ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק כץ נגד מדינת ישראל :

בש"פ 6520/06

העורר:
יצחק כץ

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

תאריך הישיבה: כ' באב תשס"ו (14.8.06)
בשם העורר: עו"ד ירום הלוי
בשם המשיבה: עו"ד ליאנה מגד

בבית המשפט העליון

החלטה

1. העורר עומד לדין באשמת ביצוען של עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן וניסיון להחזיק סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נטען, כי עובר לתאריך 30.3.06, קשר העורר עם אחרים לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של 1 ק"ג מפנמה לישראל. על פי אותה גרסה, היבוא היה עתיד להתבצע באמצעות הדואר, ולצורך כך, נכנס העורר לאתר האינטרנט של דואר ישראל, כדי לוודא את מועד הגעתה של החבילה ובה הסם, ולקבלה לידיו שעה שהיתה אמורה להימסר לנמענת כלשהי בעיר אילת.

משהגיעה החבילה לישראל, היא נתפסה על ידי משטרת ישראל, והחקירה הובילה אל העורר.

2. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המדינה למעצר העורר עד תום ההליכים, ובמהלך הדיון היה מקובל על הכול, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחתו של כתב האישום, וממילא קמה עילת מעצר סטטוטורית כנגד העורר. בהמשך, טען הסנגור, כי מדבריו של שולחו בחקירתו ברור כי חלקו בפרשה מזערי, ואם הוא שייך לחבורת הקושרים, אזי הוא נמנה על "המעטפת החיצונית". בנסיבות אלו סבור בא כוח העורר, כי נכון היה לשחרר את שולחו לחלופת מעצר, כהמלצתו של שירות המבחן בתסקיר שהגיש לערכאה קמא.

השקפתו של בית המשפט המחוזי היתה שונה, ומשהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, הוגש הערר שבפני.

3. ראיות המשיבה כנגד העורר מסתמכות בעיקרן על דברים שנרשמו מפיו. בהודעה מיום 7.6.06 מסר העורר בזו הלשון: "שמעתי פעם שאפשר לייבא סמים לארץ, אחרי שנה ומשהו ... החלטתי לנסות לעשות מעשה. נעצרתי". הוא טען כי שלח סכום של 3,000 ש"ח לאדם כלשהו בחו"ל, וזה שלח לו את הסם בחבילה אותה היה אמור ליטול מידי הדוור שיגיע למסור אותה ליעדה. העורר הוסיף ואישר, כי אותו אדם מסר לו את מספרה של החבילה ששלח, ובאמצעות בדיקה באתר האינטרנט של הדואר הוא מצא מתי היא עתידה להגיע לארץ והמועד למסירתה לנמען. על דברים דומים חזר העורר גם ביום 11.6.06, ומשלחוקריו היה ברור כי גרסתו אינה מלאה וכלולים בה פרטים לא סבירים, ניסו לחקור אותו על כך, אולם הוא הגיב בתשובות עמומות או כאלו שהיו שלא לעניין.

בא כוחו המלומד של העורר סבור, כי הפרטים החלקיים שמסר שולחו אודות יבוא הסם, מלמדים על כך שהוא לא הגה את היבוא, אלא שימש כלי בידיהם של אחרים שזהותם נותרה עלומה. דא-עקא, שגרסה מסוג זה לא נשמעה מפיו של העורר עצמו, ולפחות בשלב זה נותרה התמונה המפלילה מבלי שנתערערה. יתרה מכך, להודאתו של העורר נמצא דבר-מה, והכוונה בראש ובראשונה לכך שאותרו ראיות המלמדות כי הוא אכן גלש באינטרנט, כדי לוודא את מועד הגעתה של החבילה.

4. משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחתו של כתב האישום, שוב אין מנוס מהמסקנה הנוספת בדבר מסוכנות העורר וקיומה של עילת מעצר סטטוטורית. על רקע זה נותר להשיב על השאלה אם נכון היה להורות על מעצר ממש או להסתפק בחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי העדיף את החלופה הראשונה, ואינני סבור כי שגה בכך. אדרבא, העורר, בהתבסס על גרסתו-שלו, מכיר ככל הנראה את מקורות הסם ונעזר בהם לייבא כמות ניכרת ביותר של קוקאין מתוך כוונה להפיצו בישראל. במעשה זה הוא גילה עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הגלומה בו לציבור, ועל כן, חרף האמור בתסקירו של שירות המבחן, אינני סבור כי חלופת מעצר מתאימה למקרה זה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ' באב תשס"ו (14.8.06).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: יצחק כץ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: