ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין התובע: ד"ר נחום רוזנברג נגד הנתבע: המוסד לביטוח לאומי :

ב"ל - 5497-03-11

לפני: כבוד השופט אלכס קוגן

התובע: ד"ר נחום רוזנברג
ע"י ב"כ עו"ד בן ארי

-
הנתבע: המוסד לביטוח לאומי
ע"י הלשכה המשפטית חיפה

החלטה

פרופ' שמעון גליק מתבקש לעיין במאמר הרצ"ב – THYROID CANCER AFTER X-RAY TREATMENT OF BENIGN DISORDERS OF THE CERVICAL SPINE IN ADULTS.

פרופ' שמעון גליק מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה הנוספות הבאות:

א. האם המאמר התפרסם בכתב עת בעל מהימנות גבוה (IMPACT FACTOR 2-3)?

ב. האם המאמר בעיתון הנ"ל אמור היה לעבור בקורת עמיתים (PEER REVIEW) מדוקדקת ומעמיקה לפני שהתקבל לפרסום?

ג. האם עובדת הציטוט של המאמר ע"י I ARC מצביע על איכותו ומה ימנות גבוהה של שיטות המחקר שבו?

ד. האם התוצאות בפרסום זה מהווים מקור טוב לקביעת מסקנות קליניות?
ה. האם על פי הממצאים שבמאמר נצפתה עליה של כ- 60% (SIR = 1.6) בתחלואה בסרטן בלוטת התריס לאחר 1-3 חשיפות של הצוואר לקרינת רנטגן טיפולית בהשוואה לתחלואה טבעית במחלה זאת?

ו. האם על פי הממצאים האפידמיולוגיים שבמאמר הנ"ל חשיפת הצוואר לקרינת רנטגן באנשים מבוגרים, אפילו לאחר מספר קטן של חשיפות, גורמת לעליה בשכיחות הופעת הסרטן בבלוטת התריס בהשוואה לשכיחות המחלה בעקבות תחלואה טבעית באוכלוסייה שלא נחשפה לקרינה?

ז. האם על פי ממצאי המאמר העלייה בשכיחות המחלה במבוגרים לאחר חשיפה לקרינת רנטגן אמנם נמוכה יותר מאשר בילדים אך עדיין אינה מקרית וגבוהה יותר משעורה בתחלואה הטבעית?

ח. האם נכון לומר שכיוון ששכיחות הסרטן בבלוטת התריס באוכלוסייה הוא נמוך מאוד, לצורך גלוי עליה בשכיחות, אף שהיא משמעותית של 60%, נדרשת הכללה של מספר גדול מאוד של נבדקים לקבוצת מחקר, כפי שבוצע במאמר הנוכחי – מעל ל- 8000 נבדקים שנחשפו לקרינה?

ט. האם הנאמר בסעיף קודם מסביר את הקושי, ולכן חסר, במחקרים ספציפיים בנושא הנ"ל?

י. האם לדעתך כלל אפשרית למשל בדיקה אפידימיולוגית של קבוצה דומה במספר (אלפי אנשים) של כירורגים אורתופדיים שנחשפו במשך שנים רבות לקרינת שקוף רנטגן בעת ביצוע ניתוחים ללא הגנה על צווארם?

יא. האם מהאמור ניתן להסיק שהמאמר הנ"ל הוא ייחודי בהצלחתו לזהות ולבדוק קבוצה אחידה וגדולה של אנשים שנחשפו לקרינת רנטגן לצוואר במסגרת רפואית ועקב כך מהווה מקור מהימן להסקת מסקנות לקביעת העלייה בשכיחות הופעת הסרטן בבלוטת התריס בעקבות כך?

יב. האם על פי ממצאי המאמר העלייה בשכיחות הסרטן בבלוטת התריס תלויה בחשיפה לכמות מצטברת של קרינת רנטגן, או כפי שנאמר במאמר "DOSE-RESPONSE RELATION"

יג. האם אין בממצאי המחקר הנ"ל כדי לשנות את קביעתך לענין מידת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו – סרטן בלוטת התריס - וכן לענין מידת השפעת תנאי עבודתו באחוזים על היווצרות המחלה לעומת גורמי הסיכון האחרים?

המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה תוך 30 יום , ככל הניתן, ושכר טרחתו ישולם מקופת בית הדין כמקובל.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: התובע: ד"ר נחום רוזנברג
נתבע: הנתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: