ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סונול ישראל בעמ נגד מצדה (מ.ב.ה) אבטחה,שמירה וניקיון בע"מ :

בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון

תובעת

סונול ישראל בעמ

נגד

נתבעים

  1. מצדה (מ.ב.ה) אבטחה,שמירה וניקיון בע"מ
  2. ראובן יניב אוזן

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון בתובענה אל בית המשפט בירושלים.

המבקשים הם הנתבעים אשר טוענים כי מדובר בשטר חוב אשר נחתם בירושלים, הנתבעים מקום מגוריהם ועסקם בירושלים ואף המקום אשר נועד לתשלום שטר החוב הינו במשרדי התובעת, אשר לה משרדים בירושלים. הנתבעים טוענים כי אכן בהסכם בין הצדדים, מצויה תנית שיפוט לפיה כל תביעה הכרוכה בהסכם תהא לבתי המשפט בתל אביב ובחיפה ובמרכז הסמכות המקומית לדון בתביעה, אלא שלטענתם תניה זו אינה רלבנטית לשטר החוב שהוגש לביצוע אלא להסכם בלבד ולכן ביחס לשטר החוב יש לנהוג לפי הכללים הרגילים לקביעת סמכות מקומית.

התובעת טוענת כי בהתאם לתנית השיפוט בהסכם, בית משפט זה המוסמך לדון בתביעה. לטענתה שטר החוב עליו חתמו הנתבעים מהווה המשך ישיר להסכם בין הצדדים והינו חלק בלתי נפרד ממנו ולפיכך יש להותיר את הדיון בבית משפט השלום בחיפה, בהתאם לתניה בהסכם בין הצדדים.

דיון :

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת:

"תובענה שאינה במקרקעין
(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.
(ב) היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים. ".

תקנה 5 לתקנות, קובעת:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4.".
בעוד שתקנה 3 מונה חלופות אפשריות לקביעת הסמכות המקומית, תקנה 5 דנה בנסיבות בהן קיים הסכם מוקדם הצדדים בעניין מקום השיפוט בסכסוכים עתידיים. בהתאם לתקנה 5, תובענה בין בעלי דיין הקושרי ם בהסכם כעניין מקום השיפוט, תוגש אל בית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט.

בענייננו, סעיף 14 להסכם בין הצדדים קובע:
"בכל תביעה הכרוכה בהסכם זה, תהא לבתי המשפט באזור תל אביב או חיפה או המרכז סמכות השיפוט המקומית הבלעדית.".

בפסיקה נקבע כי תנית שיפוט בהסכם תחשב לייחודית כאשר היא מנוסחת בלשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות לבית משפט אחד תו ך שלילת סמכותם של בתי משפט אחרים על ידי שימוש במילים: כגון: "בלבד" או "אך ורק". בהעדר ני סוח החלטי המעיד על הבלעדיות, מדובר בתנית שיפוט מקבילה (ר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' יונה לוי, פ"ד מ(4), 553).

בעניינו, מעיון בלשון הסעיף בהסכם אין ספק כי המדובר על תנית שיפוט ייחודית שכן מצוינת בה המילה "בלעדית" ולפיכך בהתאם לתקנה 5, התובענה אמורה להיות מוגשת אחד מבתי המשפט המצוינים בהסכם.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעים לפיה מאחר ושטר החוב הוא שהוגש לביצוע, תנית השיפוט בהסכם אינה חלה עליו ויש לראות את ההסכם במנותק משטר החוב . מעיון בשטר החוב, עולה כי הוא מודפס על גבי ההסכם כחלק בלתי נפרד ממנו והמבקשים- הנתבעים חתומים על גביו .

זאת ועוד, תנית השיפוט קובעת כאמור כי "בכל תביעה הכרוכה בהסכם זה..." בנסיבות אלו ניתן לקבוע כי שטר החוב שהוגש לביצוע הנו תביעה הכרוכה בהסכם שהרי סכום החוב הנקוב בשטר החוב , נובע מתוך ההסכם ועל כן טענת הנתבעים בעניין זה נדחית.

אשר על כן, הבקשה נדחית ו אני קובעת כי לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתביעה.
בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סונול ישראל בעמ
נתבע:
שופט :
עורכי דין: