ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אלבז נגד שרות התעסוקה / תל אביב :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב בן הר

המערער
דוד אלבז ת.ז. XXXXX261
ע"י ב"כ: עו"ד זייד מנסור
(מטעם הלשכה לסיוע משפטי)
-
המשיבים
שרות התעסוקה
ע"י ב"כ: עו"ד עמנואל וייל

פסק דין

1. לפנינו ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, (להלן: " החוק ") על החלטת ועדת העררים שליד שרות התעסוקה מיום 15.10.12 (להלן: " הועדה ").

2. הוועדה דחתה את עררו של המערער וקבעה, כי לאור תוצאות הועדה הרפואית החוזרת שנערכה למערער ולפיה, אין שינוי במגבלות שנקבעו לו, יש לדחות את הערר, שכן ההחמרה במצבו הרפואי של המערער אינה רלוונטית להפניה לעבודה מחודש 5/12.

3. תמצית טיעוני המערער:

א. החלטת ועדת הערר הינה החלטה שרירותית, שניתנה ללא כל בסיס ו/או נימוק מספיק.

ב. בחודש 2/12 קבעה הועדה הרפואית מטעם שירות התעסוקה, כי המערער אינו מסוגל להרים משאות מעל 10 ק"ג ועל אף זאת, הופנה המערער בחודש 5/12 לעבודה הדורשת הרמת קשישים לשם רחיצתם, דבר שאינו מסוגל לבצע על פי קביעות הועדה הרפואית.

4. על אף העובדה, כי לא היתה התייצבות מטעם המשיב בדיון היום, לאור העובדה כי בא כוחו לא חש בטוב מבחינה בריאותית, החלטנו לדון בערעור לגופו.

דיון והכרעה

5. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 אינו מזכה מבוטח בגמלת הבטחת הכנסה מבלי שהתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד , ועל המבוטח לעשות מאמץ סביר, בתום לב, לעבוד (דב"ע נג / 91-3 מוחמד אבו ג'אמע נ'. שירות התעסוקה פד"ע כג' 297) ,ונקבע כי "הסבירות של המאמץ תלויה ,בין השאר,בסוג העבודה,בענף העבודה,במקום העבודה ובמצב של המופנה לעבודה. ( דב"ע נז/91-7 משייב נ' שרות התעסוקה ,עבודה ארצי,כרך ל(2) 38).

6. כבר נקבע בפסיקה כי אם דורש העבודה מודיע למעסיק הפוטנציאלי על תנאים מגבילים, אשר מעסיק סביר לא היה מסכים להם, אזי רואים אותו כמי שדחה את הצעת העבודה.

7. על משקלו הראייתי של רישום המעסיק על גבי טופס ההפניה לעבודה כבר נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי הפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין כי המשיב מביא את דברו של המשיב כפי שהוא מוצא את ביטויו בטופס ההפניה לעבודה וכי אין כל יסוד לפקפק בדברי המעסיק, אשר אין לו אינטרס מיוחד להציג תמונת מצב שאינה מדויקת (ע"ע 1081/02 סואעד פתחי נימר נ. שירות התעסוקה , ניתן ביום 3.10.02).

8. במקרה שבפנינו, ובשים לב להלכות אלו, ולאחר שמיעת טיעוני המערער ועיון במסמכים בתיק, התרשמנו כי אין כל ספק כי המערער הוא זה שגרם לאי קבלתו לעבודה בכך שהעמיד קשיים ודרישות, וזאת בכל הקשור ל תלונותיו בפני המעסיק על בעיות בריאות ועל כך, שאין לו ניסיון בעבודה אליה הופנה.

9. תשומת הלב לעובדה, כי המערער הצהיר בדיון בפני בית הדין, כי אינו יכול לעבוד עם קשישים וזאת בהיותו אדם חולה ואילו בדיון בפני ועדת הערר מיום 22.8.12 הצהיר המערער, כי יש ביכולתו לעבוד בטיפול בקשישים בבית.

10. מכל האמור לעיל עולה, כי הסירוב שנרשם למערער נרשם כדין מבלי שנפל בו פגם משפטי כלשהו, ובמיוחד לאור העובדה כי העבודה אליה הופנה המערער תואמת למגבלותיו הרפואיות בהתאם לקביעות הועדות הרפואיות שדנו בעניינו של המערער.
משכך דין הערעור להידחות, ללא צו להוצאות.

11. לצדדים הזכות לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, (16 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר יעקב בן הר
נציג ציבור


מעורבים
תובע: דוד אלבז
נתבע: שרות התעסוקה / תל אביב
שופט :
עורכי דין: