ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה אלשיך נגד איריס אזולאי :

בפני כבוד השופט פאול שטרק

תובעים

יהודה אלשיך

נגד

נתבעים

1.איריס אזולאי
2.הראל חברה לביטוח בע"מ
3.רון רפאל אזולאי

פסק דין

1. בפני בית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם לרכב התובע בתאונת דרכים. במקרה דנן מדובר בהשבתת רכב ישן, כאשר שוויו סך של 3,400 ₪ עפ"י חוו"ד שמאי.

2. האירוע אירע ביום שבת ברח' השח"ל בבית הכרך בירושלים. הוגשו תמונות זירת האירוע ועולה כי מדובר בכביש דו סטרי בנתיב תנועה צו במיוחד, כאשר מקומות החניה של התושבים מצויים באופן חלקי על המדרכה.

מדובר בנתיב תנועה בו קיים עיקול משמעותי המתיר נסיעה במהירות נמוכה, זאת מאחר ולא ניתן להבחין בתנועה המגיעה ממול אלא רק עד אשר כלי הרכב המגיעים מתקרבים מול כלי הרכב המגיעים מולם.

3. במקרה דנן צורפו תמונות הנזק אשר נגרם לכלי הרכב. לרכב התובע ( ת/1 – ת/3) ניתן להבחין כי נגרם נזק לכנף קדמית שמאלית, כאשר ניתן להבחין במוקד נזק בחלק הקדמי של הפגוש עד הקצה מצד הנהג. מנגד, קיים מוקד נזק לרכב הנתבע מעל בית הגלגל מצד הנהג, כאשר קיים מוקד נזק בצד ימין ( צד הנוסע), מעל הגלגל ולדלת הרכב ( נ/1 – נ/2).

4. על כל נהג להתאים את נסיעתי לתנאי הכביש אף אם יש לו זכות קדימה. במקרה דנן, מדובר בצר תנועה צר ביותר, כאשר ברור כי כל תנועה המגיעה ממול מחייבת האטה עד עצירת הרכב.

שני הצדדים טענו כי הצד שכנגד נהג במהירות מופרזת אשר אינה תואמת לתנאי הכביש, אולם, התובע לא היה מסוגל לציין מדוע לא עצר כאשר הבחין ברכב בעצירת חירום. לטענתו, הוא עשה ככל שניתן והנתבע הפתיע אותו.
על פי ת/2, ניתן לקבוע כי זירת התאונה הינה באמצע הכביש.

5. מנגד נטען ע"י הנתבע כי ניסה הוא להתחמק מהתובע בכך שסטה ימינה לכן הנזק נגרם לצד ימין של הרכב. לדברי הנתבע, אף הוא ניסה לבלום בעת שהבחין ברכב התובע אך ללא הצלחה.

בתמונות זירת התאונה לא נראים כל סימני בלימה.

6. לאחר שמיעת הצדדים, ניתן לומר כי עדות הנתבע תואמת לסימני הזירה בכך שניסה להתחמק מהתובע ע"י סטייתו ימינה אולם, אין בכך כדי לפטרו מאחריות לנזקים שנגרמו לתובע.

מאידך, אין בעדות התובע כל הסבר מדוע לא הספיק לעצור בעת שהבחין ברכב הנתבע, כדי לפתור אותו כגורם אשר תורם לנזק שנגרם לרכבו.

7. כאמור, מדובר בציר תנועה צו במיוחד, ביום שבת, כאשר חונים במקום כלי רכב מכל צד. למעשה כל אחד נסע בתחושה שמי שיבחין בו יעצור כדי לאפשר לו לעבור.

מוקד שרידי הנזק מצויים באמצע הכביש ( סומן בת/2), דבר המצביע על כי היה שדה ראיה רחב לשני הצדדים ויכלו הם להבחין בזולתם ולעצור. התובע יכול היה להתאים את מהירות נסיעתו כאשר התקרב לעיקול ואף לסטות ימינה ולעצור מאחור. הרכב הכסוף ( מס' רישוי 76 – 538 – 81), יכול היה לפעול בהתאם כאשר רכב הנתבע נכנס לזווית ראייתו. אותה מסקנה חלה גם לגבי הנתבע אשר יכול היה לנהוג בזהירות משנה כאשר יצא מעיקול כדי לוודא שאין תנועה ממול.

מוקדי הנזק משקפים נזק עקב תחושת שני הצדדים כי ניתן לעבור ורק ברגע האחרון הנתבע הבין שלא ניתן לעבור עם רכבו וניסה לחמוק ימינה. הנזק אינו פגוש לפגוש, אלא פגוש ( התובע לכנף הנתבע) ולא מקובלת על מותב זה שמהירות הצדדים תאמה לתנאי הכביש באותה עת.

8. לאור האמור, יש לחלק את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים. הנזק אשר הוכח לבית המשפט הינו שווי הרכב לאחר ניכוי שרידים בסך 3,393 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי 640 ₪. התובע אף טען להוצאות נסיעות בסך 1,000 ₪ במהלך חודש או חודשיים אך לא הציג כל אסמכתאות בעניין. יוער כי ניתן לרכוש חופשי חודשי ובכך יכול היה למזער נזקו כפי הכלל כי על כל צד למזער נזקיו.

לאור האמור, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 2,021.50 ₪ בגין נזק ישיר בתוספת 500 ₪ הכוללים הוצאות משפט ובסך הכל סך של 2,521.50 ₪.
התשלום יבוצע עד 10.7.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה אלשיך
נתבע: איריס אזולאי
שופט :
עורכי דין: