ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים מנשה הבלין נגד שר החינוך :

לפני: השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה

התובעים :
1.חיים מנשה הבלין
2.עקיבא מאיר
-
הנתבעת :
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד עמיצור איתם

החלטה

בפנינו בקשת התובעים לגילוי שלושה מסמכים:
פרוטוקול ישיבה שנערכה בלשכת עו"ד נורית אלשטיין (הוזכר בסעיף 4 לתצהיר מר שושני שהוגש מטעם הנתבעת).
המלצות הלשכה המשפטית של משרד החינוך (הוזכרו בסעיף 5 לתצהיר).
תוכן סיכום הפגישה בין מר שושני לנציב שירות המדינה בה התקבלה הכרעה בדבר דרישות הסף "ואשר הועלה לטענתו על הכתב".

הנתבעת התנגדה לגילוים של שני המסמכים הראשונים בטענה כי מדובר בתכתובת פנימית ובמידע חסוי בחיסיון עורך דין לקוח. כן טענה כי שלב גילוי המסמכים תם זה מכבר.
באשר למסמך השלישי טענה הנתבעת כי לא הצליחה לאתרו, אולם תנסה שוב לעשות כן וככל שתמצא תודיע בפרק זמן נקוב. על אף חלוף המועד שנקבע, לא עשתה כן הנתבעת.

התובעים טענו כי על בית הדין לאפשר גילוי מסמכים רחב על מנת שניתן יהיה להעביר ביקורת שיפוטית על החלטת הנתבעת. התובעים הצביעו על כך שבהתאם לתצהיר מר שושני בישיבה שנערכה בלשת עו"ד אלשטיין התקבלה ההחלטה לפיה דרישות הסף לתפקיד מפקח במשרד החינוך בבתי הספר השונים תהיינה אחידות " וכי לא ניתן יהיה להסתפק בהשכלה תורנית מתאימה כמקבילה לתואר אקדמי בדרישות הסף של מכרזי הפיקוח במשרד החינוך." כמובא בסעיף 4 לתצהיר מר שושני. דהיינו, נאמר בתצהיר מפורש כי שם הוחלט הדבר, ולא כי נערכה שם התייעצות פנימית החוסה תחת כנפי חיסיון עורך דין לקוח.
כן טענו התובעים בתגובתם בנוגע למסמך ב', כי ביקשו את המלצות הוועדה מחודש יוני 2005 או בסמוך לכך, ואין מדובר בעניין פנימי או משפטי חסוי. נציין כי בבקשה המקורית נתבקשו כאמור המלצות הלשכה המשפטית של משרד החינוך, ולא המלצותיה של וועדה, דבר שאין לו עיגון בתצהיר מר שושני. לפיכך נלך לפי האמור בבקשה ולא בתגובה, בעניין זה.

מושכלות ראשונים כי הנטייה היא לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך. זאת על מנת שההליך ינוהל כשכל המידע הרלוונטי מצוי בידי הצדדים ובית הדין, במטרה להביא לייעולו ולעשיית דין צדק. תפיסה זו מעוגנת במסגרת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב – 1991, לפיה:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

הפסיקה קבעה כי עת מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, על ההיבט הצר והרחב שלה (ראו ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07); ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור– אברהם אלון (ניתן ביום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12 , בר"ע (ארצי) 46816-07-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank , אלמליח (ניתן ביום 7.3.13) (להלן: "עניין הורסיו")]. כמו כן בוחן בית הדין קיומם של זכויות ואינטרסים לגיטימיים נגדיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי ועורך איזון ראוי ומידתי בינם לבין זכות הגילוי (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים – יהודה פלצ'י (21.9.2010) להלן: "ענין מכתשים ; ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות נגד עיזבון המנוח טלי אורן בלזר (ניתן ביום 27.1.11), להלן: "עניין טבע").

דומה כי אין מאן דפליג שהמסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים לתביעה, בהצביעם על היסודות לעמדת הנתבעת כפי שהוצגה בישיבה מיום 29.5.05 ובאירועים מאוחרים יותר. עם זאת, יש לציין, כי לא ברורה חשיבותם של מסמכים אלו דווקא, כאשר הפרוטוקולים של הישיבות הפומביות והמאוחרות יותר הוצגו בפני התובעים וצורפו כנספחים לתצהיר.

אכן, הצדק עם הנתבעת בטענתה כי אין לגלות מסמכים א ו– ב בהיותם חוסים תחת כנפי חיסיון עורך דין לקוח. מדובר באינטרס מוכר ומוגן בדין. חיסיון עורך דין לקוח חל אף אם אין מדובר בהליך משפטי ספציפי. בנסיבות בהן גובשו המלצות הלשכה המשפטית של משרד החינוך ונערכה הישיבה בלשכתה של עו"ד אלשטיין שהיתה אז מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה, מדובר בייעוץ משפטי גרידא, ואין לחשוף אותו בפני הצד שכנגד.

הבקשה נדחית אפוא.

סוף דבר

הנתבעת תמציא המסמך השלישי שנתבקש בהקדם ותוך 10 ימים.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.
לתשומת לב התובעים, טרם נתקבלה כל הודעה באשר לכוונת התובעים לזמן לדיון מי מהרבנות הראשית.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, (01 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .


מעורבים
תובע: חיים מנשה הבלין
נתבע: שר החינוך
שופט :
עורכי דין: