ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עבד אל פתאח חוסיין נגד מדינת ישראל :

בפני השופט אבישי קאופמן

מבקשים

עבד אל פתאח חוסיין

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה.

האחת נוגעת לדוח שמספרו 10500295562 מיום 21.5.12. המדובר בעבירת מהירות שצולמה באמצעות מצלמה ברכב מס' 1052317, ולטענת המבקש רכב זה נמכר על ידו ביום 31.10.11, וזאת במסגרת עיסוקו כבעל מגרש לסחר ברכב.

הבקשה השנייה נוגעת לדוח שמספרו 12500457432 מיום 27.11.11. המדובר בעבירת מהירות שצולמה באמצעות מצלמה ברכב 2984229, וטענת המבקש רכב זה נמכר על ידו ביום 23.8.11.

המבקש לא יכול היה לציין בבקשתו מתי התקבלו אצלו הדוחות, הסביר כי בעת האחרונה היה שרוי במצב נפשי קשה עקב בעייה רפואית במשפחה, וצירף העתק מפנייתו למרכז פניות הנהגים מיום 27.6.12.

המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי ביום 4.11.12 שולם הדוח שמספרו 432.

המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקש ידע על הדוחות, אולם פעל ברשלנות כאשר לא דאג להגיש בקשה במועד. עוד טענה המשיבה כי מדובר בנסיון להתחמקות מאחריות לעבירות.

למבקש ניתנה אפשרות להתייחס לתשלום הדוח, והוא הסביר כי הדוח שולם לאחר שהוטל עיקול על רכב אחר שלו, ומתוך אי מודעות לדוח הספציפי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה בכל הנוגע לדוח האחד, שמספרו 562, ולדחותה בכל הנוגע לדוח האחר שמספרו 432.

כפי שקובע סעיף 229(ח') לחסד"פ "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".

לפיכך, במקרה ה"רגיל", המדובר למעשה בפסק דין חלוט שאין בסמכות בית המשפט לבטלו, ולא ניתן להאריך מועד להישפט בגין הדוח, מקום שאדם כבר נשפט עליו למעשה. בית המשפט העליון קבע כי בקשה מסוג זה ניתן יהיה לקבל במקרה החריג בו "לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו" רע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל.

לא זה המקרה שבפניי. אמנם טענת המבקש כי הקנס שולם מבלי לבדוק את הדוח לגופו לא נסתרה, אולם אין די בטענה זו. המבקש ידע על הדוח, שכן קיבל הודעה עליו, ולא הכחיש זאת. המבקש אף פנה למשטרה בחודש יוני 2012 בבקשה להסבת הדוח, והנה חמישה חודשים לאחר מכן הוא שילם את הקנס, מבלי לוודא שאין המדובר בדוח נגדו הוא טוען.

בנסיבות אלה, סבורני כי יש לקבוע שהמבקש, ידע על הדוח והחליט לשלמו, ובכך להודות העבירה, מסיבותיו שלו, וככל הנראה כדי שלא לעקב עסקת מכירה אחרת.

צודקת המשיבה בטענתה כי במיוחד מאדם בעיסוקו של המבקש, אשר על שמו רשומים מספר כלי רכב, ואשר מתחלפים לעתים מזומנות, יש לדרוש כי יקבע לעצמו ולעובדיו נהלים המבטחים שכל הודעה על דוח תטופל בהקדם, בכדי למנוע תקלות מסוג זה ובקשות להישפט המוגשות האיחור ניכר.

טענה זו נכונה גם באשר לדוח הנוסף, שמספרו 562, אולם בכל הנוגע לדוח זה ראיתי לנכון לקבל את הבקשה, וזאת לפנים משורתה דין, בהתחשב בטענות המבקש בדבר הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה ובכך שהראה כי לכאורה עומדת לו הגנה של ממש.

יחד עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר במחדל של ממש מצד המבקש, ראיתי לנכון לחייבו בהוצאות הבקשה בסך 500 ₪, לתשלום בתוך 60 יום.

אשר על כן, בסיכומו של הדבר, הבקשה הנוגעת לדוח 10500295562 מתקבלת תוך חיוב המבקש בהוצאות; הבקשה הנוגעת לדוח 12500457432 נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013.


מעורבים
תובע: עבד אל פתאח חוסיין
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: