ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוון פור אול נגד פינו ביגוד002 :

3


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 001712/06

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

16/01/2009

בעניין:

Seven for All Mankind LLC

ע"י ב"כ עו"ד

נבות

התובעת

נ ג ד

1 . פינו ביגוד (2002) בע"מ

2 . וקיל אברהם

3 . מדינת ישראל – משטרת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

1 – 2. ישראל

הנתבעים

החלטה

בבש"א 18536/08 מבקש הנתבע 2 להורות על סילוק התביעה כנגדו על הסף, מפאת העדר עילה.

הנתבע 2 טוען כי הוא נרשם בטעות כמנהל הנתבעת 1, בעוד שהוא עבד בנתבעת 1 בתפקיד זוטר, לא היה בעל זכות חתימה בנתבעת 1 ולא היתה לו כל שליטה על אופן ניהולה. תדפיס רשם החברות, בו מופיע הנתבע 2 כמנהל, צורף כנספח ב' לבקשה. הנתבע 2 מצרף לבקשתו מכתב פיטורין מיום 14/5/06, שנמסר לו בעת סיום עבודתו אצל הנתבעת 1.

הנתבע 2 טוען, כי במשך תקופה ארוכה, הוא כלל לא היה מודע לרישומו כמנהל של הנתבעת 1, עד לעת האחרונה, עם פנייתן של רשויות המס, עקב אי הגשת דוחו"ת המס של הנתבעת 1 במועד. הבקשה נתמכה בתצהירו של הנתבע 2.

כידוע, סילוק תביעה על הסף מפאת העדר עילה הוא מהלך חריג, שיש לנקוט בו רק כאשר ברור כי התובע אינו זכאי לקבלת הסעד המבוקש. אין לחסום את דרכו של התובע כאשר קיימת אפשרות, גם אם קלושה, כי הוא יזכה בסעד המבוקש.

בירור עובדתי בבקשה לסילוק על הסף יישמר, על פי רוב, לשלב הבאת הראיות. (רע"א 359/06 מועין נ' פרג' (26/4/06) ; רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס (11/12/06); רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ נ' סאפד דיבלופנטס לימטיד (19/11/08)).

טענתו הנחרצת של התובע, לפיה הוא כלל לא תיפקד כמנהל בנתבעת 1 במועדים הרלוונטיים לתביעה, ולא היה מעורב בשיווק המוצרים המפרים, היא טענה עובדתית מובהקת, שטעונה בירור ראייתי.

למעשה, מבחינת הסעדים הנתבעים, גדר המחלוקת מצומצם למדי, שכן צו מניעה קבוע ניתן בהחלטתי בדיון מיום 10/9/08, ובתשובתו לתגובה טוען הנתבע 2 כי אין לו התנגדות להשמדת המוצרים המפרים, מאחר שהם ממילא אינם בבעלותו ואין לו קשר אליהם.

עם זאת, טוען הנתבע 2, כי אין באפשרותו לערוך את הדו"ח המבוקש, שכן אין לו גישה למידע הרלוונטי, המצוי בידי הנתבעת 1. בנוסף לכך, אני מניח, כי לנתבע 2 התנגדות גם לחיובו בפיצוי הנתבע, בסך 200,000 ₪ , מאחר שלשיטתו, אין לו שום קשר להפרה הנטענת.

בניגוד לטענת הנתבע 2 בתשובתו לתגובה, איני סבור כי קיימת הצדקה לאפשר הגשת ראיות ולחקור את הנתבע 2 על תצהירו, כבר בשלב מקדמי זה.

הסיבה העיקרית לכך היא, שנסיבות רישום הנתבע 2 כמנהל ומידת מעורבותו בשיווק המוצרים המפרים, הן סוגיות עובדתיות שבירורן יקודם, מטבע הדברים, על דרך העדת גורמים אחרים בנתבעת 1. יש להניח, כי עדותם של גורמים מטעם הנתבעת 1 תימסר, בכל מקרה, בשלב ההוכחות (ככל שההליך לא יסתיים בדרך מוסכמת). מכאן, נובע, כי מבחינה פרקטית ומהותית גם יחד, מן הראוי להותיר בירור סוגיות אלה לשלב ההוכחות.

לאור זאת, נדחית בש"א 18536/08.

בבש"א 18538/08 עותר עו"ד אברהם ישראל לשחררו מייצוג הנתבעת 1, בטענה שהוא ניסה ליצור קשר עם נציגיה, אך ללא הועיל, ונמסר לו כי נציג הנתבעת 1 ככל הנראה שוהה בחו"ל. ב"כ הנתבעת 1 טוען כי הוא יצר קשר עם הנתבע 2 , שטען כי הוא אינו יודע את מקום הימצאם של בעלי ומנהלי הנתבעת 1, אין לו כל קשר עימם, הוא עצמו אינו מוסמך לייצג את הנתבעת 1, וגם אינו בקיא בפרטי הגנתה.

בתגובתה, טוענת התובעת כי ב"כ הנתבעת 1 מייצג את הנתבע 2, שהוא מנהלה של הנתבעת 1, וממילא אין נתק בין ב"כ הנתבעת 1 לבין הנתבעת 1, ואין הצדקה לשחרר את עו"ד ישראל מייצוגה. לחלופין, מבקשת התובעת לקבוע כי כתובתו של ב"כ הנתבעת 1 תמשיך להיות כתובת להמצאת כתבי ב-דין עבור הנתבעת 1.

לטעמי, כפיית ייצוג בנסיבות אלה תהיה מהלך בלתי מוצדק וגם בלתי אפשרי, וכך גם הקביעה החלופית המבוקשת בדבר כתובת להמצאת כתבי בי-דין, בנסיבות העניין.

אמנם, בשלב זה לא ניתן להכריע בטענותיו המהותיות של הנתבע 2 בדבר העדר הקשר עם הנתבעת 1, אך אין בכך בכדי להכריח את עו"ד אברהם ישראל להמשיך ולייצגה.

לפיכך, מתקבלת בש"א 18538/08. כתובתה של הנתבעת 1, כפי שמופיעה בכתבי הטענות, תיחשב ככתובת להמצאת כתבי בי-דין עבורה.

אין צו להוצאות. הצדדים יודיעו תוך 30 יום אם הגיעו להסדר כלשהו או שמא מבוקש ליתן צו להגשת ראיות.

ניתנה היום כ' בטבת, תשס"ט (16 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו