ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוחמד סבאח נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופטת דלית שרון-גרין

מבקש

מוחמד סבאח
ע"י ב"כ עו"ד סלאמה

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית בת 60 יום, שניתנה ביום 9.6.13, בגין אחריותו של המבקש לתאונת דרכים בה נפגע ילד כבן 4 שנים.

טיעוני הצדדים
ב"כ המבקש טען בכתב ובע"פ נגד קיומן של ראיות לכאורה. כמו כן טען כי המבקש זקוק לרשיונו לצרכי פרנסת משפחתו המונה אשה וארבעה ילדים.

המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה וכן מסוכנות הנובעת מנסיבות התאונה. עברו של המבקש מחזק את מסוכנות נוכח תאונה בגרימתה הורשע בשנת 2008 ו-15 הרשעות נוספות מאז 1998. עוד ציינה כי קיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום.

דיון והכרעה
עיינתי בתיק החקירה ולא מצאתי בסיס לקיומה של תשתית ראייתית להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה.

המבקש סיפר בהודעתו כי נסע לאט ברחוב בכפר טורעאן בסביבות השעה 11.30, מכיוון מזרח לכיוון מערב. משמאל, בכיוון נסיעתו חנו משאית ואחריה ג'יפ. לאחר שחלף על פני שני כלי הרכב, שמע מכה מצד שמאל אחורי של רכבו. המבקש עצר והבחין במראה השמאלית בילד שוכב על הכביש ובוכה. הוא ניגש לילד שהיה לבדו, ולקח אותו למרפאה בכפר, משם נלקח באמבולנס לביה"ח פוריה.
הוא דיווח למשטרה רק לאחר ששב מבית החולים, בסביבות השעה 15.00.
לשאלות השוטר השיב כי ראה את הילד לראשונה לאחר התאונה, והכחיש כי הילד נפגע מחזית הרכב וכן את הטענה כי לא חנו כלי רכב מצידו השמאלי של הכביש.

אימו של הילד סיפרה בהודעתה כי שלחה את בנה לקנות גלידה במכלת שמעבר לכביש, כשהיא עומדת בחלון ביתה שבקומה השנייה וצופה בו. כשהילד שב מהמכלת המתין עד שיחלפו כלי רכב אחרים, וחצה את הכביש בהליכה רגילה. בשלב זה הגיע במהירות רכב ממזרח, היא צעקה לו שייזהר ואז פגע הרכב בבנה, והילד עף מהמכה לכיוון בית המשפחה בצד ימין של הרכב הפוגע. הפגיעה היתה בחזית הרכב, אך לא זכור לה באיזה צד בחזית. לשאלת השוטר השיבה כי לא חנו כלי רכב בצד של המכלת.

הבוחן הגיע לשטח לאחר שרכב המבקש הוזז ממקומו, וכמובן לאחר שהילד פונה מהמקום. הוא צייר סקיצה של הזירה, בה מסומנים המשאית והג'יפ שחנו כדברי המבקש משמאל לכיוון נסיעתו, את המכלת ואת בית משפחת הילד. כמו כן נמדדו מרחקים רלוונטיים.
הבוחן בדק את רכבו של המבקש, וכתב כי "לא נמצא נזק חדש וטרי. הבחנתי בניגוב אבק מעל גלגל אחורי שמאלי.
במברק ראשוני ששלח הבוחן נכתב כי הגורם המשוער לתאונה הינו התנהגות הולך הרגל.

מחומר החקירה הראשוני הקיים בתיק, עולה כי הממצא הפיזי-אובייקטיבי היחיד הקיים בשלב זה – ניגוב אבק מעל הגלגל השמאלי האחורי - מחזק את גרסת המבקש.

גרסת האם, במנותק מהעובדה ששלחה את בנה בן הארבע לבדו לקנות במכלת, בדרך המצריכה חציית כביש דו סטרי, איננה מתיישבת עם הממצא דלעיל. לטענתה, כאמור לעיל, הילד נפגע מחזית הרכב, הועף לצד ימין של הרכב. עוד טענה כי לא חנו כלי רכב בצד הקרוב למכלת, למרות שהבוחן אכן שרטט מיקומם של המשאית והג'יפ שהמבקש סיפר שחנו בצד זה.
המבקש טען כי האם לא הגיעה למקום התאונה ואף האם עצמה איננה טוענת שנגשה לבנה, מה שמעלה תמיהות של ממש בהקשר לעדותה. אם אכן עמדה וצפתה בבנה, וראתה את התאונה בהתרחשותה, מה הגיוני יותר מלגשת למקום באופן מיידי? מדוע לא עשתה כן? מדוע לא התקשרה למשטרה? למד"א?

נוכח האמור לעיל, אני סבורה שבחומר הנמצא בתיק בשלב זה, קיימות ראיות לכאורה התומכות בגרסת המבקש, ואינני מוצאת בסיס ראייתי לכאורי להוכחת אחריותו לתאונה.

לפיכך, אני מורה על השבת רשיונו לאלתר.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוחמד סבאח
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: