ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד בנייני ישקו לבנין ומקרקעין בע"מ :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא020697/08

בתיק עיקרי: תא 002145/08

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

16/01/2009

בעניין:

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

חנית נוב

המבקש/הנתבע

נ ג ד

בנייני ישקו לבנין ומקרקעין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

י. רסלר

המשיבה/התובעת

החלטה

הנתבעת מבקשת להורות על עיכוב ההליכים בתביעה הנוכחית, עד למתן הכרעה בהליך ערעור מסויים הנדון במקביל בבית משפט המחוזי במחוז מרכז, וזאת מפאת "הליך תלוי ועומד".

כידוע, סמכות בית המשפט להורות על עיכוב הליכים מפאת הליך תלוי ועומד היא סמכות שבשיקול דעת, בגדרה נשקלים שיקולי יעילות הדיון, חסכון במשאבים, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה בהליך ומאזן הנוחות. בנוסף, זהות הצדדים לשני ההליכים אינה בגדר תנאי הכרחי, וניתן להסתפק בזהות עילות ואינטרסים של הצדדים לשני ההליכים (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (28/1/02); רע"א 2570/08 מצדה חברה להנדסה בע"מ (בפירוק) נ' רהיטי צרעה בע"מ (23/3/08)).

על פי כתב התביעה, התובעת וחברת מריו לזניק בע"מ הקימו במשותף, במסגרת עיסקת קומבינציה, מאות יחידות דיור בפרוייקט מסויים בראשל"צ, ולשם הניהול הפיננסי של הפרוייקט, פתחה התובעת חשבון בנק אצל הנתבע (חברת מריו לזניק פתחה גם היא, במועד אחר, חשבון בנק אצל הנתבע).

ביום 12/2/95 נערך הסכם משולש בין התובעת, הנתבע, וחברת מריו לזניק, בצירוף כתב תנאים, שבמסגרתו התחייב הנתבע לפעול לכך שכל תקבולי מכירת הדירות של חברת מריו לזניק ייכנסו לחשבונה. בנוסף, הוסכם כי מכל תקבול שייכנס לחשבון הפרוייקט יועברו על ידי הנתבע 70% לחשבונה של התובעת ו-24.65% לחשבונה של חברת מריו לזניק. יתרת ה-4.35% מהתגמולים אמורה היתה להיוותר בחשבון הפרוייקט, ויועדה לתשלום המע"מ.

התובעת ציינה, כי היא חתמה על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לתשלום התחייבויותיה של חברת מריו לזניק, כולל אשראי, ככל שיינתן.

ביום 4/6/01 פנה הנתבע לתובעת בדרישה לפרוע את יתרת החוב הנטען, בשיעור 933,970 ₪ בחשבון מריו לזניק, לו ערבה התובעת. ביום 10/3/02 הגיש הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התובעת, לפירעון חובה הנטען בגין ערבותה, בסך 1,024,219 ₪ . התביעה האמורה נדונה לפני כב' השופט שאול מנהיים בבית משפט השלום בראשל"צ, ומונה מומחה חשבונאי לצורך בחינת ההפקדות בחשבונות.

לטענת התובעת, על פי חוות דעת המומחה נמצא כי קיים חוסר מצטבר בחשבון מריו לזניק בסך 813,723 ₪ , ואילו בחשבון התובעת נמצא חוסר בסך 750,440 ₪. למרות זאת, טוענת התובעת, כי תביעת הנתבע התקבלה במלואה, והתובעת חוייבה בתשלום מלוא סכום התביעה.

התובעת הגישה ערעור על פסק הדין, שכפי הנראה, טרם הוכרע (לא לגמרי ברור באיזה שלב ההליך נתון).

אני שותף לעמדת הנתבע, מראשית ועד אחרית.

ראשית, ומעל לכל, התביעה הנוכחית אינה אלא מעין ערעור על פסק הדין האמור, שכן היא נסבה על אותן עובדות בדיוק, מתארת את סדר הדברים בבית משפט השלום בראשל"צ ובסופה נרמז כי מסקנות פסק הדין מוטעות, ולכן יש לחייב את הנתבע בסכום התביעה (5,000,000 ₪). אין ספק, כי תוצאת הדברים בפסק הדין האמור, משליכה, באופן ישיר, על זכאותה (או העדר זכאותה) של התובעת לכספים שאמורים היו להיות מופקדים בחשבונה. מכאן, כי גם אופן ההכרעה העתידי בערעור, ישליך על התביעה הנוכחית, באותה צורה בדיוק.

במילים אחרות, התביעה הנוכחית היא תמונת ראי של תביעת הנתבע שהוכרעה זה מכבר, וזהה לחלוטין לערעור שהגישה התובעת על פסק הדין בה התקבלה תביעת הנתבע. מכאן, כי לא רק שקיימת חפיפה עובדתית של ממש בין שני ההליכים, אלא גם ניתן לקבוע שהתביעה הנוכחית הקדימה את זמנה.

לפיכך, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על עיכוב הליכים בתביעה עד להכרעה סופית בערעור שהוגש על פסק הדין האמור.

התובעת תשא בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום כ' בטבת, תשס"ט (16 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו