ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד סרסור עומר :

בפני כבוד השופט ציון קאפח
העוררת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
סרסור עומר


נוכחים:
ב"כ העוררת עו"ד לאה נחום
ב"כ המשיב עו"ד סמארה

פרוטוקול

ב"כ העוררת:
חוזרת על הודעת הערר. אבקש להוסיף כי מדובר בכביש שהינו דרך עירונית בכיוון נסיעת הנהג שני נתיבים והוא פנה שמאלה עם הנגרר מהנתיב הימני לא מהנתיב השמאלי, התיק עדיין לא מושלם אך על פי ניסוי שערך בוחן בתצלומים נראה כי הרכב נותר כמות שהוא אחרי התאונה.
כן אבקש להוסיף כי הנהג הזה הינו נהג משאית מקצועי וחלה עליו חובת זהירות מוגברת רע"פ 5423/11 כבוד השופט רובינשטיין. ההחלטה לא מנומקת.

ב"כ המשיב:
הערר אינו מספיק מפורט, רק מסיבה זו צריך לדחותו, היה דיון מנומק וארוך, בימ"ש נתן לשני הצדדים לטעון באריכות לגבי כל הנסיבות. בבחינת ראיות לכאורה, אין קביעה חד משמעית של בימ"ש שיש ראיות לכאורה, בימ"ש קבע שאין מסוכנות לאותו משיב וראיה לכך הינה עברו התעבורתי שהיות והוא נהג משנת 2006, יש 10 הרשעות עבירות קלות, לא היית כל פסילה, בימ"ש התייחס לאופי עבודתו, הוא נוהג על גרר מזה כמה שנים, ביחס להיקף הנהיגה, אופי העבודה, עברו דל, גם לעניין ראיות לכאורה, ההחלטה ניתנה גם שלא ניתנו לי כל ראיות לכאורה, טענתי זאת גם בדיון, אותו דו"ח בוחן לא הוצג בפניי, על אף זאת החליט מה שהחליט בימ"ש קמא. בסוף הדיון ראיתי בהחלטת בימ"ש שקבע מפורט כי אותו דו"ח בוחן אומר שלא ניתן לקבוע מי אשם.
הפניתי לפסיקה שמחייבות להציג בפניי ראיות לכאורה.

ב"כ העוררת:
רוכב הקטנוע נפגע קשה, לא ניתן אפילו לחקור אותו.

ב"כ המשיב:
ביקשתי תעודה רפואית של הרוכב ולא קיבלתי. מצבו של הנהג לא צריך להיות שיקול בהחלטה.
מדובר בנה של גרר, לא יוחסו לו נהיגה בשכרות, או מהירות גבוהה, הוא היה בנתיב אמצעי בין השלושה, רצה לפנות שמאלה, לקח נתיב אחד שמאלה, זה יכול לקרות לכל אדם, אם עברו התעבורתי היה מסוכן הייתי מבין החלטה שלא לקצר את הפסילה, הצגתי סיכומים רפואיים לגבי אם המשיב שהינה חולת סכרת קשה, הוא מלווה אותה בכל הבדיקות. דבר אחרון, לביש מזלו של המשיב היות ועובד כמה שנים באותו סוג של עבודה, כמה שבועות קודם לכן עבר למקום עבודה חדש לשדרג את שכרו, במפורש אם לא יקבל את הרישיון בחזרה הוא עלול גם להפסיד את מקום עבודתו החדש. מעבר לעובדה כי חבריי ביקשו עיכוב ביצוע על ההחלטה. הדגשנו את עניין החג, הוא לא יכל ליהנות מהחג עם משפחתו, אפשר להסתפק בקציבת הפסילה, זה הוארך עד היום.


החלטה

ערר המדינה על החלטת בימ"ש קמא אשר נענה לבקשת המשיב וקיצר פסילה מנהלית אשר הושתה עליו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה.

המשיב היה מעורב בתאונת דרכים ורישיונו נפסל מנהלית על ידי קצין משטרה לתקופה של שישים יום, כאמור, על פי סעיף 47 לפקודת התעבורה.

המשיב עתר לבימ"ש לתעבורה לבטל את הפסילה המנהלית. בימ"ש קמא נענה לבקשה בחלקה והעמיד את הפסילה על שלושים יום.

מכאן ערר המדינה.

על ראשון ראשון ואחרון אחרון:

א. באשר לאחריות המשיב לתאונה – הנסיבות הינן כמעט בבחינת דבר הדובר בעד עצמו. המשיב נהג משאית, התקרב לצומת והחל בפנייה איטית שמאלה שלא מהנתיב המיועד לכך.

ב. חרף שדה ראיה משמעותי וגדול וחרף הנהיגה האיטית, לא הבחין המשיב באופנוע המתקרב מאחור מצד שמאל.

ג. די בכך כדי להצביע על אחריות המשיב, לכאורה, לגרם התאונה.

תוצאות התאונה לא קלות. רוכב האופנוע נפצע בצורה קשה.

בנסיבות הללו, לא היה מקום לטעמי להתערב בהחלטת קצין המשטרה.

המסוכנות נלמדת מהנסיבות.

על כן, יש מקום לקבל הערר באופן שהמשיב יהיה בפסילה תקופת שישים ימים משעה שהושתה עליו.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"ג, 13/08/2013 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: סרסור עומר
שופט :
עורכי דין: