ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלוני נגד מדינת ישראל :

ע"פ 2198/05

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

המערער:
פלוני

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בת"פ 517/99, מיום 6.1.05

בשם המערער:
עו"ד מחמוד אלסאנע

בשם המשיבה:
עו"ד זיו אריאלי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1. בתאריך 25.11.98, בהיותו כבן 18 שנים, הושיב המערער קטינה בת 5 שנים (ילידת חודש ספטמבר 1993) על ברכיו, ליטף את ביטנה וחזה והחדיר אצבע לאיבר מינה. כן נטען, כי המערער גרם לקטינה חבלה חמורה לאחר שדרך ברגלו על פניה.

2. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, לאחר שמיעתן של ראיות, בעבירות של אינוס וחבלה חמורה, עבירות לפי סעיפים 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(1), וסעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז. בהמשך, גזר בית המשפט את עונשו של המערער: שנתיים מאסר, שנה מאסר על-תנאי, קנס בסך 1,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את הקטינה בסכום של 5,000 ש"ח.

3. הערעור שבפנינו הוגש במקורו גם כנגד ההרשעה, אולם בחודש תמוז תשס"ה (יולי 2005) הודיע בא-כוח המערער כי שולחו מצמצם את הערעור לשאלת העונש בלבד. בחוות-דעת פסיכולוגית שהוצגה לבית-משפט קמא נטען, כי המערער לוקה בהפרעות קשב וריכוז, הפרעת פדופיליה, הפרעה נרקסיסטית מאורגנת ברמה בינונית, והפרעה בגיבוש זהות מינית. כמו כן עלה מתסקיר שהגיש שירות המבחן, כי המערער מתקשה לקחת אחריות על מעורבותו בפלילים, ונוכח כל אלה הביע שרות המבחן את הדעה כי המערער לא יוכל להפיק תועלת מקשר טיפולי.

4. בחודש תשרי תשס"ו (אוקטובר 2005) דיווח שירות המבחן על כך שהמערער החל לשתף פעולה, והביע נכונות להשתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין. לפיכך, ביקש השירות דחייה כדי לגבש את המלצותיו, ולכך נעתר בית-המשפט. מתסקיר נוסף שהוגש בחודש שבט תשס"ו (פברואר 2006), עלה כי המערער לא התקדם התקדמות של ממש בתהליך הטיפולי בו שולב, ואף הובע חשש בדבר פוטנציאל לסיכון מיני הגלום בו. התסקיר האחרון שהוגש לבית-המשפט הוא מחודש אייר תשס"ו (מאי 2006), וגם בו אין ראיה לכך שחלה פריצת דרך במישור הטיפולי, ואף על פי כן מבקש שרות המבחן דחייה נוספת של שלושה חודשים, בנימוק שאפשר כי המערער ניצב בפתחה של נקודת מפנה.

נוכח כל אלה, ביקש בא-כוח המערער להיעתר לבקשת דחייה, וגם המערער עצמו, בדברים שאמר בפנינו, הצטרף לבקשה זו.

5. לא ראינו מקום להוסיף ולדחות את ההכרעה בערעור זה. גזר-הדין בעניינו של המערער ניתן בחודש טבת תשס"ה (ינואר 2005), ובעת שהתייצב לראשונה לדיון בפני בית משפט זה, החליטו שופטי המותב להעניק לו הזדמנות לפתוח דרך חדשה במישור יחסו לטיפול שהוצע ולגורמים המטפלים. אותה החלטה ניתנה בחודש תמוז תשס"ה (יולי 2005), ומאז נדחה הדיון שוב ושוב על-פי בקשת שרות המבחן, מבלי שאותה תפנית מיוחלת ביחסו של המערער לתהליך הטיפול תתרחש. בנסיבות אלו נראה לנו אפוא כי אין עוד הצדקה לדחיית הדיון, והגיעה השעה להכריע בערעור גופו.

5. המערער חטא בעבירות קשות שקורבנן היתה פעוטה בת-5 שנים. נדמה כי אין צורך להדגיש את חומרתה של עבירת המין שבוצעה בה, אולם עבירה זו אינה עומדת לבדה והיא לוותה בחבלות קשות שגרם המערער לקטינה. שילוב זה בין שתי העבירות מעיד עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הנשקפת ממערער זה כאשר הוא תר אחר קורבן כדי לפרוק את יצרו. כדי למזער סכנה זו, נעשה ניסיון ממושך לשלב את המערער בהליך טיפולי, ומשמאמצים אלה לא נשאו פרי, שוב אין מקום להקל בעונש שנגזר לו, עונש שמלכתחילה לא גילינו בו פן של חומרה.

אשר על כן, הערעור נדחה. תשומת לב שלטונות הכלא מופנית להשקפתם של הגורמים המטפלים בדבר היזקקותו של המערער לטיפול במסגרת המיועדת לעברייני מין, ונראה כי חרף כישלונות העבר ראוי לשוב ולנסות לשלב את המערער בתהליך מסוג זה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום ו' באב תשס"ו (31.7.06), עד לשעה 11:00.

ניתן היום, י"ד בתמוז התשס"ו (10.7.2006).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת


מעורבים
תובע: פלוני
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: