ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טובה שלום נגד משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים :

בפני ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957
יו"ר הועדה כבוד השופט אהרון שדה
חברת הועדה – דר' נעמי אפטר
חבר הועדה – דר' צבי בן-ישי

מערערים

טובה שלום

נגד

משיבים

משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

לפנינו ערר על החלטת המשיבה הדוחה את בקשת העוררת לקבלת קצבה חודשית לניצולי שואה יוצאי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך.

מהפן המשפטי הכללי, הגרסה וההחלטה נשוא הערר צריכות להיבחן על פי הבקשה המקורית שהוגשה. הנטל להוכיח את הגרסה רובץ לפתחה של העוררת והגם שברור לחלוטין הקושי בהוכחת אירועים ועובדות שקרו לפני כמעט 70 שנים, הפסיקה ולרבות זו של בית המשפט העליון קבעה שעמידה בנטל היא תנאי להוכחה (ראה למשל רע"א 2408/12 פלונית נגד הרשות לזכויות ניצולי שואה, פסק דין מיום 2.4.13).

ומן הכלל אל הפרט, העוררת טוענת כי נולדה ביום 15.1.1945. בבקשה אין גרסה ברורה ביחס לשהותה במחנה אם בכלל, באיזה מחנה בדיוק וכיצד זה שהו כל בני המשפחה יחדיו באותו מחנה.

העוררת טוענת כי הייתה עובר ברחם אמה ועל טענה זו חזרה גם בגרסה שצורפה לערר שנכתבה על טופס בקשה להכרה עם תוספת הכיתוב "ערעור",גרסה שאיננה זהה לחלוטין לגרסה שבבקשה המקורית נ שוא החלטת הדחייה.

אנו לא נחמיר בעניין זה עם העוררת, הנטל להוכיח את הגרסה קיים ברם נראה כי בכל מקרה ההכרה איננה אפשרית זאת לאור עובדות היסטוריות מוכחות לצד מצב משפטי קיים.

בדיון טענה העוררת כי אמה התעברה תוך שהייה במחנה העבודה, שוחררה ללדת מחוץ למחנה ואח"כ חזרה עמה למחנה. ספק אם כך היה היות ונראה כי העוררת שלה אין שום ידיעה אישית על עובדות אלה מבלבלת בין התאריכים ומספר סיפורי נרדפות של בני משפחתה.

נתעלם לצורך הדיון מכך שלא מוכר לנו מחנה עבודות פרך (קרי בתנאי מאסר) בו הוחזקו משפחות על ילדיהם – אב, אם וילדים קטינים, נתעלם גם מכך שלא הובאה בכלל עדות ישירה וקבילה לשהות במחנה סגור וכך גם נתעלם מהעובדה שמעיון בתיק אחותה של העוררת הגב' שושנה שרף עולה שזו לא הזכירה ולו ברמז שהייה של שנים במחנה סגור.

שתי שאלות לפנינו המצריכות הוכחה עוד לפני שתידרש הוכחת הגרסה הספציפית.

האחת משפטית -האם ניתן להכיר בזכות עובר לקבלת הקצבה נשוא ערר זה? התשובה שלילית.
להבדיל מחוק נכי רדיפות הנאצים המדבר על "נכות" רפואית אין חוק ההטבות (ההסדרים) עוסק בסוגיה זו ואין שום קשר ושום זיקה בין עניינים שברפואה ובריאות ולבין הזכאות לקצבה על פיו.

הלכת ה"עוברות" נולדה לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים מתוך הכרה באפשרות שדחק נפשי או נרדפות אחרת של האם, יכולים להשפיע על התפתחות העובר ובריאותו לאחר לידתו.

לא זה המצב בעניינו, כאן נדרשת נוכחות-שהייה פיזית של האדם-הניצול במחנ ה מוכר שעבדו בו בעבודת פרך.

עובר איננו מוכר ולא יכול להיות מוכר כמי ששהה במחנה כזה, הלכת העוברות (שלא פעם מביאה לתוצאות אבסורדיות לחלוטין כפי שפירטנו בפסקי דין אחרים) איננה רלבנטית למסגרת החוק והבקשה בהם עוסק ערר זה.

השאלה השניה נוגעת להוכחת המצב ההיסטורי.

העוררת טענה כי בעת שנולדה, הייתה העיר יאסי (IASI או יאש בהגייה נכונה) תחת השפעה ושליטה גרמנית ולכן הכנסתה (או שהיית אמה) למחנה היא בגדר נרדפות נאצית המזכה בהכרה.

העוררת טענה שהעיר הייתה תחת כיבוש נאצי עד אפריל 1945.

אלא שהעובדות ההיסטוריות שונות בתכלית. העיר יאסי שוחררה ע"י הכוחות הרוסיים כבר באוגוסט 1944 (ולמען הדיוק ביום 21.8.1944 נכבשה העיר כולה ונפלה בידי הכוחות הרוסיים).

נפנה בעניין זה לפנקס הקהילות – רומניה בערך יאש בעמוד 175.

מעבר לכך, יומיים לאחר מכן, ביום 23.8.1944 הופל משטרו של הרודן יון אנטונסקו ורומניה הפכה פניה והצטרפה לכוחות הברית כנגד גרמניה.

כך שלא ייתכן שביום 15.1.1945 שהוא יום הולדתה של העוררת (או בכל תאריך סמוך אחר) שהתה העוררת במחנה סגור בהוראת ובפיקוח הכוחות הגרמניים.

אשר על כן נדחה הערר וללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 30 יום.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

אהרון שדה, שופט
יו"ר הוועדה

דר' נעמי אפטר
חברת הוועדה

דר' צבי בן-ישי
חבר הוועדה


מעורבים
תובע: טובה שלום
נתבע: משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים
שופט :
עורכי דין: