ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדוארד שיבלנקוב נגד מנשה פנחסי :

בפני כבוד השופט ישעיהו טישלר

תובע

אדוארד שיבלנקוב
ע"י ב"כ עו"ד שחדה אבן ברי

נגד

נתבעים

  1. מנשה פנחסי
  2. יוגב כהן
  3. פנחס לנדא

ע"י ב"כ עו"ד אילן צינמן

החלטה

1. החלטה זו מתבקשת נוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י. אלון) בתיק 47690-03-13. עניינה של אותה החלטה היה הכרעה בבר"ע שהגישו הנתבעים בתיק שבפני על החלטתי למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

2. את החלטתי למנות מומחה רפואי, לרבות הטלת העלות הכספית הכרוכה בכך יש להבין כך:
א. מלכתחילה הייתי סבור, שנוכח הפער המספרי הקטן שבין חוות הדעת שהצדדים הגישו – ניתן לפסוק את הדין ללא צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט.
משבאתי לכתוב את פסק הדין, נתקלתי בקושי שקשור להכרעה בין חוות הדעת. קושי זה הביאני למחשבה, שההכרעה בין חוות הדעת מצריכה הסתייעות בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.

ב. אשר להחלטה בדבר מימון הביניים של שכר המומחה – ביסודה עומדת ההנחה , שהנתבעים הורשעו בהליך הפלילי בתקיפתו של התובע, ושגם אם ייקבע שלתובע לא נגרמה נכות, בכל זאת, סביר להניח, שיפסק לו פיצוי כלשהו, ושניתן יהיה להתחשב בעובדה שהנתבעים מימנו כמימון ביניים את שכרו של המומחה.

3. לא נעלמה מעיני החלטתו של כבוד הנשיא ולפיה: "בכל נסיבות העניין איני מוצא הצדקה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ...." וכו': " כפועל יוצא מהמפורט לעיל בהחלטה זו, יתן בית המשפט את פסק הדין בתובענה על מסד הראיות וחוות הדעת המומחים שהוגשו לו על ידי הצדדים".

4. בלי שהדבר יתפרש חלילה כהתרסה, או כביקורת על החלטתו של בית המשפט המחוזי – מה שהביא אותי – אמנם בשלב מאוחר – לצורך למנות מומחה רפואי – הוא קושי של ממש להכריע את הדין ללא הסתייעות בחוות דעת של מומחה, שיתייחס לשתי חוות הדעת שבפני וייתן את המשקל הראוי לכל אחת מהן. החלטתו של בית המשפט המחוזי, יצרה איפוא, מצב של "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי". מצד אחד , הקושי בהכרעה עודנו קיים , ללא שיש בידי כלים טובים להכרעה מושכלת המבוססת על הנמקות של ממש. מצד שני, הוראתו של בית המשפט המחוזי, שוודאי צריך לכבדה.
בהתלבטות האמיתית הזו, העדפתי, ככורח בל יגונה, שפסק הדין יהיה מבוסס, בין השאר, על חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.

5 (א) לא ראיתי דרך טובה אחרת לפסוק את הדין באופן מבוסס ומיטבי. מתוך קפלי השורות של החלטת של בית המשפט המחוזי נשמעת ביקורת של ההחלטה למנות מומחה רפואי, לאחר שכבר נשמעו סיכומים בתיק.
(ב) כבר הסברתי לעיל, שהפער המספרי של אחוזי הנכות נראה על פני הדברים כלא מצדיק מינוי של מומחה, ולכן – סברתי בשעתו , שניתן להכריע בפער הזה. תוך כדי ניסיון לכתוב את פסק הדין , נוכחתי לראות שהדברים אינם כפי ש סברתי לראות בשלב מוקדם יותר.
כידוע: "בית המשפט רשאי למנות מומחים מטעמו לעניין שבמחלוקת אף לאחר הגשת סיכומים ... אך הגיוני הוא שבית המשפט יבקש להסתייע במומחה מטעמו על מנת לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדת שהניחו בעלי הדין לפניו" (ראו ע.א. 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי ע"ש שיבא פד"י נו' (2), 936. ראו גם א. גורן : סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' ע שירית עמ' 234 – 238.

6. משכך, ועל רקע ביקורתו של בית המשפט המחוזי, זימנתי את הצדדים על מנת לאפשר להם להשמיע דעתם לגבי המינוי של מומחה מטעם בית המשפט ולגבי האופן שבו ימומן שכרו.
ב"כ התובע הביע את הסכמתו על אתר, ואילו בא כוחם של הנתבעים תמך יתדותיו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, בית המשפט המחוזי קבע שהערכאה הדיונית אינה יכולה עוד להחליט החלטה בדבר מינוי מומחה ושעליה לפסוק את הדין. עוד טען, שההרשעה הפלילית אינה מתייחסת לפגיעה בקרסול וממילא אין מקום למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

7 (א) ניתן להניח, שכוונת בית המשפט המחוזי הייתה שיש להגיע להכרעה בזמן המוקדם האפשרי. השתהות נוספת לאחר שמיעת סיכומים אכן אינה רצויה. אבל כבר הסברתי לעיל את הקושי האובייקטיבי שנוצר. אכן השתהות אינה רצויה, אבל בנסיבות שנוצרו זהו כורח המציאות.

(ב) על פי הערכתי – והחלטה זו מבוססת על ההערכה האמורה – "האינטרס המוגן" בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מתייחס לאלמנט הזמן. על פי הערכה זו, יותר משבית המשפט ביקש להתוות את הדרך לקידום התיק, הוא ביקש לזרז את קי דומו.

( ג) אשר למימון שכרו של המומחה: כבר אמרתי: נוכח העובדה שהנתבעים הם אלו שתקפו את התובע וגרמו לו לחבלות, תהא משמעותן הרפואית והתפקודית אשר תהא – נראה לי שיש הצדקה להטיל את מימון שכרו של המומחה – ולו כמימון ביניים – על הנתבעים.
אפילו יקבע שלתובע לא נגרמה נכות, עדיין קיימת אפשרות של ממש , שיקב ע לו פיצוי בגין נזק שאינו ממון. במסגרת זו תמיד ניתן יהיה להתחשב במימון הביניים שהנתבעים שילמו ולקחתו בחשבון.

8. סוף דבר: אני חוזר וממנה את ד"ר טיטיון כמומחה מטעם בית המשפט וקובע, שהנתבע ים ישאו בשכרו. החלטה זו הייתה מוכנה ב – 25.6.2013 ומתוך שהפכתי והפכתי בדבר – נמצא שפרסומו התעכב.

ניתנה היום, א' באלולז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אדוארד שיבלנקוב
נתבע: מנשה פנחסי
שופט :
עורכי דין: