ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אבו ג'ורג' אבו מדיעם :


בפני כבוד השופט אלי אנושי

מבקשים

אבו ג'ורג' אבו מדיעם

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לחישוב פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, אשר דינו נגזר ביום 12.10.12, בהעדרו. על פי גזר הדין, בין היתר, נפסל המבקש מלנהוג למשך 30 יום.
בגזר-הדין צוין מפורשות כי על המבקש להפקיד את רישיונו במזכירות בית-המשפט וכי ללא הפקדה לא תמנה הפסילה ושאים אין ברשותו רישיון יפנה למזכירות בית המשפט. המבקש שלח בפקס תצהיר ואישור משרד הרישוי כביום 25.04.13 וכעת עותר לחישוב ימי הפסילה בדיעבד, החל מיום מתן גזר-הדין בהעדר.

לאחר עיון בבקשה אין בידי להיעתר לבקשה.

בסעיף 42 לפקודת התעבורה, נקבע הסדר מיוחד לגבי עונש של פסילת רשיון נהיגה:
פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין :
התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

ההוראה המשלימה לסעיף 42 (ג)(1) לפקודה נקבעה בתקנה 557 ל תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 :
(א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר- תוקף אותה שעה.
(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.

לשון החוק ברורה ביותר, ויתרה מזו, בית המשפט העליון קבע במספר רב של החלטות, כי לאור נוסח החוק, הרי שאין חישוב פסילה בדיעבד, אלא מיום בו הופקד רישיון הנהיגה או התצהיר לבית המשפט. ראה רע"פ 6696/07 קנטר נגד מדינת ישראל.

וכך נקבע ברע"פ 4446/04 - ניסים ביטון נ' מדינת ישראל :
"הפרשנות המוצעת על ידי בא-כוח המבקשים מובילה לתוצאה אבסורדית, באשר מצבו של נהג עבריין שלא מילא אחר ההוראה בדבר הפקדתם של הרישיון או חליפו, יהיה טוב מזה של נהג שפעל על פי הוראות הדין. יתרה מכך, הפרשנות המוצעת תעודד נהגים עבריינים שלא להפקיד כלל את רישיונם בבית המשפט, וכתוצאה מכך ייחשף הציבור לאותה סכנה עליה כבר הצבעתי, שאותם נהגים יוסיפו לנהוג ברכב אף שבית המשפט הורה על פסילתם.
העולה מכל האמור הוא, שסעיף 42(ג) לפקודה קבע עיקרון אחריו אין מהרהרים, ולפיו התקופה שחלפה מיום גזר-הדין ועד למסירת הרישיון לרשות המוסכמת, לא תבוא במניין תקופת הפסילה. בעקבות קביעתו של אותו עיקרון, נקבע ההסדר שבתקנה 557, שהוא מינהלי באופיו, שהנחיותיו לעניין מסירת הרישיון או חליפו (התצהיר) ברורות, וממילא אין צורך להידרש לו לא במסגרת גזר-הדין ולא בבקשות נוספות מן הסוג שהוגשו לערכאות קמא ("בקשה לחישוב תקופת הפסילה")".

כלומר, כל עוד לא הפקיד הנאשם את רישיונו או תצהיר, לא החלה להימנות תקופת פסילתו, ולא ניתן לחשבה מיום מתן גזר הדין.
5467831לפיכך, הבקשה נדחית.
מנין תקופת הפסילה מיום ביצוע תחליף הפקדה.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אבו ג'ורג' אבו מדיעם
שופט :
עורכי דין: