ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד הראל גוב :

בפני כבוד השופטת אורלי מור-אל

תובעת

אליהו חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.הראל גוב
2.ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), בתאונת דרכים שארעה ביום 6/10/10, בין רכב התובעת לרכב בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על-ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

בכתב התביעה נטען, כי במועד התאונה, רכב התובעת עמד בנתיב כדין, אולם לפתע הגיח רכב הנתבעים בחוסר זהירות ומבלי לשים דעתו לרכב התובעת נסע לאחור מבלי להסתכל לצדדים ו/או במראות, פגע ברכב התובעת בחלקו הקדמי והסב לו נזקים.

בהודעה לחברת הביטוח, נמסר על ידי נהגת התובעת, כי נהגה ברכב ופנתה ימינה לרחוב צר. לפניה היה רכב אשר נסע אחורנית והתנגש בה בחזית הרכב שלה. בהודעתה נרשם, כי בזמן ההתנגשות הרכב שלה היה בעמידה.

בעדותה, העידה נהגת התובעת, כי נסעה ורצתה לפנות שמאלה ולפניה עמד רכב במקום שאסור לחניה. לדבריה, עמדה מאחוריו ולא הייתה לה אפשרות לעבור. נהגת התובעת העידה כי הנתבע-1 נכנס לרכב ונסע רוורס והתנגש בה. לדבריה, היא צפרה לו אולם הוא לא התייחס אליה ופגע בה. העדה שבה והשיבה בחקירה הנגדית כי עמדה מאחורי רכב בלתי מאויש, נהג הרכב נכנס לרכבו ונסע לאחור ופגע ברכבה. היא צפרה לו אך הוא לא התייחס אליה.

בכתב ההגנה נטען, כי התאונה ארעה כאשר הנתבע נעמד עם רכבו כדי להיכנס לחניה פנויה מימינו, בנסיעה אחורית, אך עם העמדת רכבו, מיד לאחר מכן, ובטרם הספיק לנסוע אחורנית נפגע הרכב מאחור על ידי רכב התובעת שנהגה לא הספיק לבלום ולעצור במועד.

בהודעה לחברת הביטוח נרשם, כי הנתבע עצר את הרכב על מנת לה יכנס לחניה לצידי הכביש, וכי ממש בסמוך לעצירה, רכב התובעת לא שמר מרחק ופגע ברכב הנתבע. נטען כי לא נסע לאחור כלל.

הנתבע 1, העיד באופן קצר ותמציתי, כך שהיה צורך לחלץ ממנו את תשובותיו, ובלשונו "נסעתי עצרתי והתנגשו בי". הנתבע העיד כי נסע ועצר כדי להחנות ולא היה מחוץ לרכב. בחקירה הנגדית השיב כי כדי להכנס לחניה היה עליו לנסוע ברוורס.

דיון והכרעה

הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותי ה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות והעדויות וקביעת משקלן הראייתי. בין היתר, בוחן בית המשפט את הגיונן של הגרסאות ואת עקביותן. ככל שישנו שינוי בגרסאות, ישפיע הדבר באופן ישיר על האמון שבית המשפט יוכל ליתן בגרס ה ועל האפשרו ת להשתית את העובדות על סמך אותה עדות.

במקרה דנן, התאונה יכלה להתרחש לפי כל אחד מן התרחישים – זה של התובעת וזה של הנתבעים ואין נתונים אובייקטיבים , כגון מהות הנזק בכלי הרכב, המאפשרים להכריע גרסתו של מי צודקת.

כמפורט לעיל, עדת התובעת מסרה על דוכן העדים פרט חדש שלא בא זכרו בגרסאותיה הקודמות. בהתאם לעדותה, שעה שנעמדה מאחורי רכב הנתבעים הרכב לא היה מאויש, והיא ראתה את נהג הנתבעים נכנס לרכב, ונוסע לאחור מבלי להתייחס כלל לרכבה שעמד אחריו, ולצפירות שצפרה לו.

לטעמי, השינוי בגרסה והפרטים החדשים שנמסרו בעדותה, שוללים את הגיונה של הגרסה כולה. מדברי עדת התובעת, ניתן היה להסיק, כי הנתבע עמד עם רכבו ברחוב צר באופן שלא אפשר מעבר. אין זה הגיוני כי נהג יעזוב את הרכב במצב כזה, ואין כל הגיון בכך שהנתבע שנכנס לרכב ויש לשער שהיה מבחין ברכב התובעת העומד מאחוריו היה נוסע לאחור ופוגע ברכב בכוונת מכוון, ו זאת על אף הצפירות הרמות שצפרה לטענתה עדת התובעת. מכל מקום לו כך היה מתרחש יש לשער כי עדת התובעת הייתה מעלה את הדברים בהודעה לחברת הביטוח.

בנסיבות אלה ונוכח השינוי בגרסה, איני מוצאת לנכון להשתית את העובדות על סמך עדותה של עדת התובעת ומשכך קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את גרסה.

התביעה נדחית איפוא.

בנסיבות העניין, איני רואה לעשות צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ג, 15 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו חברה לביטוח בע"מ
נתבע: הראל גוב
שופט :
עורכי דין: