ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ח. שלד ופנים בע"מ נגד מפעלי תחנות בע"מ :

בפני כבוד הרשם אורי פוני

התובעת:

א.ח. שלד ופנים בע"מ

נגד

הנתבעת:

מפעלי תחנות בע"מ

החלטה

1. התובעת הינה חב' העוסקת בעבודות שיפוצים ביצעה, לבקשת הנתבעת , עבודות בנייה שונות באתר של התחנה המרכזית בנתניה.
התובעת הנפיקה לנתבעת חשבוניות אשר בהן פורטו סוגי העבודות ותימחורן וזאת על פי ההסכם אליו הגיעה התובעת עם מנהל הפרוייקט מטעם הנתבעת, מר רונן עתמי (להלן – רונן). בנוסף, בכל אחת מהחשבוניות מתנוססת חתימתו של רו נן ואלה הועברו לאחר מכן לביצוע התשלום.
בסך הכל אושרו כ-8 חשבוניות שסכומן המצטבר עמד על 237,323 ₪.

2. התובעת ממשיכה וטוענת בכתב התביעה כי ע"ח החשבוניות הנ"ל שילמה הנתבעת סך כולל של 42,630 ₪.
חרף דרישות התובעת לקבל את יתר התמורה ומשדרישות אלה לא נענו הוגשה התביעה.

3. בבקשתה לרשות להגן הנתמכת בתצהיר של מר פריאל אטיאס, המשמ ש כמנהלה, העלתה הנתבעת את הטענות הבאו ת:
ראשית, מנהל הפרוייקט, רונן, אינו עובד של הנתבעת ואינו מוסמך לקבל בשמה החלטות, לרבות אישור תשלו מים.
כל תשלום אותו מבצעת הנתבע ת מאושר על ידו בלבד, לרבות התש לום בסך של 42,630 ₪ כנאמר לעיל.
שנית, במהלך עבודתה השל התובעת באתר הבנייה לא הוגשו לנתבעת כל סקיצות המתארות את העבודה שבוצעה, דבר המקשה עליה ל בדוק ולאשר את החשבוניות.
שלישית, משהוגשו החשבוניות בצירוף פיר וט העבודה והסקיצות ולאחר בדיקתה את החשבוניות, התברר כי התובעת חייבה אותה בתשלומים מופרכים הגבוהים ב-50% מהתשלומים המקובלים בענף. לדוגמא, בחשבונית מס' 467 חייבה התובעת את הנתבעת בגין טיח בסך של 120 ₪ למ"ר בעוד שהמחיר המקובל בענף 82 ₪ כולל חומר.
דוגמא נוספת מתייחסת לאמו ר בחשבונית מס' 471 שבו חייב אותה התובעת בגין צביעה בסך של 30 ₪ למ"ר בעוד שהמחיר המקובל בענף עומד ע"ס 18.4 ₪ כולל חומר.
כמו כן, חייבה אותה התובעת בגין השכרת דירה עבור פועליה.
רביעית, לאור האמור לעיל, סירבה הנתבעת לשלם את דרישות התשלום המופרזות והסכימה לשלם, לצרכי פשרה בלבד, סכום של 79,000 ₪ בנוסף לסכום שכבר שולם ע"ח החשבוניות, כאמור לעיל.
חמישית, בעבודות התובעת נפלו פגמים אשר כתוצאה מכך היא נאלצה לבצע תיקונים שהיו כרוכים בהוצאות.

4. בחקירתו הנגדית חזר המצהיר מטעם הנתבעת על גרסתו כי רונן מעולם לא אישר סכומים לתשלום לתובעת. כל שאישר רונן זה כמויות ולא מספרים. עוד חזר על הטענה כי רונן לא היה מוסמך לאשר תשלומים לא לתובעת ולא לכל גורם אחר.
כמו כן, חזר המצהיר כי הסכו ם שהציע היה כפשרה לסילוק התביעה.

5. מגרסת ההגנה של הנתבעת ע ולה כי הלכה למעשה אין כל התכחשות לכך כי מגיע לתובעת תמורה בגין ביצוע העבודות באתר. כמו כן, אין מחלוקת כי התובעת הנפיקה לנתבעת חשבונ יות בגין ביצוע העבודות מצד אחד. מאידך, טוענת הנתבעת כי המחי רים אותם דורשת ה נתבעת הינם מ ופרזים ואף גבוהים ב-50% מהמקובל בענף. חרף זאת לא מצא לנ כון המצהיר מ טעם הנתבעת, המש מש כמנכ "לה, להביא מטעמה תחשי ב חשבונאי נגד י אש ר ישקף את היקף העבו דות ועלותן.
גרסתו של המצהיר לוקה בחסר ובחו סר סבירות. מצד אחד, חוזר הוא על גרסתו לפיה רונן לא היה מוסמך לסכם על מחירי העבודות אותן היה על התובעת לבצע ומ נגד, או תו רונן עצמו, הוא ולא המצהיר, היה איש הקשר עם הקבלנים ואשר בעקבות סיכומים ביניהם החלו אותם קבלני צד ג' את ביצוע העבוד ות. אין זה סביר כי הקבלנים, לרבות התובעת, היו נוטלים על עצמם סיכון ומתחילים בביצ וע העבודות מבלי לדעת ולסכם את התמורה לה יהיו זכא ים עם ביצוע העבודות.
כמו כן, עולה, לעניות דעתי, מתוך חקירת המצהיר כי הוא היה מודע לכך כי לא רק שהעבודות בוצעו, אלא שאף יש לשלם עבורן.
יש לדחות את טענת הנתבעת באשר לטיב העבודות שבוצעו והנזקים שנגרמו בשל כך.
טענות הנתבעת לעניין זה הינן טענות כלליות וסתימות וללא כל תשתית עובדתי ת כנדרש על פי הפ סיקה.

5. לאור האמור לעיל ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי הגנתה של הנתבעת הינה חלשה ומתאפיינת בחוסר בהירות וכפסע בינה לבין היות גרסתה הגנת בדים, נחה דעתי כי המקרה שבפני הינו מקרה שבו בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בערובה.

6. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הבקשה לרשות להגן תתקבל בכפוף לכך כי הנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 100,000 ₪ וזאת עד ליום 15.7.13.
ככל שהתשלום הנ"ל אל יופקד במועד, תידחה הבקשה לרשות להגן והתובעת תהא זכאית ליטול פסק דין על פי כתב התביעה.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.


מעורבים
תובע: א.ח. שלד ופנים בע"מ
נתבע: מפעלי תחנות בע"מ
שופט :
עורכי דין: