ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה קופרמן נגד לשכת רישום מקרקעין - ירושלים :

בפני כבוד השופטת תמר בזק-רפפורט

המבקש
יהודה קופרמן
על ידי ב"כ עוה"ד ענבר קרסני

נגד

המשיבים
1. רשם המקרקעין ירושלים
על ידי ב"כ עוה"ד מיכל מזרחי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

2. האפוטרופוס הכללי
ע"י ב"כ עוה"ד מיכל ליבוביץ ומריה פראטקין

פסק דין

המבקש עותר להצהרה בדבר שרשרת עסקאות בנכס שברחוב ב ית צור 6 בשכונת נחלאות בירושלים, הידוע כחלקה 52 בגוש 30045 (להלן – הנכס). מדובר בנכס שאינו רשום בפנקסי המקרקעין, אלא בפנקס השומה הכללית. המבקש מעוניין כי יבוצע רישום ראשון בפנקסי המקרקעין על שמו, אחר שלטענתו בשנת 1987 רכש את הזכויות בנכס ממר חיים אסקיו, אשר רכש את הזכויות ממר שמואל לוי. המבקש פנה בעניין זה אל משיב 1 , רשם המקרקעין ירושלים (להלן – רשם המקרקעין ), וזה סירב לרושמו ברישום ראשון, שכן לא הוצגו שטרות ותימוכין לעסקאות הנטענות בין מי שרשום בספרי מס רכוש כבעלים הראשון לכאורה של הנכס – מר רחמים לוי – לבין המבקש .
הנתונים שעליהם הסתמך המבקש בבקשתו הם רישומי מס רכוש, אשר לפיהם הבעלים הראשון של הנכס משנת 1938-1939 היה מר רחמים לוי, שלא זוהה במספר תעודת זהות. ברישומי מס רכוש קיים תיעוד לכך שבשנת 1975 הנכס נמכר למר חיים אסקיו, שזוהה בתעודת זהות מס' 001937564 (להלן – אסקיו). כן הוצג אישור מס רכישה, המעיד על עסקה בין אסקיו לבין המבקש מיום 6.10.1987.
רשם המקרקעין לא התנגד לבקשה , אלא שלגישתו בנסיבות אלה נדרש צירוף יורשיהם של מר רחמים לוי ומר חיים אסקיו ז"ל וכן צירוף האפוטרופוס הכללי, בשל היעדר ידיעה באשר לזהותו של מר רחמים לוי, אשר נזכר בספרי מס רכוש ללא מספר תעודת זהות. בהמשך לכך, הוריתי על צירופו של האפוטרופוס הכללי כמשיב לצורך זיהויו של מר רחמים לוי, על מנת שיורשיו יצורפו לתיק במידת הצורך. האפוטרופוס הכללי איתר צאצאים הנחזים להיות יורשים פוטנציאליים של מר רחמים לוי, שלח מכתבים ליורשים אלו ויידע אותם אודות ההליך המתנהל. בהמשך מצא האפוטרופוס הכללי כי נראה כי מדובר ביורשיו של מר שמואל לוי או יום טוב לוי, ולא רחמים לוי. לדברי ב"כ האפוטרופוס הכללי, נמצאה התאמה בין הנתונים המצויינים בתיק הנכס בעירייה לבין הנתונים המופיעים בתיקים אישיים של הנוגעים בדבר במשרד הפנים, המלמדת כי אכן מדובר באותם אנשים (פרו', ע' 6, ש' 23-26).
יורשי יום טוב לוי שאותרו הגישו תצהירים לבית המשפט, שלפיהם אין הם טוענים לבעלות בנכס. מעדותה בבית המשפט של אחת היורשות, הגב' פרחיה קבילי, התברר כי הנכס היה שי יך לסבה, שמואל לוי, שנפטר בשנת 1938. לאחר פטירתו, עבר הנכס בירושה לאלמנתו, מלכה לוי. לשמואל ולמלכה לוי היו חמישה ילדים – שלושה בנים, וביניהם אביה של הגב' קבילי, ושתי בנות. לאחר מות אביה של הגב' קבילי, יום טוב לוי, בשנת 1979, ולאחר מות אחיו, החליטו שתי האחיות שנותרו בחיים למכור את הנכס. אלא שאז התעורר סכסוך משפטי בינן לבין יורשי אחד הבנים, מנחם לוי, שבעקבותיו מונה על-ידי בית משפט מנהל לעזבון המנוחה מלכה לוי ז"ל. מנהל העיזבון מכר את הנכס בסמוך לשנים 1985- 1986 , חילק את התמורה בין היורשים, ובכך באה המחלוקת לידי סיום (פרו', ע' 9, ש' 7-8).
בעקבות עדותה של הגב' קבילי, איתר ב"כ המבקש את תיק העזבון, ובו הסכמת עוה"ד (כתוארו אז) יעקב צבן, מרחוב כורש 12 ירושלים, "להתמנות כמנהל עזבון זמני לעזבון המנוחה מלכה לוי ז"ל, ולטפל בכל הכרוך בדירה ברח' בית צור 6, ירושלים". כן הוצג אישור מיסוי מקרקעין ירושלים, בדבר עסקה מיום 24.7.87 בין יורשי שמואל לוי לבין אסקיו. אישור זה נתמך בפלט ממחשבי מס שבח מקרקעין בדבר עסקת מכר מיום 24.7.1987 בין יורשי שמואל לוי ז"ל, שכתובתם "ע י דבן י כורש 12" לבין אסקיו.
אחר הצגת מסמכים אלה, ובעיקר נוכח עמדתו המעודכנת של מס רכוש בדבר רישום הנכס על שם יורשי המנוח שמואל לוי ז"ל , הודיע רשם המקרקעין כי אין לו התנגדות כי בית המשפט יאשר את שרשרת העסקאות הנטענת, בכפוף להמצאת אישורי מיסים ובכפוף להליך של רישום ראשון, אשר במסגרתו ירשמו תחילה יורשי שמואל לוי הרשומים במס רכוש, ובהמשך תירשם הבעלות בנכס על שם המבקש. כן ציין רשם המקרקעין, כי אם תתעורר שאלה באשר לבעלויות בגדרו של ההליך ובמסגרת ההתנגדויות, יידרש הרשם להכריע בה.
לאחר שעיינתי במכלול הנתונים שהובאו בידי הצדדים סבורה אני, כי משקלם הוא משמעותי ומטה את מאזן ההסתברויות לטובת קבלת הבקשה, כפי שיפורטו הדברים.
הבעלות המקורית בנכס – בפנקסי השדה ההיסטוריים נזכר השם רחמים לוי . במסמכי העירייה מהשנים 1953, 1956, 1964, 1967 מצויינים בקשר לנכס שמותיהם של מלכה לוי ובנה יום טוב לוי (תיק מוצגים) . פעולות איתור שערך האפוטרופוס הכללי לאיתור יורשי רחמים לוי הובילו לאיתור יורשי המנוחים שמואל ומלכה לוי ז"ל, וביניהם נכדתם הגב' פרחיה קבילי. מעדותה של הגב' קבילי עולה, כי הנכס היה שייך לסביה ונמכר לצד שלישי במעורבות בית משפט, לאחר שנתגלע סכסוך בין היורשים. עדותה של הגב' קבילי בעניין זה הייתה ברורה וסדורה. אף שנאמר לה כי העסקה בקשר לנכס בוצעה בשנת 1975, היא עמדה על כך שמועד זה איננו המועד הנכון, הסבירה כי הנכס נמכר לאחר מות אביה בשנת 1979 והעריכה כי העסקה בוצעה בשנים 1985-1986 (פרו', ע' 8, ש' 24-27). עדותה של הגב' קבילי אומתה לפרטיה עם המסמכים שאותרו בתיק העזבון, וביניהם הסכמת עו"ד (כתוארו אז) יעקב צבן לשמש כמנהל עזבון ולטפל בכל הכרוך בנכס. כן אומתה גרסתה עם אישור ממחשבי מס שבח, המעיד על מכירת הנכס מיורשי שמואל לוי ז"ל לאסקיו בשנת 1987.
במצב דברים זה, מובילים כל הנתונים למסקנה, כי הבעלים הראשון של הנכס הם יורשי המנוח שמואל לוי ז"ל ולא רחמים לוי : בדיקת האפוטרופוס הכללי הובילה לזיהוי יורשי המנוחים מלכה ושמואל לוי ז"ל ; מכירת הנכס נעשתה באמצעות מנהל עזבונה של מלכה לוי ז"ל, אלמנתו ויורשתו של שמואל לוי ז"ל, ו תחת פיקוחו של בית המשפט ; אגף מיסוי מקרקעין ירושלים אישר, כי קיים ביחס לנכס רישום סותר בפנקסי השדה, שבגינו יוחסה בתחילה הבעלות בנכס לרחמים לוי (נספח ה' לתגובת המבקש מיום 10.6.13). בנוסף, כיוון שבראשיתו של ההליך יוחסה הבעלות בנכס לרחמים לוי, ביצע ב"כ המבקש פרסום בעיתון, המזמין את יורשי רחמים לוי למסור תגובתם להמרצת הפתיחה, אך לא נתקבלה כל תגובה. מכלול הנתונים מוביל אפוא למסקנה בעוצמה הנדרשת לרישום ראשון, כי הבעלות המקורית בנכס הי תה של יורשי המנוח שמואל לוי ז"ל.
עסקת לוי–אסקיו – ב"כ המבקש לא איתר את מסמכי העסקה, שנערכה לפני למעלה מ-25 שנה. הנתונים התומכים בקיומה של עסקה זו הם אלה: הגב' קבילי העידה כי הנכס נמכר לצד שלישי ולהערכתה היה זה במהלך השנים 1985-1986 באמצעות מנהל עזבון שמונה בידי בית משפט; מנהל העזבון שמונה לטיפול בנכס היה, כאמור, עוה"ד (כתוארו אז) יעקב צבן; הנתונים שבמחשבי מס שבח (נספח ו' לתגובת המבקש מיום 10.6.13) מלמדים, כי ביום 24.7.1987 נמכר הנכס מיורשי שמואל לוי ז"ל באמצעות עוה"ד "דבן י כורש 12" לאסקיו. הואיל ומנהל העזבון היה עוה"ד (כתוארו אז) י' צבן, שכתובת משרדו הייתה, כנראה, ברח' כורש 12, ניתן להניח בהסתברות גבוהה, כי הכוונה ברישומי מס רכוש היא לכך שהנכס נמכר באמצעות עוה"ד צבן כמנהל העזבון. אישור מיסוי מקרקעין ירושלים (נספח ה' לתגובת המבקש מיום 10.6.13) מעיד אף הוא על קיומה של עסקה מיום 24.7.87 בין יורשי שמואל לוי לבין אסקיו. במצב זה סבורה אני, כי מכלול הנתונים שתוארו מאמת את דבר קיומה של עסקה למכירת הנכס מיורשי שמואל לוי ז"ל לאסקיו ביום 24.7.87.
עסקת אסקיו-קופרמן – המבקש צירף לדיווח מיום 1.5.12 את העתק הסכם המכר בין צדדים אלה מיום 6.10.1987, וכן העתק דיווח למיסוי מקרקעין שנעשה בזמן אמת ביחס לעסקה זו. כן צורף אישור מיסוי מקרקעין ירושלים בדבר קיומו של תיעוד לעסקה שנעשתה בין אסקיו לבין קופרמן. מסמכים אלה מאמתים את דבר קיומה של עסקה למכירת הנכס מאסקיו לקופרמן ביום 6.10.1987.
סוף דבר
בנסיבות אלה ניתן לאשר, לצורך המשך קידומו של הליך רישום ראשון ביחס לנכס , כי הבעלים הראשון של הנכס ברח' בית צור 6 בשכונת נחלאות בירושלים, הידוע כחלקה 52 בגוש 30045, היה מר שמואל לוי ז"ל . כן ניתן לאשר את שרשרת העסקאות, שלפיה יורשי שמואל ומלכה לוי ז"ל מכרו את הנכס ביום 24.7.1987 לידי מר חיים אסקיו, הנושא ת.ז. XXXXXX564, ומר אסקיו מכר את הנכס לידי המבקש, יהודה קופרמן נושא ת.ז. XXXXXX154, ביום 6.10.1987.
אשר על כן, התובענה מתקבלת. רשם המקרקעין ישלים את הליך הרישום הראשון ביחס לנכס בהסתמך על שרשרת העסקות שאושרה. ככל שתתעורר שאלה בנוגע לבעלות במסגרת ההתנגדויות בהליך הרישום הראשון, יידרש רשם המקרקעין להכריע בה, בהתאם לנהליו ובכפוף לכל דין.
בהיעדר התנגדות לבקשה מצד רשם המקרקעין והאפוטרופוס הכללי, ולנוכח שיתוף הפעולה מצדם בקידומו של ההליך באופן היעיל ביותר, תוך שהמבקש אוסף ו משלים מידע תוך כדי התקדמות ההליך, איני מוצאת לנכון לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה קופרמן
נתבע: לשכת רישום מקרקעין - ירושלים
שופט :
עורכי דין: