ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דלית קול נגד מדינת ישראל :

1


בתי המשפט

בבית משפט השלום

בבית - שמש

בש 000407/08

בתיק עיקרי: עמק 020123/05

בפני:

כב' השופט שמעון שטיין

תאריך:

11/01/2009

המבקשת (הנאשמת)

נ ג ד

מדינת ישראל

המשיבה (המאשימה)

החלטה

1. לפניי בקשה לשינוי החלטה בשל שינוי נסיבות.

2. ביום 19.1.06 ניתן פסק הדין בתיק העיקרי ולפיו נגזר על הנאשמת עונש בגין 50 מ"ר של בנייה ללא היתר בביתה שבמושב גבעת יערים. על הנאשמת נגזר לשלם קנס בסך 500 ₪ וכן הוצא צו הריסה לבנייה שנעשתה שלא כדין בתוך 12 חודשים, היינו עד ליום 19.1.07. עוד נקבע שאם הנאשמת לא תפעל כן, תהא רשאית הוועדה המקומית לבצע את הצו ואם יתקבל בתקופה האמורה היתר כחוק, יבוטל צו ההריסה.

3. ביום 10.10.07 הגישה הנאשמת-המבקשת את בקשתה הראשונה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. לאחר קבלת הסכמת המשיבה, ניתנה אורכה עד ליום 31.12.07. ביום 17.12.07, הגישה המבקשת את בקשתה השנייה לעיכוב ביצוע צו ההריסה ובהעדר תגובת המשיבה, ניתנה הארכת מועד עד ליום 30.4.08. ביום 28.4.08 אישרתי את הסכמת הצדדים לפיה יעוכב הביצוע עד ליום 30.6.08. ביום 3.7.08 הגישה המבקשת את בקשתה הרביעית לעיכוב ביצוע. חרף התנגדות המשיבה, הארכתי את המועד עד ליום 31.10.08 וצוין כי זו תהא ההארכה האחרונה שתינתן.

4. ביום 3.11.08, הגישה המבקשת את בקשתה החמישית לעיכוב ביצוע צו ההריסה. בהחלטתי מיום 12.11.08 דחיתי את הבקשה, מן הטעם שההיתר המבוקש אינו בהישג יד ומועד קבלתו אינו בעתיד הנראה לעין.

5. ביום 18.12.08 הגישה המבקשת בקשתה דנן וביקשתי את תגובת המשיבה.

6. לטענת המבקשת, התקיים שינוי נסיבות מהותי, שהינו החלטת וועדת הערר המחוזית מיום 12.11.08, בה הוחלט לאשר מתן ההיתר, וזאת לאחר שהמבקשת תמלא מספר תנאים. עוד נקבע כי אין צורך בקיום דיון נוסף בבקשה המתוקנת שתוגש.

7. המשיבה מתנגדת למתן הארכה נוספת; למבקשת ניתנה זה מכבר הארכה אחרונה ולא ניתן להעתר לבקשה לאורכה נוספת. כמו כן, המבקשת לא הגישה את בקשתה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) תשס"ט-2008, וגם בשל כך יש להורות על דחיית הבקשה. לגופו של עניין נטען כי החלטתה האחרונה של וועדת הערר אינה משנה את עמדת המשיבה וכי המבקשת מצאה לציין רק חלק מהעובדות. החלטתה זו של וועדת הערר מחמירה עוד יותר עם המבקשת, מן הטעם שהורתה לה לבצע את ההתאמות בפועל וקבעה כי נציג מטעמה יערוך ביקור ויוודא את הביצוע טרם מתן ההיתר. המבקשת, כך נטען, הטעתה את הוועדה, והגישה לה פתרון תכנוני שאין לקבלו שכן אין כל היגיון בבניית הגבהה בתוך מבנה, על מנת להתאים את הגובה הרצוי.

8. המצב דהיום אכן השתנה מהותית. החלטתה של וועדת הערר מיום 12.11.08, בת שמונת העמודים, הינה יסודית ומנומקת כדבעי. מהחלטה זו עולה כי קיימים שלושה ליקויים תכנוניים בגינם לא העניקה הוועדה המקומית את ההיתר המבוקש, אשר וועדת הערר קבעה ביחס אליהם כדלקמן:

א. קומת המרתף – ביחס לחללים נקבע שיש למלותם עד מחצית גובהם בחול ולאחר מכן לסגור את קיר מילוי בקיר בלוקים. כן נקבע כי מאחר שלא ניתן לבדוק זאת לאחר סיום הבנייה, הרי שתנאי לקבלת ההיתר יהא ווידוא המפקח ביצוע מילוי כאמור ורק לאחר מכן יינתן ההיתר לבניית הקיר האוטם. ביחס ליחידת הדיור הנפרדת נקבע שלא נמצא חשד מהותי שיש כוונה לעשות במרתף שימוש כיחידת דיור נפרדת.

ב. ביחס למספר הקומות נקבע כי כטענת המבקשת, המדובר בבניין בן שתי קומות.

ג. ביחס לעליית הגג נקבע שאכן, כטענת המשיבה, נראה שבניית הבמה נועדה להפחית ממניין השטחים שכן אין כל היגיון בבניית הגבהה זו ונקבע שכל שטח עליית הגג ייספר כשטח עיקרי, לרבות השטח בגובה 1.80 מ"ר.

9. בסופו של דבר קיבלה הוועדה את הערר וקבעה שהבקשה להיתר תתוקן כך שיסומן מילוי החללים בקומת המרתף עד למחצית גובהם בחול וסגירתם בקירות בלוקים וכן יתווספו של השטחים שבעליית הגג. הבקשה להיתר תוגש, כך נקבע, וההיתר יינתן לאחר שיומצא דו"ח פיקוח לפיו מולאו החללים בקומת המרתף. צוין שאין צורך לקיים דיון נוסף בבקשה המתוקנת להיתר, אלא שניתן יהיה להוציא את ההיתר בכפוף לתנאים האמורים.

10. בבוא בית המשפט לבחון את בקשת המבקשת, לא ניתן להתעלם מהחלטת וועדת הערר ולהורות על הריסת בנוי, בנוי שבקרוב מאוד ייקבל היתר, וסבורני שהמבקשת וההיתר המבוקש עומדים במבחן ה"עתיד הנראה לעין". יחד עם זאת, וועדת הערר לא תחמה את החלטותיה בזמן ומשכך לא ברור מהו המועד שייעדה לביצוע החלטתה.

11. בנסיבות אלה, לצורך קבלת ההיתר, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה מיום 19.1.06, וזאת למשך ארבעה חודשים מהיום, היינו, עד ליום 8.5.09. תוקפו של עיכוב הביצוע יפוג ביום 8.5.09 ויש לפעול על פיו אם לא יושג עד אז ההיתר המיוחל.

12. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ט"ו בטבת, תשס"ט (11 בינואר 2009) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.

שמעון שטיין, שופט