ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביסהל(אסיר) נגד משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר :

בפני כבוד השופט רון שפירא
העותר
ברהנו אור אביסהל (אסיר), ת"ז XXXXXX642

נגד

המשיבים

  1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
  2. מדינת ישראל

פסק דין

עתירה זו הינה המשך לעתירה שנדונה בפני בעת"א 43713-03-13 (להלן: "העתירה הראשונה"). בפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה ביום 8.4.13, נדונה החלטת שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשות. החלטה זו התבססה, בין היתר, על חוות דעת של הועדה המחוזית למניעת אלימות במשפחה (להלן: "ועדת אלמ"ב"), אשר המליצה שלא להוציא את העותר לחופשה. בית המשפט ציין בפסק הדין, כי מעיון בו עולה שועדת האלמ"ב לא הצליחה ליצור קשר עם גורמי טיפול בקהילה וכן עם אחיו של העותר, אשר מערכת היחסים עמו הייתה אחד הגורמים לסיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב. בנסיבות אלו ומאחר וועדת האלמ"ב לא הספיקה להשלים את הבדיקה, הורה בית המשפט להחזיר את עניינו של העותר להשלמת בדיקה אצל ועדת האלמ"ב, אשר תתן חוות דעת בתוך 60 ימים. בית המשפט הנחה את ועדת האלמ"ב להתייחס לטענות מסוימות שעלו בעתירה הראשונה.

ועדת האלמ"ב הגישה חוות דעת עדכנית, ובעקבותיה דן שוב שב"ס בבקשת העותר לצאת לחופשה, ודחה את הבקשה. מכאן העתירה שבפני.

מעיון בחוות דעת של ועדת האלמ"ב עולה, כי הועדה קבעה שמדובר באסיר בעל דפוסי התנהגות חוזרים (רצידיביסט) בתחום האלמ"ב והאלימות בכלל. עם זאת ציינה ועדת האלמ"ב, כי המסוכנות לפגיעה פיזית בקורבן העבירה בגינה הוא מרצה מאסר (אחיו), היא נמוכה. הועדה ציינה כי העותר מסכן את נפגע העבירה נפשית ורגשית, וכן ציינה כי קיימת אי-בהירות בכל הנוגע למערכות היחסים במשפחה. לא אפרט את תוכנו של הדו"ח החסוי, ואולם אציין כי הועדה אינה מצביעה בסיכומו של דבר על חשש ומסוכנות גבוהה לפגיעה פיזית בבני משפחתו של העותר, ומתייחסת בעיקר לחשש של פגיעה בתחום הנפשי והרגשי וכן לחשש שאם יווצרו מצבי לחץ (סיטואציות מלחיצות, כלשון הועדה), כי אז גם קיים חשש להתפרצות אלימה מצד העותר. מטעם זה לא המליצה ועדת האלמ"ב על מתן חופשה לעותר. על בסיס החלטת ועדת האלמ"ב, דחה שב"ס את בקשתו של העותר לצאת לחופשה.

סבור אני כי יש מקום להתערב במקרה זה בהחלטת שב"ס, כפי שיובהר.

מעיון בהחלטת ועדת האלמ"ב, עולה כי רמת המסוכנות לבני משפחתו של העותר אינה במדרג גבוה. קיימת הערכה אצל גורמי ועדת האלמ"ב, בדבר לחץ רגשי כתוצאה מאפשרות יציאה של העותר לחופשה, ואולם ועדת האלמ"ב לא הצביעה על מסוכנות של ממש, ובעיקר לא מסוכנות פיזית.

בנסיבות אלו נראה, כי האיזון הראוי הוא בדרך של בחינת האפשרות להוציא את העותר לחופשה, כאשר החופשה תהיה במקום מרוחק ממקום מגורי בני משפחתו, ובסדרי פיקוח סבירים. נראה, על פניו, מתגובת שב"ס, כי אפשרות זו לא נשקלה ובכך נפל פגם בהחלטת הגורם המנהלי בשב"ס, אשר לא בחן אפשרות המאזנת בין רמת המסוכנות לבני משפחתו של העותר, המצויה במדרג נמוך, ובין האפשרות להוציאו לחופשה.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

עניינו של העותר יוחזר לשב"ס, שידון בבקשתו של העותר לצאת לחופשה ויבחן אפשרות לאפשר את יציאתו של העותר לחופשה, ובתנאי שמיקום החופשה יהיה מרוחק ממקום מגורי משפחתו של העותר, וכן תוך קביעת סדרי פיקוח מתאימים שימנעו מפגש של העותר עם בני משפחתו, ובמיוחד אלו אשר קיים חשש בנוגע לקשר בינם ובין העותר.

שב"ס יבחן את כל ההיבטים, לרבות ביחד עם גורמי משטרת ישראל, וייתן את החלטתו בתוך 21 ימים. ככל שיוחלט שלא להוציא את העותר לחופשה, גם בתנאים כמפורט לעיל, תינתן בעניין זה החלטה מנומקת, אשר תפרט את מכלול השיקולים אשר היו בפני הגורם המחליט, ומובן כי שמורה לעותר הזכות לפנות בעתירה חדשה.

יש לשלוח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

ר' שפירא, שופט


מעורבים
תובע: אביסהל(אסיר)
נתבע: משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
שופט :
עורכי דין: