחשות התאונה.

ביום 18.8.13 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה ועדויותיהם של התובע והנתבע מס' 1 נשמעו והם אף נחקרו נגדית על ידי הצד שכנגד.

במהלך הדיון שינה הנתבע מס' 1 את טעמו וטען כי רכבו של התובע חצה את הצומת מצד ימין של רכבו של הנתבע מס ' 1 לצד שמאל, כאשר הנתבע מס ' 1 סבר ש התובע יספיק לחצות ולפנות את הנתיב, אך רכבו של התובע נעצר, משום מה, ולפיכך התרחשה התאונה.

גרסה זו היא גרסה כבושה, שאינה מתיישבת עם הגרסה שבכתב ההגנה ולפיה ביקש התובע לערוך פניית פרסה, והיא אף אינה מתיישבת עם תצלומי הנזק שנגרם לרכבו של התובע, שהוא בחלקו נמצא בפגוש האחורי ממש. לו היו הרכבים מתנגשים באופן מאונך זה לזה, לא היה נגרם כלל הנזק בחלק האחורי ממש של רכב התובע.

מאידך, גם גרסתו של התובע אינה מתיישבת באופן מושלם עם תצלומי הנזק לרכבו, שכן לו היה מבצע את הפנייה מהנתיב השמאלי ביותר, בצמוד לאי התנועה, הרי שלא ייתכן שהפגיעה ברכבו הייתה מתרחשת גם בסמוך למכסה הדלק, אשר בצד שמאל.

עולה מן העדויות, וכן מן התמונות של הנזק שנגרם לרכבו של התובע, כי התאונה התרחשה בשל העובדה שהתובע ביקש לבצע פנייה שמאלה מצדו הימני של הנתיב, ולא מצדו השמאלי. אמנם, הנתבע מס' 1, שנסע מאחורי התובע יכול וצריך היה למנוע את התאונה על ידי שמירת מרחק מספיק כדי לבצע בלימה מבלי לפגוע ברכבו של התובע, אך אין להתעלם מאשמו התורם של התובע לתאונה באופן ביצוע הפנייה. סבורני כי אשם תורם זה עומד על כשלושים אחוזים , בנסיבות העניין, שכן מרבית האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבע מס' 1.

לעניין הנזקים הנטענים, התובע הוכיח, באמצעות אישור שמסרה בידו הנתבעת מס' 2 (שהיא המבטחת של שני הצדדים בתאונה) כי נגרמו לו הפסדים בגין ניכוי כינון והשתתפויות עצמיות.

ברם, לא עלה בידי התובע להוכיח את הפסדי ההנחה בפרמיה הנטענים על ידו בכתב התביעה שכן לא הציג אישור בנוגע לכך ואף לא הציג פוליסה חדשה שממנה ניתן לגזור את ההפסד הנטען.

לעניין עגמת הנפש שנזכרה בכתב התביעה - נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הינה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי-נחת, אכזבה או אי-הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי.

יפים לעניין זה הדברים הבאים:
"כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים".
(מתוך ת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ, פורסם במאגרים – ההדגשה שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעים לשלם לתובע, באמצעות הנתבעת מס' 2 את הסך של 2,065 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.1.13 ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע, באמצעות הנתבעת מס' 2, את הסך של 300 ₪ בגין הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד אלפסי
נתבע: חזן
שופט :
עורכי דין: