ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק צצשוילי נגד מדינת ישראל :

בעניין:
יצחק צצשוילי

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

המשיבה

נוכחים:
המערער ובא כוחו עו"ד סבן
ב"כ המשיבה עו"ד שטורק

פרוטוקול

ב"כ המערער:
חוזר על נימוקי הערעור. הוא כבר ריצה את כל הפסילה, כלומר שהפסילה של 30 הימים רוצתה במלואה ונותרה הפסילה על תנאי והקנס. הערעור הוא על התנאי. הוא נוהג ל – 10 שנים ללא כל עבירה.

ב"כ המשיבה:
העונש בפועל הוא בסך הכל חודש. זה סביר בתיקים של פסילה ארוכה, אך בתיק הזה ביהמ"ש קמא עשה איזון. חברי ביקש להתחשב בכך שמדובר בנהג מונית והוא נפסל ל – 30 יום בלבד. התנאי אמור להיות מפחיד יותר מאשר העונש בפועל. מדובר בעבירה שעל פי נסיבותיה חמורה ועל כן אין מקום להתערב בעונש שהושת על המערער. לא מדובר בעונש החורג מהרף המקובל. נסיבות העבירה מלמדת על המסוכנות הרבה שיצר המערער כשהגיע עם רכבו עד כדי קרבה מסוכנת להולכת רגל שחצתה במעבר חצייה. אבקש לדחות את הערעור.

ב"כ המערער:
אני צרפתי 2 פסקי דין של אותו מותב שלא נתן תנאי בכלל.


פסק דין

ערעור על גזר דין של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע, (כבוד השופט אופיר), בתת"ע 2817-03-13 מיום 14.3.13, לפיו הרשיע את המערער על פי הודאתו, בעבירה בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה, בכך שלא נתן זכות קדימה להולכת רגל במעבר חצייה, והשית עליו עונשים של פסילת רישיון בפועל בת 30 יום, פסילה על תנאי בת 4 חודשים לשנתיים , וקנס כספי.

ב"כ המערער מלין על חומרת העונש, ומאחר והמערער ריצה את מלוא תקופת הפסילה בפועל, הוא מבקש להפחית את הפסילה על תנאי. לטענתו, מדובר בעבירה שאינה גוררת לצידה חובת פסילה, ועל כן מלכתחילה מדובר בעונש חמור, נוכח עברו התעבורתי הקל של המערער, אשר נוהג 20 שנה, עובד כנהג מונית, והרשעתו האחרונה בעבירה שבוצעה לפני 9 שנים.

ב"כ המשיבה מתנגד לערעור, וטוען כי מדובר בנסיבות חמורות שפורטו בגזר הדין , דהיינו שהולכת הרגל נאלצה לעמוד על מעבר חציה, עד שהשלים המערער את המעבר. בנסיבות אלה, היה מקום לעונש שהושת, והוא אף קל מידי, ואוזן עם הפסילה המותנית.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

אפתח בקביעת בית משפט קמא לפיה מתחם הענישה ביחס לעבירה שביצע המערער כוללת פסילה בפועל לתקופה שבין 30 עד 90 יום. אני מסתייגת מקביעה זו. אני יכולה לחשוב על נסיבות בהן לא תושת פסילה בפועל כלל, ובית משפט יסתפק בפסילה על תנאי, כגון נסיבות עבירה קלות, ונאשם נעדר כל עבר עם וותק נהיגה ארוך. על כן , מתחם כזה שעונש המינימום בו הוא עונש פסילה בפועל בכל מקרה, נראה לי חמור יתר על המידה. הרף התחתון הנכון של מתחם הענישה בעבירה מסוג זה, הוא פסילה מותנית.

איני נכנסת לשאלה האם היה ראוי להשית על המערער פסילה בפועל או פסילה על תנאי בלבד, שכן המערער סיים לרצות את עונש הפסילה, ומכל מקום, מדובר בעבירה שבוצעה בנסיבות מחמירות כמפורט בגזר הדין, ומכאן שהיה מקום לעונש משמעותי.

עם זאת, הפסילה המותנית שהושתה על המערער נראית לי חורגת מכל פרופורציה. למעשה, אם יעבור המערער עבירה נוספת, הנכללת בגדר התנאי, והפסילה המותנית תופעל, כמובן ביחד עם העונשים הנוספים, משמעות הדבר היא שבגין העבירה נשוא תיק זה, הוטלה פסילה של 5 חודשים. אם סבור בית משפט קמא כי העונש הראוי לעבירה נשוא התיק על נסיבותיה ונסיבות המערער היא 5 חודשי פסילה, לא סביר בעייני כי בפועל יושת עליו עונש של חודש אחד בלבד. אם סבור הוא מאידך, שהוענש הראוי הוא חודש אחד בלבד, לא יתכן שהעונש המותנה יהיה פי 4.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומעמידה את הפסילה המותנית על חודש.

יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"ג, 2013-04-29 במעמד הנוכחים.

טלי חיימוביץ, שופטת

הוקלד על ידי מלבה פונטה


מעורבים
תובע: יצחק צצשוילי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: